פסק-דין בתיק א 3522/03

1.         תחילתם של ההליכים בכתב תביעה שנתן התובע ביום 21/5/03, המשכם בכתב תביעה מתוקן שנתן ביום 27/1/04, ובכתב תביעה מתוקן נוסף שנתן ביום 26/12/04.

2.         התובע, יליד 1979, מבקש בכתב התביעה המתוקן (מיום 26/12/04) לחייב הנתבעות לפצותו בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, בשתי תאונות דרכים שאירעו במהלך שנת  2002.

3.         ביום 1/6/02 נפגע התובע, לטענתו, עת נסע ברכב בכביש דימונה באר שבע, שסטה והתהפך בשל רכב שעמד בצד הכביש. בגין אירוע זה חבה הנתבעת 1, אחר שהוברר כי נהג הרכב נהג ללא רישיון נהיגה וללא תעודת ביטוח (להלן: " התאונה הראשונה").

            ממקום התאונה פונה התובע למרכז הרפואי האוניברסיטאי "סורוקה" (להלן: " ביה"ח"), שם אובחן כסובל מרגישות קלה בעמוד שדרה גבי ומותני ללא חסר נוירולוגי.

4.         ביום 16/9/02 היה מעורב התובע, כנהג, בתאונת דרכים נוספת - בגינה חבה הנתבעת 3 (להלן: " התאונה השנייה"). ממקום התאונה פונה לביה"ח ושוב אובחן כסובל מרגישות בעמוד השדרה.

5.         הנתבע 2 הינו נהג הרכב בתאונה הראשונה - בגינה חבה הנתבעת 1. 

            בתאונה השניה, כאמור לעיל, נהג התובע עצמו.

כתב הגנה הוגש מטעם הנתבעת 3, אך משום מה סיכומי הטענות הוגשו, כך נאמר, מטעם "הנתבעת מספר 2 ו - 3" - ולב"כ הנתבעת 3 הפתרונים.

6.         הנתבעת 1 שלחה הודעה לצד ג' כנגד הנתבע 2, משנהג, כאמור לעיל, ברכב בעת התאונה הראשונה בלא שהיו בידיו רשיון נהיגה ותעודת ביטוח.

            צד ג' לא נתן כתב הגנה, אף שההודעה הומצאה לו כדין, ומתוך כך, יינתן פסק דין נגדו.

            בסיכומי הנתבעת 1 מציין בא-כוחה כי צד ג' (הוא הנתבע 2) גם הורשע בנהיגה ללא ביטוח וללא רשיון נהיגה, בפסק דינו של בית המשפט לתעבורה בבאר-שבע מיום 26.5.03 (נספח א' בתיק מוצגי התובע).

7.         הנתבעת 1 טענה בכתב הגנתה, כי אם נגרמו לתובע מגבלות כלשהן, הרי מקורן במצב רפואי קודם, או בפגיעות קודמות או מאוחרות לתאונה הראשונה, או שהן תוצאת התאונה השניה, וללא קשר לתאונה הראשונה.

8.         הנתבעת 3 הכחישה בכתב הגנתה את טענות התובע, וטענה כי לא נפגע בתאונה השניה פגיעה המצדיקה מינוי מומחה רפואי.

9.         תחילה, כאמור, הוגשה התביעה בגין התאונה הראשונה, וביום 27/1/04 - הוגש כתב תביעה מתוקן, ובו נוספו טענותיו של התובע גבי התאונה השנייה. אז מונה, בהסכמת ב"כ התובע והנתבעת 1, ד"ר א. צ'צ'יק, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי (להלן: " המומחה").

10.        הדיון התמקד בשאלת הנזק, אחר שהנתבעות הודו בחבותן, כשעיקר המחלוקת בא באשר לקשר שבין נכותו הרפואית של התובע, כפי שנמצאה על ידי ד"ר צ'צ'יק, לתאונות או לאיזו מהן.

            אחר שבעלי הדין לא הגיעו להסדר - נשמעו הראיות, ובמסגרתן העידו התובע והמומחה.

הנכות הרפואית

11.        ד"ר צ'צ'יק קבע, בחוות הדעת שנתן ביום 12.11.04, כי התובע נפגע בתאונה הראשונה, נחבל בגב, מאז סובל מכאבי גב תחתון, נימול ברגל שמאל וחוסר יכולת להרים משאות, ובגין "מצבו הנוכחי" - כך הביטוי שננקט בחוות הדעת - הנה נכותו הצמיתה היא בשיעור 15% - בשל המגבלה בגב התחתון, ו - 5% - בשל בעיית הצוואר.

      לציין כי אין התייחסות בחוות הדעת לתאונה השניה.