פסק-דין בתיק א 35022/04

עניינה של תובענה זו, בתביעת מבוטחים התובעים מהמבטחת, את תגמולי הביטוח, בעקבות פריצה שארעה בביתם בזמנים הרלוונטיים לתובענה.  

המבטחת-הנתבעת, מסרבת לשלמם בטענה, כי לא ארעה בדירת המבוטחים פריצה כמתואר על ידם, לא נגנב הרכוש הנתבע בתביעתם, ובנוסף הם הכשילו במודע את בירור חבותה של הנתבעת ומסרו גרסה שקרית לעניין הפריצה היקפה ומהות הפרטים שנגנבו.

רקע

1.         התובעים הינם בני זוג הנשואים זה לזו וגרים בדירה נשוא התביעה המצויה ברחוב חסדאי בן שפרוט 19, בבאר שבע (להלן: "הדירה").

2.         הנתבעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את תכולת דירתם של התובעים, על פי פוליסת "מטריה לביטוח במשפחה - 24" שתוקפה בין 01.01.01 ועד ליום 31.12.01 (להלן: "הפוליסה").

3.         ביום 28.08.01 נפרצה דירת התובעים בעת שישנו.  מהדירה לטענת התובעים נגנבו מפתחות רכב התובעים (שלא היה מבוטח), תכשיטים, כסף, מכשירי וידאו ותכולה נוספת בשווי כולל של 22,766 ש"ח (סעיף 9 לכתב התביעה).

4.         התובעים מסרו הודעה על הגניבה למשטרה ולסוכנות הביטוח, ודרשו לקבל את תגמולי הביטוח.

            הנתבעת סירבה לפצות את התובעים.

5.         הנתבעת, לאחר שערכה בדיקות ובירורים, הגיע למסקנה, כי יש לדחות את תביעת המבוטחים בגין גניבת התכשיטים "שכן אלו כלל לא נגנבו".

6.         לטענת התובעים, הנתבעת דחתה את תביעת המובטחת שלא בצדק, שלא בתום לב,    כשהיא מסתמכת על דו"ח פעולה שנגבה מהתובעים "כאשר היו במצב נפשי קשה וטראומטי, וזאת לאחר שגילו לתדהמתם את הפריצה שארעה בביתם בעת שישנו, ובעוד הם ישנים"  ולכן בשלב זה עדיין לא הצהירו על גניבת התכשיטים והתכולה, אלא מאוחר יותר הגישו תלונה למשטרה בעניין התכשיטים והרכוש שנגנב (סעיף 11 לכתב התביעה).

7.         הנתבעת מצידה, מכחישה את אירוע הפריצה והנזקים הנתבעים וכמו כן טענה הנתבעת, כי התובעים הכשילו במודע את בירור חבותה של הנתבעת ומסרו גרסה שקרית לעניין הפריצה, היקפה ומהות הפרטים שנגנבו.

            יש לציין, כי בנוסף טענה הנתבעת, כי התובעים לא עמדו גם בתנאי המיגון, אלא שטענה זו נזנחה על ידם בהמשך ולכן לא אתייחס אליה.

המחלוקת

8.         התובעים טוענים, כי בעת הפריצה נגנבו מהם תכשיטים ורכוש ובהתאם לתנאי הפוליסה הם זכאים לתגמולי הביטוח.

            הנתבעת טוענת, כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם, לא הרימו את הנטל המוטל עליהם, הן בשאלת נסיבות התרחשות הפריצה הנטענת והן בנוגע לגובה הנזק ובפרט לשאלת גניבת התכשיטים.

            בנוסף טוענת הנתבעת, כי התובעים אינם זכאים לתגמולי הביטוח מאחר והכשילו את בירור החבות, מסרו גרסה שקרית וזאת במטרה לקבלת תגמולי ביטוח במרמה מהנתבעת ולכן יש להחל את הוראת סעיפים 22-25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק הביטוח").

על מי מן הצדדים מוטלת חובת ההוכחה

9.         כידוע, בטענות קנוניה ותרמית, חוסר שיתוף פעולה או טענות פטור אחרות, נטל הבאת הראיות והשכנוע, מוטלים על מבקש הפטור, דהיינו חברת הביטוח.

כלל אוניברסלי הוא, כי בעל דין הטוען טענה מסוימת החשובה לעמדתו - בין טענה חיובית ובין שלילית - עליו הראיה.

הקביעה מי מבעלי הדין נושא בנטל השכנוע, נעשית על בסיסם של שני כללים יסודיים: האחד - "המוציא מחברו עליו הראיה"; ויכול שיהא זה התובע ויכול שיהא זה הנתבע, הכול לפי העניין והשני - "דיני הראיות הולכים אחרי הדין המהותי"; הן לעניין הוכחת יסודות העילה/ההגנה והן לעניין הפרכתן של חזקות (ראה י. קדמי, "על הראיות", 1508).