פסק-דין בתיק א 350/04

א.         התובעים עותרים למתן פסק-דין הצהרתי שיורה על בטלותם של ייפוי כח נוטריוני  מיום 23.2.95, וכן הסכם מכר מקרקעין, מכר ללא תמורה, של 2/7 מתוך חלקה 21 בגוש 12125 ששטחה הכולל 2269 מ"ר המצויה בכפר קרע (להלן "החלקה").  

ההסכם האמור אף הוא מתאריך 23.2.95  נחתם בין הנתבע מס' 1 - כנאענה מוסא מוסטפא, לבין המנוח חסן מוסא כנאענה ז"ל (אחי אביו של הנתבע מס' 1).

התובעים עתרו גם לביטול הרישום שנעשה על פי הסכם המכר  הנ"ל בלשכת רישום המקרקעין (עיינו בנסח הרישום נ/2). 

ב.         2/7 מתוך החלקה הנ"ל היו בבעלותו של המנוח חסן מוסא סאלח כנאענה ז"ל (להלן:"המנוח"), יליד 1909, תושב הכפר קרע, אשר הלך לעולמו ביום 30.9.1998.

המנוח, היה אחד מארבעה אחים (בנוסף למנוח היו: כנאענה מחמוד מוסא ז"ל - תובע מס' 1, מוסטפא מוסא כנאענה - נתבע מס' 2, וחדיג'ה מוסא ז"ל) אשר קיבלו בירושה מאביהם (מוסא סאלח כנאענה ז"ל) את חלקת המקרקעין הנ"ל, לאחר פטירתו, לפי צו ירושה של בית-הדין השרעי מיום 17.12.59 בחלקים של 2/7 לכל אחד משלושת הבנים ו-1/7 לבת.

לימים נפטרה אחות המנוח חדיג'ה ז"ל, וחלקה במקרקעין שירשה (1/7), הועבר בירושה לשלושת בניה (מוסא, אסמאעיל אסמאעיל - תובע מס' 2, וג'מאל אמנה - הנתבעת מס'   4). הבן, מוסא, מכר את חלקו (1/21) לכנאענה מוחמד מוסטפא- נתבע מס' 3, שהינו בנו של האח מוסטפא מוסא כנאענה - נתבע מס' 2.

במהלך הדיון בתיק זה נפטר גם האח כנאענה מוחמד מוסא ז"ל - התובע מס' 1. ביום 13.11.05 הודיע בנו, סמי מחמוד מוסא כנאענה, (עת/4,  להלן: "נציג יורשי תובע מס' 1") כי הוא "נכנס בנעליו" ומייצג גם את עשרת היורשים האחרים של התובע מס' 1 ז"ל (בישיבה שהתקיימה ביום 28.12.05 ניתנה לנציג יורשי התובע מס' 1 הוראה להעביר יפוי כוח מאת שאר היורשים, ואכן ביום 14.2.06 נמסרה ע"י ב"כ התובעים, עוה"ד פנאדקה כרים, חתימת עשרת היורשים, בדבר יפוי כוחו של סמי מחמוד מוסא כנאענה (עת/4) שהוא יורש מס' 6 ברשימה). 

ג.          המנוח, חסן מוסא סאלח כנאענה ז"ל, מכר את חלקו, 2/7, במכר ללא תמורה, מיום 23.2.95  לבן אחיו (במילה  "אחיו"  הכוונה היא לנתבע מס 2) מוסא מוסטפא כנאענה, שהוא הנתבע מס' 1 בתיק זה.

עסקת המכר הנ"ל היא נשוא המחלוקת בדיון שבפנינו.

התובעים, הגישו את תביעתם זו, לטענתם, נוכח קרבתם המשפחתית עם המנוח ( התובע המקורי מס' 1 כנאענה מחמוד מוסא ז"ל, היה אחיו של המנוח, והתובע מס' 2, אסמאעיל אסמאעיל, הוא בן אחותו של המנוח ויורשה של האחות, כמפורט לעיל), ומכח קירבה משפחתית זו אמורים הם להיות בין יורשיו של המנוח.

תביעה זו הוגשה בהמשך לפסק דינו של בית משפט השלום בחדרה מיום 19.1.04 בהליך אחר שהתנהל בין הצדדים, בתיק אזרחי 1031/03 בבית משפט השלום בחדרה, ועניינו היה פירוק השיתוף בחלקה 21 גוש 12125, כפר קרע, כשהמחלוקת נותרה ביחס לחלקו של המנוח.

ד.         הסכם המכר ללא תמורה:

ביום 23.2.95 נסעו המנוח והנתבע מס' 1 למשרדו של עוה"ד והנוטריון (דאז) מר סברי מוחסן, המכהן כיום כסגן נשיא בית משפט השלום בחדרה (להלן: "הנוטריון").  בפגישה חתם המנוח על "יפוי כח בלתי חוזר" (להלן: "יפוי הכח"), אשר מסמיך את עוה"ד סברי מוחסן, ו/או את עו"ד סאידה מוחסן, כאמור בסעיף 1 למסמך: "למכור לקנות ולהעביר, להשכיר להחכיר במתנה וללא תמורה" למוסא מוסטפא כנאענה (נתבע מס' 1) את השטח נשוא המחלוקת (2/7 מחלקה 21 גוש 12125 ששטחה הכולל 2269 מ"ר), וכן חתם המנוח על הסכם מכר ללא תמורה (להלן: "ההסכם") שנחתם באותו תאריך. 

ה.         טענות התובעים:

בתביעה שבפניי, טוענים התובעים לבטלותם של יפוי הכח וההסכם נשוא הדיון.

לטענתם, מדובר במסמכים מזויפים, המנוח מעולם לא חתם על ההסכם, ולמעשה מדובר באדם שהיה פסול דין (על אף שמעולם לא הוכרז כך כדין).

את טענתם זו ביססו התובעים על עובדת היות המנוח בא בימים במועד חתימת ההסכם, אדם אשר כל חייו היה מפשוטי העם, גלמוד וערירי אשר סבל לפי טענת התובעים מפיגור שכלי וחברתי, התגורר בחדר אחד בבית, ישן כל חייו, מעולם לא התחתן, ולא נולדו לו ילדים. המנוח חי חיי בדידות לא שגרתית, הוא לא היה מעורה חברתית ולא היו לו ידידים כל שהם. המנוח לא למד בבית ספר, וגם לא עבד מעולם.

ו.          בנוסף טוענים התובעים כי המנוח היה אנאלפבית, לא ידע קרוא וכתוב, לא ידע לחתום את שמו ונהג לחתום רק בטביעת אצבע, וגם זאת רק בעזרת הזולת. בהמשך לטענה זו הוסיפו התובעים וטענו בסעיף 21 לכתב התביעה כי "גם חתימותיו היו מוטעות על אף מספר השנים הרב שהוא חי".

לראיה כי המנוח נהג לחתום בטביעת אצבע, צירפו התובעים הסכם מקרקעין נוסף עליו חתם המנוח (מוצג ת/1), וכן העתק הודעה לבוחר, וטענו שהמנוח גם היה חותם בטביעת אצבע בסניף הדואר על מנת לקבל את קיצבת הזיקנה.