פסק-דין בתיק א 34804/05

בפני תביעה כספית של מנהל עזבון בשם העזבון לתשלום הסך של 100,745 ש"ח כנגד הבנק בו התנהל חשבון המנוח.

עובדות המקרה

המנוח שלמה גרשון ז"ל (להלן: "המנוח") היה הבעלים היחיד של חשבון בנק מס' 230839 שהתנהל בסניף גבעתיים של בנק דיסקונט לישראל בע"מ( להלן: "הבנק")

החל מחודש מאי 2004 היה מר איתן ליס ( להלן: "איתן") מיופה כח בחשבון.

ביום 25.7.04 נפטר המנוח.

ביום 26.7.04, למחרת הפטירה, התייצב איתן בסניף הבנק והודיע לנציג הבנק בע"פ ובכתב כי המנוח הלך לעולמו ועל כן מבקש הוא לקבל ריכוז כולל של היתרות בחשבון זה (נספח "א" לתצהיר איתן להלן: "הודעת הפטירה"). הבנק סירב לפניה זו מאחר ולטענתו יפוי הכח של איתן פקע ועל כן אין הוא יכול לתת לו את פירוט היתרות בחשבון אלא רק למנהל עזבון המנוח לכשיתמנה. גם פניה נוספת של איתן מספר ימים מאוחר יותר  סורבה ע"י הבנק.

ביום 22.2.05 במסגרת צו קיום צוואתו של המנוח מונה איתן למנהל עזבון של המנוח.

ביום 9.3.05 בפגישה בבנק של  איתן יחד עם קרובת משפחתו בשם רותי כהן עם מנהל סניף הבנק הבחין איתן כי הודעת הפטירה מתוייקת בתיקו של המנוח בבנק.אשר היה מונח על שולחן המנהל.

לאחר מועד פטירת המנוח המשיך הבנק לכבד הוראות קבע והרשאות לחיוב חשבון המנוח וביצע ממנו תשלומים לגורמים שונים (עירית גבעתיים, חברת חשמל,חברת ברק, חברת בזק,בית אבות גיל-עד וויזה כ.א.ל.) (נספח "ג" לתצהיר איתן - צבר דפי חשבון בתצהיר צויין כנספח "ב" ככל הנראה בטעות.).

ביום 10.4.05 הפסיק הבנק ביוזמתו לכבד את הוראות הקבע וההרשאות לחיוב בחשבון המנוח.

על פי סעיף 4 לצוואת המנוח בכספי המנוח לרבות אלה שבחשבון הבנק אמורים לזכות יוסף וצבי גרשון אחיו של המנוח , בן אחיו של המנוח מר אריה גרשון ובת אחיו הגב' רות ליס (להלן: "הזוכים").

טענות הצדדים

לטענת התובע התנהגותו של הבנק שלא כדין כאמור לעיל גרמה נזק לעזבון המנוח וליורשים בכך שכספים שהיו אמורים להשאר בחשבון ולהתחלק בין הזוכים עפ"י הצוואה הועברו לצדדים שלישיים.

לטענת הבנק מסמכים המעידים על הפטירה (צו קיום צוואה) הומצאו לו ע"י איתן רק בסוף חודש פברואר 2005 ובעקבות זאת הוקפא החשבון.

 להודעת הפטירה לא צורף כל מסמך פורמלי המעיד על הפטירה ואין בה כל הוראה מפורשת להפסיק את הוראות הקבע בחשבון.

 אין הבנק מקבל עדכונים שוטפים ממשרד הפנים על פטירת לקוחותיו.

איתן יכול והיה מוסמך ליתן הוראה להפסקת הוראות הקבע.

תכלית הצוואה היא דאגה למגוריה של אלמנת המנוח הגב' ציפורה גרשון בדיור מוגן, כך שהחיובים נשוא תביעה זו שבעיקרם תשלום עבור דיור מוגן (62,000 ש"ח מתוך 66,000 ש"ח) והוצאות שוטפות דווקא תואמים את צוואת המנוח.

לתובע לא נגרם כל נזק כספי שכן ממילא מדובר בתשלומים בהם התחייב המנוח טרם פטירתו כלפי נושיו ובפרט כלפי בית גיל-עד והינם בגדר חובות העזבון.

הבנק הגיש הודעת צד ג' כנגד עזבון המנוח כמי שאמור לשאת בהוצאות מחיית האלמנה (צד ג' 1) , כנגד האלמנה כמי שנהנתה בפועל מהשירותים והמוצרים שנרכשו בכספים שיצאו מהחשבון (צד ג' 3) וכנגד איתן כמי שהתרשל ולא המציא לבנק את המסמכים המתאימים המעידים על פטירת המנוח וכמי שלא ניצל את סמכותו להורות על ביטול הוראות הקבע כמיופה כח בחשבון. כמו כן טוען הבנק כי איתן מחוייב בתוקף תפקידו כמנהל עזבון שכן התשלומים ששולמו הינם על חשבון התחייבויות וחובות העזבון.

דיון

בין המנוח לבין איתן התקיימו יחסי שליחות בקשר לחשבון הנדון מכח יפוי הכח עליו חתם המנוח