פסק-דין בתיק א 34752/04

תביעה בעניין ליקויי בניה שהוגשה על ידי בני הזוג שלום איתן ורינת (להלן: " שלום") בעניין פגמים שנתגלו לדבריהם בדירה שנרכשה על ידם ברח' דוד פלומבו 6/11 בירושלים (להלן: " הדירה").

תביעתם נתמכת בחוות דעת הנדסית ערוכה על ידי דור ביקורת מבנים בע"מ (להלן:" חוות דעת דור"), הופנתה כלפי מוכרת הדירה (להלן:" ליגד") מכוח אחריותה ההסכמית, שעה שהאחרונה מבקשת להדוף את מחוייבותה לעברה של החברה הקבלנית המבצעת ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 555 בע"מ (להלן:" החברה הקבלנית"). זו לעומתה, עותרת לשיפויה כלפי חברת המעליות ישראליפט בע"מ (להלן:" ישראליפט") כספק המעלית בכל הנוגע לפגמים שמקורם בתכנונה ו/או הקמתה.

נוכח מאפייניו המקצועיים המובהקים של הסכסוך שנתגלע, מונו המהנדס אייל שנהב (להלן:" שנהב") והמהנדס האקוסטיקאי ד"ר יולי קלר (להלן:" ד"ר קלר") כמומחים הנדסיים מטעם בית המשפט.

חוות הדעת המקצועית שנערכה על ידי שנהב מתמקדת בליקויי הגמר שנתגלו בדירה ואילו זו שנערכה על ידי ד"ר קלר עוסקת בפגמים האקוסטיים והתפקודיים שנתגלו לטענת שלום בקשר עם תפעול המעלית.

לאחר עריכת חוות הדעת המקצועיות הנ"ל קיבלו הכל על עצמם, בהסכמה דיונית מיום  16.1.08, מתכונת מקוצרת להכרעה שתמוצה בהתייחסות להיבטיהם המשפטיים של המימצאים שנקבעו בחוות הדעת באמצעות סיכומים בכתב.

נכון אם כן לפצל את הדיון לשניים, כאשר בחלק הראשון תידון התייחסות הצדדים לחוות דעתו של שנהב ואילו בחלק הנוסף נתייחס לטענות העוסקות בחוות דעתו של ד"ר קלר.

אף את חלק הדיון הנוגע לחוות דעתו של שנהב נכון לחלק לשניים תוך אבחנה בין ההיבט המקצועי לזה המשפטי כפי שיפורט להלן:

חוות דעתו של שנהב -

החלק המשפטי

שנהב זיהה בחוות דעתו מיום 2.3.05 (להלן:" חוות דעת שנהב") קיומם של ליקויים במיגוון של נושאים בתחום הגמר, שעלות תיקונם 13,750 ש"ח ל"קבלן מזדמן", בתוספת פיקוח הנדסי ומע"מ ומשך ביצועם כ - 7 ימים ללא ירידת ערך. במיון הליקויים נעשתה אבחנה בין אלה הנובעים מביצוע לקוי ומוטלים על החברה הקבלנית, לבין אלה שמקורם במישגים תכנוניים ומצויים באחריותה של ליגד.

בשולי חוות דעתו, הותיר שנהב מספר עניינים המחייבים שימוש במתודולוגיה שיפוטית חוץ מקצועית לצורכי ההכרעה.

כך לדוגמא, התלבט שנהב בנושאים של הגדרת אחריות הסכמית או בחלוקת אחריות בין הפונקציונרים השונים.

שנהב התקשה להגיע למסקנה חד משמעית בעניין חלוקת האחריות שבין ליגד לחברה הקבלנית בנושא רוחב דלת הכניסה (סעיף 3.00200) ובנושא העמדת דלת שירותי האורחים ביחס לחלון ה"קיפ" (סעיף 0.00250).

בשני המקרים, נוצר הקושי בשל היעדרן של תוכניות שעל אף בקשתו, לא הומצאו לו על ידי ליגד. הואיל וכך, סבורני, כי נכון להנות את החברה הקבלנית מן הספק  שנוצר להגדיר פגמים אלה כמצויים באחריותה של ליגד.

בעניין ליקויי הריצוף (סעיף 4.20500), התחבט שנהב בזיהוי הגורם האחראי, כיוון שלא ניתן היה לקבוע אם מדובר בליקוי הנובע מפגם באריחים או מכשל בהנחתם ולפיכך, נכון להטיל את האחריות בעניין זה, הן על ליגד והן על החברה הקבלנית בחלקים שווים.

הפגם האסתטי שנתגלה בחוסר ההתאמה של צבע המשקוף לדלת (סעיף 8.00150) מצוי להבנתי באחריותה של ליגד על אף טענתה בעניין, יחד עם זאת, זכאית זו לשיפוי מאת החברה הקבלנית למרות הצבת הדלתות ב"דירה לדוגמא".

לסיכום חלק זה של הדיון ייאמר, כי בנושאים שהותרו לשיקול דעתו של ביהמ"ש בחוות דעתו של שנהב נקבעה האחריות באופן שפורט לעיל, היינו, מתוך עלות כוללת של 13,750 ש"ח  מוטל על ליגד הסך של 5,775 ש"ח בתוספת 10% פיקוח הנדסי ומע"מ ואילו על החברה הקבלנית הסך של 7,957 ש"ח בתוספת 10%  פיקוח הנדסי ומע"מ.