פסק-דין בתיק א 34722/05

הרקע

התובעת, הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ(להלן - התובעת), ביטחה במועד הרלוונטי לתביעה כלי רכב מסוג סובארו, ותביעה זו הינה תביעת תחלוף שהוגשה מכח סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981, לאחר שהתובעת שילמה למבוטחה סכומי כסף בעקבות ארוע תאונתי. התביעה הוגשה על סך של 21,506 ש"ח.

הנתבעת, דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ(להלן - הנתבעת), הינה בעלת הזכיון לתפעול "כביש 6".

בליל ה-29.12.04 נפגעה מכונית הסובארו שעה שנסעה בכביש 6, סמוך למחלף אייל. לטענת התובעת, הפגיעה נגרמה על ידי חלקי צמיג של משאית שהיו מונחים על הכביש, וכתוצאה מאותה פגיעה נגרמו לסובארו הנזקים הנתבעים.

אצל הנתבעת התקבל באותו לילה דיווח לפיו כלי רכב נפגעו מצמיג שהיה מצוי בכביש 6 ולפיכך שלחה סייר למקום. לטענת הנתבעת, סייר מטעמה הגיע למקום כ-12 דקות לאחר שהתקבל הדיווח והוא פינה שיירי צמיג מהכביש.

לטענת התובעת, הנתבעת התרשלה כלפי התובעת, כאשר הפרה חובת זהירות מושגית וקונקרטית שיש לה כלפי הנהגים בכביש 6, שכן על הנתבעת לעשות כל שביכלתה למנוע תאונות בגין מפגעים בכביש, והיא לא עשתה כן.

לטענת הנתבעת, ארוע הנזק, אפילו נגרם על ידי המפגע הנטען, התרחש זמן קצר לאחר שהושלך הצמיג בכביש, מבלי שניתן היה לצפות את הארוע או למנעו. סייר מטעם הנתבעת הגיע למקום דקות ספורות לאחר שהתקבל דיווח אודות המפגע. אין לצפות מהנתבעת להפעיל פיקוח תמידי, בכל רגע מהיממה על הנעשה בכל חלק מהכביש. מרגע שנודע לנתבעת על המפגע היא פעלה לסילוקו ועל כן אין לומר שהנתבעת התרשלה.

טענות התובעת

לדברי התובעת, הנתבעת שהינה בעלת הזכיון לתפעול "כביש 6", לא סילקה את המפגע מהכביש, לא התריעה אודותיו, לא סימנה אותו ולא גידרה אותו ולא תפעלה את מקום המפגע כמחזיק סביר. מטעם התובעת העידו המבוטח ואחיו, אשר נסעו בסובארו במועד התאונה. לא ידוע מי משניהם נהג, שכן הם לא זכרו פרט זה, כעולה מעדויות שניהם, אך אין נפקות לשאלה זו, שכן הפוליסה לא מגדירה נהג נקוב בשם, אלא מכסה כל נהג. עד התביעה, מר ירון נתיב (להלן - ירון), סיפר כי נסע במהירות סבירה בנתיב השמאלי לכיוון צפון, בסביבות השעה 22:00, במקום חשוך. כקילומטר לפני מחלף אייל, שמע "בום" גדול, ועלה על משהו שחור. הרכב נעצר כעבור 150 מטר לערך בצד הדרך. לדברי ירון, מדובר בצמיג שחור, שגרם לנזק גם בחלק הקדמי וגם בחלק האחורי של הרכב. ירון ציין כי לא ניתן היה להבחין בצמיג מבעוד מועד. הוא העיד כי האט מהירות נסיעתו לפני קרות התאונה, הואיל וראה רכבים עומדים בצד. לאחר התאונה, הבחין במספר כלי רכב נוספים העומדים בצד הדרך, הואיל ועלו על הצמיג. לדברי ירון, לאחר שהמשיך בנסיעה לאחר הארוע, ראה משאית עומדת בצד במרחק קילומטר, עם בעיה בצמיג, ואדם שעמד ליד המשאית. ירון התקשר למוקד של הנתבעת כ-10 דקות לאחר התאונה, וסייר הגיע כעבור כ-20 דקות. הסייר סייע להרכיב את הטמבון ברכב התובעת, ושהה עם הנהגים כ-7 דקות. ירון ציין כי לא לקח את פרטי כלי הרכב הנוספים שהיו במקום ושנפגעו מהצמיג.

העיד גם שי נתיב (להלן - שי), שציין אף הוא כי האירוע התרחש בשעת לילה, בכביש חשוך ולא מואר, לפני מחלף אייל. הוא חש חבטה, והרגיש שהרכב גורר משהו. גם הוא העיד כי כשעצרו בצד, ראו עוד כלי רכב עומדים בשולי הכביש, והתברר כי עלו על צמיג גדול. הצמיג היה בצבע הכביש, והם ראו אותו רק לאחר התאונה. כשנסעו, ראו את המשאית עומדת בצד וטיפלו לה בגלגל. לדבריו, הסייר של הנתבעת הגיע כעבור כ-20 דקות. כשהתקשרו למוקד הנתבעת, נמסר להם כי הנושא ידוע וסייר בדרך.

לטענת התובעת, רק לאחר הדיון בחודש יולי 2007, התבררו פרטיהם של כלי רכב נוספים שניזוקו עקב הצמיג בכביש, ולתובעת לקח זמן לאתרם. כל העדים זומנו במסירה אישית וגם הוגשה בקשה לזימון העדים. מדובר בעדים שאינם בשליטת התובעת, וכאשר ביקש מי מטעם משרד התובעת להזכיר לעדים להתייצב לדיון, התברר כי אחד אינו מוכן להתייצב, שניים נמצאים בחו"ל, אחד הינו עו"ד שנקבעו לו דיונים באותו יום במקום מרוחק ועוד שניים לא התייצבו מסיבה לא ידוע. לדברי התובעת, עדותו של עו"ד דרור היתה חשובה מאוד, אך בית המשפט לא נעתר לבקשת הדחיה שהגישה ב"כ התובעת, ובכך נמנע מן התובעת להביא עדים רלוונטיים ונחוצים.

לטענת התובעת, בית המשפט נעתר לבקשת הנתבעת להגיש מסמכים, חרף התנגדות ב"כ התובעת. זאת, ללא כל נימוק וחרף העובדה שהסייר מטעם הנתבעת, מר רועי ניניו (להלן - ניניו או הסייר), לא ערך את המסמכים שהוגשו באמצעותו, וגם ציין כי אינו זוכר מאומה מהשתלשלות העניינים ועדותו מתבססת על המסמך נ/1. למרות שניניו ציין שחדר הבקרה של הנתבעת הוא שתיעד את האירוע והעלה אותו על הדוחות שסומנו נ/1 ו- נ/2, לא זומן לעדות נציג של חדר הבקרה. מדובר בעד רלוונטי שהנתבעת נמנעה מהזמנתו ועובדה זו פועלת לרעת התובעת.

מאחר שמדובר ב-6 כלי רכב שנפגעו מהצמיג (רובם עובר לתאונה של רכב התובעת), הנתבעת לא הוכיחה מהו המועד בו נודע לה לראשונה על הצמיג, ומשכך - לא הוכח כמה זמן חלף ממועד קבלת ההודעה הראשונה, ועד למועד פינוי הצמיג מהכביש. הסייר זכר כי נפגעו שלושה כלי רכב, אך על פי נ/1 היו 6 כלי רכב שנפגעו, והסייר לא ידע לומר מידיעה אישית מי דיווח לנתבעת על צמיג בכביש, מתי נודע לנתבעת לראשונה על קיומו של הצמיג, וכיצד נודע לחדר הבקרה על הצמיג ועל הפגיעה ב-6 כלי רכב.

על פי עדות הסייר, הוא אחראי על קטע כביש בן 16 ק"מ לכל כיוון (32 ק"מ), ובמסגרת תפקידו, הוא מאתר מפגעים בכביש, מטפל ברכבים תקועים, נותן סיוע לנהגים ובפועל - מגיע לאותה נקודה כל חצי שעה לערך, בהנחה שלא קיבל קריאה. הסייר לא זכר מתי היתה הפעם האחרונה לפני התאונה בה ביקר במקום התאונה, והוא לא זכר מתי עשה הפסקה לפני הגעתו למקום התאונה. על כן, טוענת התובעת, לא הוכח כי אכן היה בפועל במקום התאונה כמחצית השעה עובר לאירוע.

על פי עדותו של הסייר, לאחר פינוי הצמיג ועזיבת המקום כלל לא ראה משאית במקום, הואיל והתעכב במקום התאונה מעל שעה וחצי וככל הנראה, עד אז עזבה המשאית את המקום.

התובעת ציינה כי קיימות מצלמות שפועלות בכביש, אך הסייר לא ידע לומר מה טווח הקליטה שלהן, ורק אמר שהן לא קולטות את מקום התאונה. הנתבעת לא הזכירה את נושא המצלמות כאופציה לפיקוח ולנטרול מפגעים. הנתבעת מקבלת דיווחים מאזרחים או מהסיירים המגלים מפגעים. לטענת התובעת, בכך מפרה הנתבעת את חובת הזהירות שלה. הצבת מצלמה היתה מגלה מבעוד מועד את הצמיג המונח בכביש, או לפחות ניתן היה להבחין בפיצוץ הצמיג מהמשאית או מהתאונה הראשונה שקרתה לרכב הראשון שעלה עליו, ואז היתה יכולה הנתבעת לפעול במהירות.

סיכומו של דבר, טוענת התובעת, יש לדחות את טענות הנתבעת, שהסתמכו על עדות יחידה של הסייר, ומשלא הוכח כי ננקטו אמצעים לסילוק המפגע טרם התאונה, יש לקבל את התביעה במלואה.

לטענת התובעת, אין לחייב אותה באשם תורם בנסיבות הענין, שכן מדובר בשעת לילה, בכביש ללא תאורה, צמיג שחור היה מונח על כביש שחור, ולא ניתן היה להבחין בו עובר לתאונה.

בסיכומי התשובה, הוסיפה התובעת וציינה כי טענות הנתבעת בדבר נזק ראייתי שנגרם לנתבעת והטענה שלא נלקחו פרטי המשאית, דינם להימחק מאחר שמדובר בהרחבת חזית. מעבר לכך, אילו היה הסייר עובר במקום לפני קרות התאונה, היה פוגש בעצמו בנהג המשאית.

טענות הנתבעת

לטענת הנתבעת, איש משני עדי התביעה לא יכול היה לומר בוודאות מי מהם נהג ברכב המבוטח. בכך יש כדי להשליך על אמינות עדויותיהם. לא צורפה לכתב התביעה פוליסת הביטוח, וכפי שנטען בכתב ההגנה - מדובר במסמך מהותי, אשר לא ברור אם התקיימו תנאיו לגבי כל אחד מהנהגים האפשריים ברכב, וכבר בשל כך - דין התביעה להידחות.

עד התביעה, ירון, העיד כי איננו יודע ממה נפגע רכבו, והוא משער שהפגיעה אירעה כתוצאה מעליית הרכב על שיירי צמיג. גם שי העיד כי הסיק שהרכב פגע בשיירי הצמיג, לאחר שראה את הצמיג ודיבר עם נהגי המכוניות שעמדו בצד הדרך. מיקומי הפגיעה ברכב התובעת - הפגוש הקדמי והפנס הקדמי ימני, שוללים את האפשרות שהפגיעה ברכב נגרמה כתוצאה מעלייתו על שיירי צמיג. אילו רכב התובעת היה נוסע במהירות סבירה, היה נהג הרכב מבחין הן בצמיג שהיה מצוי על הכביש והן בכלי הרכב שעמדו לפניו, ונפגעו מהצמיג.