פסק-דין בתיק א 34707/03

1.       התובעים הינם בעלי בית דפוס הקיים מזה 28 שנה והתובע 2 העיד על עצמו כי הוא עובד בתחום הדפוס 30 שנה (להלן: " התובע"). הנתבעת הינה חברה העוסקת בייבוא ובשיווק מכונות דפוס. אין מחלוקת כי בחודש מרץ 2000 רכשו התובעים מאת הנתבעת מכונת דפוס מסוג "המדה" דגם NP 47 תמורת סך של 220,000 ש"ח לא כולל מע"מ. המכונה סופקה באותו חודש והותקנה בבית הדפוס והתובעים שילמו תמורתה במלואה. לטענת התובעים, שבועיים לאחר התקנת המכונה התגלתה תקלה חמורה במערכת המים והדפים שהודפסו יצאו בצורה בלתי ראויה ולא ניתן היה לספק את הסחורה המוזמנת ע"י הלקוחות. לטענת התובעים תקלה זו חזרה ונשנתה עד אשר לאחר שנה תמימה של תיקונים, הנתבעת החליפה את מכונת הדפוס במכונה חדשה וזאת בחודש פברואר 2001. דא עקא, שגם המכונה החדשה סבלה לטענת התובעים, מאותה תקלה. לטענת התובעים, קיימת תקלה מהותית במערכת המים של המכונה ולכן הם מבקשים התובע השבה של סכום הרכישה בתוספת פיצוי הנזקים, שנגרמו להם בגין אובדן ימי עבודה, אובדן הכנסות ומוניטין.

2.       הנתבעת טוענת כי את המכונה הראשונה החליפה "לפנים משורת הדין" ולשם שמירה על המוניטין שלה. הנתבעת טוענת כי הסיבה לתקלה במכונה היא בעיה תפעולית של התובע עצמו. לטענתה, התובע אינו מקיים את הוראות היצרן בנוגע לטיפול יומי ושבועי במנגנוני מים וצבע וכן אינו משתמש בצבעים וחומרים המתאימים למכונה שלו. לכן, הסיבה לבעיות הרטיבות, לגירסת הנתבעת, היא טיפול לא נכון במכונה ושימוש במוצרים לא נכונים.

3.       מטעם התובעים העיד התובע בלבד. מטעם הנתבעת העידו מר דן למפר, מנהל שירות ארצי אצל הנתבעת; מר שמוליק פיירמן, מנהל מכירות אצל הנתבעת; ומר יצחק וייס, מנהל שירות טכני אצל הנתבעת. במהלך קדמי המשפט לפני כב' השופטת גרוסמן הוצע לצדדים מינוי מומחה מוסכם. המומחה מונה על מנת להכריע בשאלות הבאות:

" 1. האם המכונה פגומה?

2. אם כן במה מתבטאים הפגמים?

3. האם הפגמים במכונה היו מראשיתם או שנוצרו עקב שימוש לקוי?

4. האם השימוש הלקוי נבע מהדרכה לא נכונה ואם כן, הדרכה של מי".

(ר' החלטת כב' השופטת גרוסמן מיום 28.4.04).

סופו של דבר מונה כמומחה, מהנדס המכונות שמואל בר שלמה. המהנדס בר שלמה הגיש חוות דעתו ביום 20.6.05. בשל חשיבותה של חוות דעת המומחה נביא קטעים נרחבים ממנה. המומחה ציין כי לצורך חוות דעתו, ביקר בבית הדפוס של התובעים וכן בבית דפוס, שהומלץ ע"י הנתבעת, בכפר מע'אר וזאת בנוכחות נציגי הנתבעת. המומחה גם ציין כי שוחח "עם בעלי דפוס אחרים וטכנאים להשלמת תמונה כללית על תופעת הופעת טיפות מים באגן הצבע". המומחה סיכם את הערכתו כי יש פגם במערכת המים המותקנת על המכונה. לדעתו, אטמי הצד של צירי הגלילים רגישים לכיוון מדויק ביותר או רגישים לחדירת לכלוך עדין והם גורמים למים לעבור ולחדור דרך האטמים למערכת הצבע. המומחה ציין בענין זה: " העובדה שלא ניתן לאטום את בריחת המים לכיוון הצבע בצורה פשוטה ונוחה הינה פגם במערכת ולא יעלה על הדעת שכל הפעלה תעשה עם טכנאי צמוד". עוד ציין המומחה, כי מצא בארץ בבתי דפוס אחרים - תקלה דומה. המומחה קובע כי חדירת טיפות המים אינה קשורה לאיכות וסוג הצבעים בהם משתמשים התובעים, ולחומרי הניקוי ורמת האחזקה של המכונה, ולכן מצא את תביעת התובעים תביעה אמיתית ולא תביעת סרק.

4.       לאחר קבלת חוות דעת המומחה ביקשה הנתבעת להציג לו שאלות הבהרה. בתחילה הוגשו שאלות רבות, אשר לא אושרו ע"י כב' השופטת גרוסמן, לאחר שקבעה כי מדובר בחקירה נגדית של ממש, והנתבעת נדרשה לצמצם את השאלות לחמש עד שש שאלות ענייניות. הנתבעת צמצמה את שאלותיה ל-6 שאלות הבהרה עליהן ענה המומחה ביום 14.10.05. יש לציין כי בתחילת דיון ההוכחות ביום 25.1.06, שאליו זומנו כל העדים, קמה ב"כ הנתבעים וביקשה לזמן, לדיון נפרד, כמובן, את המומחה מטעם ביהמ"ש לחקירה נגדית. ב"כ התובעים התנגד ובהחלטתי מיום 29.1.06 קבעתי כי אין מקום להענות לבקשה מן הנימוקים המפורטים בהחלטה. אציין כי ב"כ הנתבעים ביקשה להזמין גם עדי הזמה ולא מצאתי לנכון להיעתר גם לבקשתה זו מן הנימוקים המפורטים באותה החלטה. לאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים.

חוות דעת המומחה מטעם ביהמ"ש

5.       המומחה, בחוות דעתו, תיאר את מכונת הדפוס כמכונת דפוס אופסט צבע אחד מתוצרת יפן. המומחה הסביר כי בתהליך ההדפסה גלילי הצבע וגלילי המים נמצאים במגע על "לוח" ההדפסה - המים מכסים את השטחים הריקים על "הלוח" ומשמשים לדחיית הצבע, שאר השטח מתכסה בצבע המועבר לנייר המודפס. בעבר, היו הגלילים במכונות עטופים בד, שספג חלק מעודפי המים והיו נוחים לכיוון ולשימוש. מערכות המים החדשות כוללות גלילי גומי. יש מערכות שהמים נמצאים בין הגלילים - כמו במקרה שלפנינו - ויש מערכות שהגלילים נמצאים בתוך אמבט מים. היתרון הדומיננטי של גלילי המים הוא באיכות ההדפסה לעומת איכות ההדפסה עם גלילי הבד. את מערכות המים מייצרים יצרנים שהתמחו בייצור מערכות מים ולהם דגמים שונים המותאמים למכונות של היצרנים. במקרה שלפנינו בחרו היצרנים ביפן להרכיב מערכת של חברת VARN.

6.       המומחה בהסכמת הצדדים בדק מכונה נוספת בכפר מע'אר. הנתבעת היא שהציעה למומחה לבדוק את המכונה הזו. המומחה בחן את המכונה שהיתה זהה למכונה שברשות התובעים, אך מצבה המכני היה מצוין כמכונה חדשה, משום שבעל בית הדפוס שומר על המכונה בצורה קיצונית טובה וכל המערכות היו נקיות ומטופלות. אולם, גם בעל בית הדפוס בכפר מע'אר התלונן בפני המומחה על אותה תופעה עליה התלוננו התובעים. אותו בעל בית דפוס עובד בכמות קטנה בהרבה מזו של התובעים, ובכל זאת הוא סובל מאותה בעיה.

7.       המומחה מתייחס לטענות של הנתבעת ודוחה אותן אחת לאחת.

אשר לטענה הראשונה, כי התובעים לא ביצעו תחזוקה במכונה בהתאם להוראות היצרן כותב המומחה כך: " אין לי ספק שהתובעים לא ביצעו את כל הוראות היצרן - מצבה המכני של המכונה ביום בדיקתי היה ירוד ומראה שאכן לא בוצעו כל הטיפולים המומלצים בהוראות ההפעלה. מצד שני, התקלות החלו להופיע כשהמכונה היתה חדשה ובמצב מכני מצוין. כלומר, לא הייתי קושר את מצבה המכני של המכונה היום לתופעה שעליה התלוננו התובעים". המומחה גם מעריך כי בוצעו טיפולים יומיים ע"י התובעים מתוך הנחה שללא טיפולים כאלה, לא ניתן לקבל איכות הדפסה.

אשר לטענה השניה, כי התובעים השתמשו בצבעים וחומרי ניקוי זולים ולא מתאימים, כתב המומחה, כי החלפת הצבעים וחומרי הניקוי בהתאם להמלצת הנתבעת לא פתרה את הבעיה. כמו כן, הוא כותב בענין זה, כי לאחר הביקור בכפר מע'אר למד שאין משמעות קריטית לשינוי בצבעים ולחומרי הניקוי.

אשר לטענה השלישית, כי התובעים אינם מתפעלים נכון את המכונה בשל אי הכיוון, כותב המומחה, כי המכונה רגישה באופן מיוחד לכיוון עדין של המרווחים והלחץ בין הגלילים. עפ"י חוות דעתו דרושה מיומנות רבה לכיוון הגלילים, אשר זו פעולה יום יומית המבוצעת ע"י מפעיל המכונה וכיוון לא נכון עלול לגרום לתופעת טיפות המים בצבע. בענין זה שואל המומחה שאלה רטורית: " אין ספק שמיומנות מקצועית של טכנאי לכיוון מיוחד יכלו לתת את הצלחת ניסוי הפעלת המכונה. אולם, השאלה היא האם מפעיל רגיל יכול לבצע אותו כיוון או שעליו להצמיד טכנאי מנוסה למכונת הדפוס?". עובדה היא, לדעתו, שהדרכה אינה מספיקה.

אשר לטענה הרביעית, של הנתבעת ולפיה ההדפסה נעשית על נייר צר המכסה רק חלק מאורך הגליל, הרי שהטענה, לדעתו, לא רלוונטית מאחר שהמכונה לא נמכרה להדפסת נייר ברוחב גליל מלא בלבד אלא עד לרוחב מלא.

כאמור, מסקנת המומחה מטעם ביהמ"ש היתה כי קיים פגם במערכת המים המותקנת על המכונה משום שאטמי הצד של צירי הגלילים רגישים לכיוון מדויק ביותר או לחדירת לכלוך עדין, ולכן קשה ביותר לאטום את בריחת המים לכיוון הצבע בצורה פשוטה ונוחה.