פסק-דין בתיק א 3465/03

1.         בפניי תביעות כספיות הדדיות והודעת צד שלישי שמקורן בבניית תוספת בנייה כפי שיפורט להלן.

2.         התובעים ה"ה ענבי אייל ואסנת ( להלן "התובעים" ) הינם בעלים של דירת מגורים הנמצאת בקומה א' בבניין ברחוב חזן 21 בחיפה, והנתבעים ה"ה טבול יורם ודינה ( להלן "הנתבעים" ) הינם הבעלים של דירת מגורים בקומת קרקע בבניין הנ"ל, הממוקמת מתחת לדירת התובעים.

            הצדדים רכשו את דירותיהם מחב' כ.א.ן גולן 1979 בע"מ, כאשר כל דירה כללה שלושה חדרים. בסעיף 4.2 להסכמי הרכישה נכללה התחייבות בלתי חוזרת של כלל הרוכשים שלא להתנגד או למנוע מבעלי דירות בנות שלושה חדרים בבניין, מלנצל זכויות בנייה שהוצמדו להם על ידי הרחבת דירותיהם בחדר נוסף לדירת ארבעה חדרים.

3.         בשנת 2000 בנו התובעים המתגוררים בקומה א' כזכור, חדר מגורים נוסף בדירתם. לצורך ביצוע תוספת הבניה הנ"ל, הקימו בין היתר, את האלמנטים הבאים: עמודים, קורות, רצפה על גבי העמודים, וגג רעפים.

            בשנת 2002 בנו הנתבעים חדר מגורים נוסף לדירתם מתחת לתוספת הבניה שהוקמה על ידי התובעים. לצורך בניה זו השתמשו באלמנטים - עמודים, קורות ורצפה - שנבנו על ידי התובעים כמתואר לעיל.

4.         לאחר ביצוע הבנייה התברר כי שני החדרים הנוספים שנבנו הן של התובעים והן של הנתבעים, היו בגובה 247 ס"מ כל אחד במקום 270 ס"מ כפי שנקבע בתכניות המאושרות ובהיתר הבניה.

הסטייה הנ"ל נבעה מהעובדה שרצפת החדר שנבנתה על ידי התובעים ואשר שימשה את הנתבעים כתקרה, נבנתה בגובה נמוך מהגובה שנקבע לכך בתכניות הבניה המאושרות ובהיתר הבניה, כפי שיפורט בהמשך.

5.         מערכת נתונים אלה הולידה שלוש תביעות. התביעה הראשונה היא תביעתם של התובעים כנגד הנתבעים שעיקרה חיוב הנתבעים להשתתף בעלות האלמנטים המשותפים שנבנו על ידם. התביעה השניה היא תביעתם הנגדית של הנתבעים כנגד התובעים ובה עתרו למתן צו הריסה של תוספת הבניה שנבנתה בסטייה מהיתר הבניה ולחילופין לחיוב בפיצוי כספי. והתביעה השלישית היא הודעת צד שלישי שנשלחה על ידי התובעים כנגד מר שאול דיטל אשר תכנן את בניית התוספת ( להלן "מר דיטל" ), ושבה עתרו התובעים לשיפוי בגין כל סכום שיחוייבו בו, במידה ויחוייבו, כלפי הנתבעים, וכן פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם עקב בניית החדר הנוסף בדירתם בגובה נמוך מהתכניות המאושרות.

6.         תיאור הסטייה בבנייה

בטרם אדון בכל אחת מהתביעות בנפרד, ובכדי לעמוד על טענות הצדדים, יש מקום לתאר תחילה את אופן ביצוע הבניה ואת הסטייה שנגרמה.

מטיעוני הצדדים וחומר הראיות שהוגש התברר כי בשלב הקמת המבנה, נבנו על ידי הקבלן המבצע ( חב' כ.א.ן גולן ) בליטות השענה, שנועדו להוות תמיכה לתוספות בנייה שייבנו על ידי מי מהדיירים בעתיד.

יצויין כי המדובר בפרוייקט בנייה שכלל עשרות דירות שנבנו בצורה זהה לדירות נשוא התובענות, עם בליטת ההשענה המתוארת, וכי לגבי 12 מהן נבנו תוספות בנייה אשר תוכננו על ידי הצד השלישי מר דיטל, ונבנו על ידי הקבלן מר אמארה מוחמד.

7.         על פי תכנית הבנייה של תוספות הבנייה, תקרת החדר הנוסף בדירת הנתבעים המהווה את רצפת החדר הנוסף בדירת התובעים, היתה אמורה להיבנות מעל לבליטת ההשענה שרוחבה היה כ-20 ס"מ , ובכך להגיע לגובה המצויין בתכניות הבנייה והזהה לשאר החדרים בשתי הדירות שהוא 2.70 ס"מ. אולם בפועל, הרצפה נבנתה בהמשך לבליטה הנ"ל ולא מעליה דבר שגרם להנמכת התקרה בחדר של הנתבעים לגובה 2.47 ס"מ במקום 2.70 ס"מ.

ההפרש שנוצר בין התקרה המונמכת לבין רצפת החדר בדירת התובעים מולא במילוי נוסף, ובכך רצפת חדר התובעים היתה בעובי של 40 ס"מ במקום 15 ס"מ. הדבר הוסבר על ידי מר דיטל במכתבו שסומן ת/10 כדלקמן:

" ... רצפת התוספת אכן נוצקה 20 ס"מ נמוך יותר וזאת בגלל קיומה של בליטת השענה שהוכנה בזמן הקמת המבנה.

לאור הסטיה בביצוע הקיימת במפלס בליטת ההשענה לא ניתן היה להניח הרצפה עליה והיא בוצעה מתחת לבליטה וזאת גם מטעמי זהירות הנדסית.

הגובה שנותר בתחום התוספת בדירת ענבי וככל הנראה בדירה מתחת הוא 247 ס"מ- סטיה בלתי מהותית של 3 ס"מ ביחס לתקן. ( לעניות דעתי ).

ההפרש מולא במילוי נוסף - פני הריצוף זהים ליתר הדירה.

לא ניתן היום לשנות המצב וגם אין צורך."