פסק-דין בתיק א 34640/06

1. עסקינן בבקשה לתשלום תכוף שהגיש המבקש, אשר נפגע בתאונת דרכים ביום 22.11.05, בהיותו רוכב אופנוע. כתוצאה מן התאונה נגרם למבקש שבר עם תזוזה בטרוכנטר הגדול בפרק ירך ימין, שבר תוך פרקי ברדיוס דיסטלי בפרק יד שמאל. התובע אושפז בבית חולים "הלל יפה" מיום התאונה ועד ליום 4.12.05. במועד זה הועבר לשיקום בבי"ח מגדל הזהב בבת-ים, שם אושפז עד ליום 17.1.06.

2. בשחרורו נזקק המבקש למקל הליכה. ההמלצות שנתנו לו היו המשך פזיוטרפיה בבית, מעקב אורטופדי וייעוץ נוירולוגי. כן הומלץ על עזרה ביתית.

3. מאז שחרורו שולמו למבקש תשלומים תכופים בסכום כולל של 45,000 ש"ח, כאשר התשלום האחרון בוצע בחודש מאי 2006. לטענת המבקש בבקשתו, הסכומים ששולמו אינם מכסים את ההוצאות שנגרמו לו בעקבות התאונה. הוצאותיו החודשיות הן בגובה עשרות אלפי שקלים (סעיף 7.2 לבקשה) והוא עומד בפני קריסה כלכלית.

4. לפני התאונה עבד המבקש כנהג שכיר ב"דן". השתכרותו הממוצעת ב-6 החודשים עובר לתאונה היתה כ- 5,824 ש"ח ברוטו. לטענת המבקש, כל משכורתו הוצאה לתשלום ארנונה, מים, חשמל, טלפון, נסיעות, משכנתא ומוצרי מזון והגיינה.

5. בבקשתו טוען המבקש כי בעקבות התאונה נגרמו לו הוצאות נכבדות בשני רכיבים:

האחד - הוצאות נסיעה בסכום של כ- 9,000 ש"ח לחודש (סעיף 9.4 לבקשה). לטענתו, בהעדר רכב למשפחה, את כל נסיעותיו לצורך קבלת טיפולים רפואיים נאלץ המבקש לעשות במוניות. הנסיעות הן לטיפולי ריפוי בעיסוק בבית החולים תל השומר, 3 פעמים בשבוע, נסיעות לטיפולי פזיוטרפיה והידרותרפיה בתל השומר, וכן למכון פזיוטרפיה בעיר מגוריו נתניה פעמיים בשבוע, ועוד נסיעות למעקבים אצל רופא אורטופד וא.א.ג.

6. על פי טבלה שערכה ב"כ המבקש, המבוססת על קבלות שהוגשו, הוצאות הנסיעה שלו בחודש יוני עמדו על סך 7,893 ש"ח, בחודש יולי על סך 6,476 ש"ח ובחודש אוגוסט סך של 6,543 ש"ח.

7. רכיב ההוצאה השני שנגרם למבקש כתוצאה מן התאונה נובע מן הצורך לרכוש אוכל מוכן. לטענתו, עובר לתאונה מקום עבודתו סיפק לו ארוחות, והוא נהג לאכול בחדר האוכל של עובדי "דן". כעת, בהיותו בבית, הוא נאלץ לרכוש ארוחות מוכנות שכן בשל הפציעה אין הוא יכול לבשל לעצמו (סעיף 8.1.3 לבקשה). התובע הוא גדל גוף וכבד משקל וצורך כמויות מזון גדולות, ועל כן גם ההוצאה הכספית בשל כך גבוהה. כך למשל, הוצאותיו בגין אוכל מוכן בחודש יולי הסתכמו על פי קבלות בסכום של 2,791 ש"ח ובחודש אוגוסט בסכום של 3,726 ש"ח.

8. המבקש עותר לפסוק לו לעבר תשלום תכוף נוסף בסך 60,000 ש"ח וכן תשלום חודשי בסך 20,000 ש"ח.

9. מחקירת המבקש עולה כי בעקבות התאונה מקבל התובע תגמולי ביטוח בגין פוליסת תאונות אישיות בסכום שנע בין 4,200 - 4,300 ש"ח לחודש (עמ' 2 שורה 26). כמו כן, אשתו עובדת ומשתכרת 5,500 ש"ח נטו (עמ' 1 ש' 5). המבקש נמנע, משום מה, לציין סכומי הכנסות אלו בבקשה לתשלום תכוף.

10. המטרה של התשלום התכוף  היא להושיט עזרה מהירה לנפגע בתקופה שעד לסיום בירור תביעתו (יצחק אנגלרד, פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, מהדורה שלישית, עמ' 434). התשלום התכוף נועד לתת סעד מיידי לנפגע על מנת שיוכל להתקיים ולקבל טיפול רפואי נאות, וזאת עד להכרעה בתביעה העיקרית. ללא פגיעה בכושר ההשתכרות, אין הנפגע זכאי לתשלום תכוף לצורכי מחייתו. במקרה דנן, למבקש תעודות מחלה לתקופה רצופה מאז התאונה ועד 31.10.06. עוד הציג המבקש הזמנה לאשפוז יום בבית החולים שיבא מיום 1.12.06, וברי כי מי שמוזמן להיות מטופל במסגרת אשפוז יום, אינו כשיר לעבודה.

11. האם יש מקום לפסוק למבקש תשלום תכוף לצרכי מחיה?

השתכרותו של המבקש עובר לתאונה משמשת אמת מידה לחישוב צרכי המחיה שלו. סעיף 5(ב)(2) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 קובע כי " התשלומים לצרכי מחיה יקבעו תוך התחשבות בהכנסתו של הנפגע עובר לתאונת הדרכים".

האם יש להתחשב גם בהכנסה ממקורות אחרים? תקנה 3(ב) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (תשלומים תכופים), תשמ"ט-1989 נקבע כי " בקביעת שיעור התשלום החודשי שיהא בו כדי לספק את צרכי מחייתו של הנפגע ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו.. יש להתחשב בהכנסתו של הנפגע ממשכורת, שכר עבודה, משלח יד, עסק או מכל מקור אחר בתקופה שקדמה לתאונה, וכן בהוצאותיו מתוך הכנסה זו לצרכי מחייה בתקופה האמורה. כמו כן, יש להתחשב בהכנסתו לאחר התאונה של הנפגע, של הפונה או של המבקש, לפני העניין, ממשכורת, שר עבודה, משלח יד, עסק קצבה עקב התאונה או מכל מקור אחר".

לפי גישת מתקין התקנות, יש לקחת בחשבון לצורך הערכת צרכי המחיה של הנפגע, את מכלול הכנסותיו. כך לקח בית המשפט בחשבון תשלומים מכח פוליסת תאונות אישיות (ת.א. (ת"א) 429/91 ניסן נ' דולב חברה לביטוח בע"מ צלטנר, 534(א)). לדעת ד. קציר, פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה 4 עמ' 461, יש לקחת בחשבון גם את תרומתו של בן משפחה, מבין אלה שלהם נועד התשלום התכוף, להכנסת המשפחה אחרי הפגיעה.

12. צרכי המחיה של המבקש - בכלל זה תשלומי המשכנתא, חשמל, מים, גז, טלפון - לא השתנו. הוצאות אלו משותפות לו ולאשתו והם כוסו בעבר ממשכורתו של המבקש, וממשכורתה של רעייתו. לאחר התאונה, מקבל התובע תגמולי ביטוח במסגרת פוליסת ביטוח תאונות אישיות. הפער בין הכנסות המבקש לפני התאונה ולאחריה עומד על כ- 1,300 ש"ח לחודש בלבד. גם ב"כ המשיבה מסכים לפער זה (עמ' 5 שורה 28). יחד עם זאת, הסכום העומד לרשות המבקש לאחר התאונה, בהתחשב גם בהכנסת אשתו (שכן התשלומים עבור משכנתא, חשמל, מים, גז, טלפון וכיוצ"ב משותפים לשניהם) עומד על סך של כ- 9,800 ש"ח. די בסכום זה כדי לספק את צרכי המחיה האמורים.

במסגרת צרכי מחיה, זכאי הנפגע לתשלום תכוף גם עבור הוצאותיו למזון. טוען המבקש כי בפריט זה קיימת הוצאה חריגה מאז התאונה, בשל הצורך להיזקק לאוכל מוכן. אין בידי לקבל את טענת המבקש בדבר תשלום עבור אוכל מוכן. גם אם המבקש שוהה שעות ארוכות מחוץ לביתו לצורך הטיפולים הרפואיים, הרי לא צריכה להיות כל מניעה לכך שהמבקש יצטייד באוכל מן הבית, כגון: כריכים, פירות וכיוצ"ב, שעה שהוא נוסע לטיפולים, ואת ארוחותיו יאכל בביתו. כך נוהגים מיליוני אנשים שעובדים מחוץ לבית ואין במקום עבודתם חדר אוכל. לכל היותר, ניתן להתחשב בהוצאה שולית עבור שתיה חמה או קרה, וחטיפים קלים בעת שהותו בטיפולים רפואיים. עוד נציין כי מצב זה צפוי להשתנות, עת יתקבל המבקש לאשפוז יום, החל מיום 1.12.06 שכן חזקה שיקבל ארוחותיו במשך היום במסגרת אשפוז היום.

הנני מעמידה ההוצאות העודפות עבור צריכת מזון מחוץ לבית, בעת שהיית המבקש בטיפולים רפואיים בסכום של 1,000 ש"ח לחודש.

13. טענה נוספת למבקש הינה, כי בנוסף להוצאות המחיה שפורטו לעיל, נגרמו למבקש הוצאות חריגות ברכיב הנסיעות. המבקש מתגורר בנתניה, בצידה המזרחי של העיר. את הטיפולים הרפואיים קבל במרכז העיר ובתל השומר. התובע לא יכול לנסוע באוטובוסים לקבלת הטיפול הרפואי ונזקק למוניות. התובע הגיע להסדר עם נהג מונית לתשלום חודשי בעלות נמוכה יותר מעלות הנסיעות אילו חושבו באופן רגיל, ולרוב גם אינו מחוייב עבור המתנה. הסכום החודשי בחודשים יולי-אוגוסט התייצב סביב 6,500 ש"ח. עוד יש לציין כי המבקש הציג טופס הזמנה לבית החולים תל השומר לאשפוז יום, החל מיום 1.12.06, כך שגם בעתיד יגרמו למבקש הוצאות נסיעה מביתו שבנתניה לתל השומר.