פסק-דין בתיק א 34495/06

^{בפני תביעה על סך כ- 7,500 ש"ח שיסודה בתאונת דרכים מיום 8.4.99.}

^{במסגרת התאונה נגרם לרכב המבוטח ע"י התובעת, נזק בחלק האחורי של דופן ימין, כתוצאה מהתנגשות עם רכב הנתבעות.}

^{התובעת טוענת, כי הרכב המבוטח היה בנסיעה. רכב הנתבעות, אשר היה במצב עצירה בימין הדרך,  סטה באופן פתאומי שמאלה אל נתיב נסיעתו של רכב התובעת, בשעה שהאחרון חלף משמאלו, ופגע בו בדופן ימין.}

^{הנתבעות טוענות, כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות, הואיל והתאונה אירעה ביום 8.4.99, ואילו התביעה הוגשה רק ביום 6.6.06.}

^{לגופו של עניין, טוענות הנתבעות, כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג ברכב המבוטח, אשר עקף את רכב הנתבעות, סטה ימינה, והשתפשף בפינה השמאלית הקדמית של רכב הנתבעות באמצעות הדופן הימנית האחורית שלו.}

^{על טענת ההתיישנות משיבה התובעת, כי דינה להידחות, הואיל ובין הצדדים התקיימו הליכי בוררות שהחלו בחודש 1/06 והסתיימו במחיקת התביעה ביום 24.4.06. הליכי הבוררות הסתיימו בשל הודעת הנתבעת 2 כי הנתבעת 1 מכחישה אחריותה לתאונה ואינה מוכנה לשלם השתתפות עצמית.}

^{בדיון מיום 11.9.06 ניתנה החלטה, לפיה, שאלת ההתיישנות תידון במסגרת פסק הדין,  ולא כטענה מקדמית. בהמשך אותו דיון, נשמעו עדי הצדדים, אשר העידו על נסיבות התאונה.}

^{ראוי לציין, כי במקרה זה עומדת שאלת ההתיישנות במלוא עוזה, שכן, על שאלה זו יקום ויפול דבר. לשון אחרת, אם אקבל את טענת ההתיישנות, תידחה התביעה, ולעומת זאת, אם תידחה טענת ההתיישנות - תתקבל התביעה, שכן, לגופו של עניין, אין בפי הנתבעת טענות הגנה של ממש.}

^{לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שבפני החלטתי לקבל את התביעה, כלפי הנתבעת 2 ולדחות את התביעה כלפי הנתבעת 1.}

^{בטרם אתייחס לשאלת ההתיישנות, אתייחס לתביעה לגופה.}

^{אני מעדיף את עדות עד התביעה על פני עדות הנתבעת 1. עדותה של הנתבעת 1 היתה מבולבלת ומלאת סתירות. הנתבעת העידה, כי לא סטתה ממסלול נסיעתה, אך הדבר עומד בסתירה לתרשים שמסרה הנתבעת 1 לנתבעת 2 בשנת 99' בסמוך לאחר התאונה.}

^{שוכנעתי, כי רכב הנתבעות סטה שמאלה מנתיב נסיעתו ע"מ לעקוף רכב שעצר בימין הדרך. תוך כדי סטייה זו, פגע רכב הנתבעות ברכב המבוטח ע"י התובעת, אשר חלף לשמאלו.}

^{כאמור, נמצאת התביעה עומדת או נופלת על שאלת ההתיישנות.}

^{השאלה העומדת להכרעה בעניין זה היא - האם הליכי הבוררות שהתקיימו מ- 1/06 ועד 4/06 מפסיקים את מירוץ ההתיישנות, אם לאו.}

^{התשובה לשאלה נעוצה בס' 15 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958, סעיף שכותרתו "תובענה שנדחתה".}

^{וכה לשון הסעיף:}

^{"הוגשה תובענה לפני בית-משפט, לרבות בית דין דתי, והתובענה נדחתה באופן שלא נבצר מן התובע להגיש תובענה חדשה בשל אותה עילה, לא יבוא במניין תקופת ההתיישנות הזמן שבין הגשת התובענה ובין דחייתה".}

^{בסעיף 1 לחוק, סעיף ההגדרות, נאמר, כי: "בחוק זה - בית משפט - כל רשות שיפוטית או בורר...".}

^{משמע, האמור בס' 15 לחוק, חל גם על הליכי בוררות.}