חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

פסק-דין בתיק א 34436/05

: | גרסת הדפסה
א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
34436-05
5.12.2007
בפני :
חאג' יחיא

- נגד -
:
לוטפי ובניו
עו"ד קין בן ציון
:
1. הכשרת הישוב בע"מ - חברה לבטוח
2. אחוד רשת סוכנויות ביטוח בע"מ

עו"ד בר-און אורלי
פסק-דין

התובעת הייתה בעלים ומפעילה של משאית מספר רישוי 8179500 שנת יצור 1995 תוצרת מרצדס .

הנתבעת מספר 1 הוציאה פוליסת ביטוח רכוש מקיף עבור המשאית באמצעות הנתבעת 2.

התובעת טוענת כי המשאית נגנבה  ביום 15/7/03 ,

 הודעה על כך נמסרה למשטרה .

בעקבות הגניבה פנתה התובעת את הנתבעות בבקשה לשפותה על הזנק בהתאם לתאני הפוליסה , .   נטען בכתב התביעה כי  ביום 11/9/03 הודיעה הנתבעת 2 לתובעת כי הפוליסה אשר ברשותה מחריגה נזקי גניבה מהכיסוי הביטוחי .

 התובעת צרפה לכתב התביעה שלה את מסמך הדחייה . במסמך הדחייה נרשם לקמן -

" לכבוד לוטפי ובניו בע"מ

  בהמשך לפנייתך אלינו בקשר עם גניבת המשאית שבנדון, הרינו להודיעך כי הפוליסה  שברשותך מחריגה נזקי גניבה " .

 התובעת טוענת כי בהתאם להוראות המפקח על הביטוח ,   המבטח הדוחה תביעה של מבוטח לפיצוי , יהיה חייב לפרט במכבת הדחייה את כל הנימוקים לדחיית תביעת המבוטח , וכי  יהיה מנוע מלהעלות כל טענה בכתב ההגנה שיגיש לבית המשפט , ואשר לא הוזכרה במכתב הדחייה .

 מעמדן של ההנחיות של המפקח

כבוד השופט א. רובנשטיין התייחס לשאלת מעמדן של ההנחיות בקובעו כי מדיניות משפטית ראויה היא כי יש לתת להנחיות את תוקפן הראוי , המדובר בהנחיות מנהליות היוצאות לא אל המינהל הציבורי פנימה אלא אל גופים חיצוניים, והן מוסד הקיים במשפט המינהלי (ראו זמיר, הסמכות המינהלית ב', 776-775; ברכה, המשפט המינהלי, 31-30). הנחיות אלה אמנם אינן בגדר דין, אך גם אם ניתן להתנות עליהן עדיין שיקולי המדיניות האמורים מכריעים את הכף, והם ביסוד התייחסותם של בתי המשפט. ראה רע"א 10681/03 הנ"ל וכן ע"ש (חיפה) 714/01 ירוסלבסקי נ' מדינת ישראל המפקח על הביטוח (טרם פורסם) (השופט וסרקרוג).

(מובאה מפסק הדין שלי בענין בש"א (תל-אביב-יפו) 181495/06 - ברגרן עדי ואח' נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח' . תק-של 2007(1), 3704 ,עמ' 3708.

   סמכויותיו של המפקח על הביטוח

 בית המשפט העליון נדרש לא אחת לדון בסוגיית סמכויותיו של המפקח על הביטוח , סוגיה זו לובנה בפרשת חביב אסולין שאוזכרה לעיל , כבוד השופט א. רובנשטיין קבע : " המפקח על הביטוח מתמנה ופועל על פי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 (להלן החוק). חוק זה מסמיך את המפקח להפעיל את סמכויותיו בשני תחומים מרכזיים: שמירה על יציבותן הכספית של חברות הביטוח והגנת המבוטחים (בג"ץ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל נ' המפקחת על הביטוח, פ"ד נה(3) 625, 650- 651 (השופט זמיר)). בתחום השני, הרלבנטי לענייננו, ושעל חשיבותו אין צורך להכביר מלים, הוענקה למפקח, בסעיף 60(א) לחוק, הסמכות לברר תלונות הציבור בדבר פעולה של מבטח או של סוכן ביטוח. סעיף 62(א) לחוק מעניק למפקח את הסמכות "...להורות למי שהתלונה עליו לתקן ליקוי שהעלה הבירור, בין למקרה שעליו התלונה ובין בדרך כלל..." (ההדגשה הוספה). אמנם אין החוק קובע ספציפית את סמכויות המפקח באשר להנחיות ואת מעמדן של אלה, אך הסמכות בעניין התלונות פורשה וכך ראוי לה, בבג"ץ 7721/96 הנזכר; בית המשפט קבע, כי נוכח תכליתו של החוק בדבר הגנה על מבוטחים, יש לפרש את הסמכות על דרך ההרחבה, וכי היא כוללת את הסמכות להורות על תיקון ליקוי באופן כללי (שם, בעמ' 642- 643; כן ראו בג"ץ 5064/03 לשכת סוכני הביטוח בישראל נ' המפקח על הביטוח ואח' פ"ד נח(3) 217, 227 (השופטת ביניש)). הוראות החוק הנזכרות הן הוראות צרכנות מובהקות, שנקודת המוצא שלהן היא כי מערכת היחסים בין חברות הביטוח לבין המבוטחים מאופיינת בהיעדר שוויון מובנה, יחסי כוחות בלתי שקולים ופערי מידע לטובת חברות הביטוח (רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית הכנסת רמת חן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נד(3) 281, 303 (השופט, כתוארו אז, חשין); י' אליאס, תחולת המשפט הציבורי על חברות ביטוח, הפרקליט מה (תש"ס) 315, 317- 318). מגמתו הברורה של החוק היא לשמור על המבוטח מפני כוחו של המבטח ולאזן את חוסר השויון ביניהם (ע"א 391/89 וייסנר נ' אריה חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(1) 837, 855 (השופטת נתניהו)).עוד נקבע ברע"א 10681/03 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת ישראל : "כי בידי המפקח על הביטוח סמכות להנהיג נורמות משפטיות חדשות ביחסים שבין מבטח לבין מבוטח. כן נקבע באותו עניין כי "פירוש רחב של סמכות המפקחת מתבקש גם מתכלית החוק. התכלית של חוק הפיקוח היא, בראש ובראשונה, להגן על המבוטחים".

 אמור מעתה כי מבטח הדוחה בכתב את דרישת מבוטחו לפיצויי בהסתמך על פוליסת ביטוח , חייב לפרט בפניו את כל הנימוקים לדחיית הדרישה, וכי  הוא לא יהיה רשאי להעלות בכת הגנתו בבית המשפט נימוקי דחויה אשר לא הועלה במכתב הדחייה.

  על פי המכתב שצורף לכתב התביעה , דחית הדרישה של התובעת ע"י הנתבעות הנה  כי " ... הפוליסה שברשותך מחריגה נזקי גניבה ".

בכתב ההגנה מטעם הנתבעות נטען כי -

" הנתבעות מודות באמור בסעיף 6 לכתב התביעה , אכן במועד הנטען לגניבת המשאית - המוכחשת כשלעצמה- לא היה כיסוי  מקיף למשאית ונזקי הגניבה הוחרגו מן הפוליסה בצורה שאיננה משתמעת לשתי פנים .

9- ויוסף - גם לו היה קיים כיסוי תחת הפוליסה הרי שהנתבעת לא עמדה אף בתנאי המיגון שהיו נקובים ברשימת הפוליסה אשר רכשה שנה קודמת.... "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>