פסק-דין בתיק א 34431/05

מבוא וטענות הצדדים

1.              לפניי תביעה כספית (א 34431/05) מאת מר יורם רוברטס ('רוברטס') נגד עוגרפיקס בע"מ ('עוגרפיקס') לפיצוי בגין הפרת הסכם לאספקה סדירה של דפים אכילים פגומים, ודיו אכיל, ששמשו כתשומות-ייצור למפעלו.

2.              עוד לפניי תובענה שטרית (א 20112/06) מאת עוגרפיקס נגד רוברטס בגין 5 שיקים שמשך לפקודתה, בתמורה לדפים אכילים ולדיו שסיפקה לו, אשר חוללו.

3.              הדיון בשתי התובענות אוחד.

4.              רוברטס טען כי המשך האספקה היה תנאי במסירת השיקים; כי חלק מן הדפים שסופקו היו פגומים, וכי עקב ההפרה של הסכם האספקה נגרמו לו נזקים.

5.              עוגרפיקס טענה כי לא הפרה את חוזה האספקה, כי אם עצרה את האספקה עד להסדרת ערבויות לתשלום בעד הכמות ההולכת וגדלה של הסחורה שהוזמנה, דבר אשר גרר גידול מוגזם באשראי שהעמידה עוגרפיקס לרוברטס. עוגרפיקס מכחישה את הפגמים ואת התנאי במסירה, וכן את הנזקים.

דיון והכרעה

6.              מקובלת עליי טענת רוברטס בסיכומיו [פסקאות 6-8], שלפיה העדויות מתכנסות לממצא כי היה בין רוברטס לעוגרפיקס הסכם לאספקת דפים אכילים פגומים במחיר מוזל, וכן דיו אכיל, כתשומות למפעלו לייצור סוכריות.

7.              מקובלת עליי טענת רוברטס בסיכומי התשובה מטעמו [פסקה 6] כי השיקים הנדונים חוללו לאחר עצירת האספקה, ולפיכך לא יכולים להיחשב לסיבה לה.

8.              בהיעדר בעיה של אי-תשלום, לא הייתה הצדקה לעצירה מיידית של האספקה. אפילו סברה עוגרפיקס בתום לב כי נוצרה בעיה של אשראי מופרז ובטוחות חסרות, היה עליה ליתן לרוברטס ארכה סבירה כדי לתקן את המעוות, בטרם תפסיק את אספקת התשומות החיוניות למפעלו של רוברטס, לפי ההסכם הממושך שביניהם.

9.              אעיר כי לטעמי מדובר ב'חוזה יחס', שבמסגרתו קיימת חובה מוגברת של תום לב. על כך מורים הקרבה בין הצדדים, העובדה כי הסכם משמעותי כזה נכרת בעל-פה, היעדרו של משך קצוב להסכמה, והיעדרו של מנגנון לעדכון המחיר. בנסיבות אלה החובה על עוגרפיקס להימנע מצעדים חד-צדדיים הייתה מוגברת.

10.          אמנם, לעוגרפיקס היה חשד כי רוברטס מפר את התחייבותו החוזית כלפיה להימנע מלהתחרות בה. מעדותו של שטרן עלה כי הצטברו אצלו הסתייגויות מהתנהלותו של רוברטס, ומן ההסכמות הנדיבות מדי, לטעמו, של עוגרפיקס כלפיו. אולם עוגרפיקס נתפסת על הגרסה האמורה במכתבו של מנהלה דאז, שטרן, מיום 19.6.05 [ת/58], ובסיכומיה [פסקה 33], שלפיה לא טעמים אלה הם שעמדו ביסוד עצירת האספקה, אלא הסיכון להמשך התשלומים בלבד.

11.          יוזכר גם כי אין לפניי תביעה של עוגרפיקס נגד רוברטס בגין הפרת חוזה לאי-תחרות, אלא רק תביעה של רוברטס נגד עוגרפיקס בגין עצירת האספקה, ותביעה של עוגרפיקס נגד רוברטס בגין חילול השיקים.

12.          אני סבור כי עוגרפיקס הייתה אמורה לתת לרוברטס ארכה של 30 יום להגדלת הבטוחות, ורק במקרה של אי-היענות מצדו - הייתה קמה לה עילה להשעיית ההסכם, ולאחר מכן לביטולו, בהתאם לאזהרות מתאימות מראש.

13.          אמנם, בנסיבות רגילות היה רוברטס רשאי לצפות להודעה מוקדמת ארוכה יותר בטרם תסתיים האספקה, כדי הצורך להתארגן ולגבש ערוצי אספקה חלופיים. אולם, הדברים אינם כן בנסיבות שבהן יש לעוגרפיקס חשש סביר מפני אי-תשלום בגין הסחורה המסופקת.

14.          עצם הדרישה להגדלת הבטוחות בהתאם לגידול באספקה ולתנאי האשראי הייתה סבירה. רוברטס לא טען כי נענה לה, או למצער נכנס למשא ומתן בדבר פרטיה. תגובתו על עצירת האספקה, שנומקה בחסר בבטוחות, לא הייתה הצעת בטוחות נוספות, אלא ביטול שיקים בגין סחורה שכבר סופקה, ואשר בעניינה לא נטענה, בזמן אמיתי, כל טענה בדבר אי-התאמה.

15.          בעשותו כן, הצדיק רוברטס את המשך אי-האספקה, בחלוף 30 יום מן ההודעה הראשונית על החסר בבטוחות. הוא לא היה רשאי לצפות מעוגרפיקס להמשיך באספקה ללא בטוחות מספיקות וחרף חילול השיקים.

16.          העולה מן המקובץ הוא כי עוגרפיקס הפרה את חוזה האספקה באי-מתן ארכה להגדלת הבטוחות, המשולבת בהודעה מוקדמת מותנית בדבר הפסקת האספקה בחלוף 30 יום במקרה של אי-הגדלת הערובות. אולם, ההפרה ארכה חודש בלבד. לאחר מכן ההסכם בוטל עקב אי-היענות רוברטס לדרישה להגדלת הערובות והפסקת התשלומים מצדו.

17.          מקובלת עליי טענת עוגרפיקס כי רוברטס לא הוכיח את נזקיו עקב ההפרה האמורה, בנסיבות המקימות חזקה כי על המחדל הראייתי להיזקף לחובתו [סיכומי עוגרפיקס, פסקה 29]. טענה זו נותרה ללא מענה בסיכומי התשובה מטעם רוברטס.