פסק-דין בתיק א 3442/02

פתח דבר

1.         הסוגיה הנידונה לפנינו בתביעתו זו של גבי חקשור (להלן, "גבי" או "התובע") נגד אריה חברה לביטוח בע"מ היא שאלת החבות ושאלה זו בלבד. לטענתו של גבי ביום 15.12.00 עת הוא נהג במחפרון האופני מסוג FAI מספר רישוי 905-477 (להלן, "הטרקטור") נתפסה ידו בהגה, אשר הסתובב לפתע, ולפי כתב התביעה, נקרעו לו שרירים וגידים (ראה: סעיף 2 לכתב התביעה) (להלן, "התאונה"). השאלה הנבחנת עתה היא, אם קרתה תאונה זו או, במונחי משפט, אם ארע האירוע הביטוחי הנטען. אנו בוחנים, אם גבי הוכיח את טענתו זו.  נטל ההוכחה מוטל עליו. נטל זה עליו להרימו, לפי מאזן ההסתברות. משמע, שהמבחן שלנו הוא, אם מסתברת התרחשות התאונה, כפי טענתו ותאוריו של גבי, מאי-התרחשות התאונה, כפי שנטען.

אופן קרות התאונה

2. שמענו את עדותו של התובע, ובה הפירוט המלא של אופן קרות התאונה. התאונה הנטענת קרתה תוך הנסיעה לאחור בטרקטור. לטרקטור יש כף קדמית וזרוע אחורית ארוכה, המשמשת לחפירה. התובע, לטענתו, עסק בחפירת עבודות תשתית, קרי תעלות, בהן עמדו להטמין קווי חשמל לעמודי תאורה באתר הקבר של הבאבא סאלי בנתיבות. המדובר בשלושה עמודי תאורה, הצמודים לאבן השפה  (עמ' 1 שורה 10 לפרטיכל). באתר העבודה שהה עוד איש צוות בשם שלמה ברבי, אך הוא נותר רחוק מן התובע בעת התאונה ולא ראה אותה, לטענתו של גבי. תוך הנסיעה לאחור בעוד הזרוע האחורית לטרקטור פרושה נתקל הטרקטור באבן השפה, הסתובב ההגה ונתפסה ידו של התובע בין זרועות גלגל ההגה. כך לפי עדותו של התובע. ואם לחזור על התמונה הזאת, לפי עדותו, בנסיעתו לאחור ישב התובע בכיסא, אשר מסתובב (על ציר - ג'ט"ל), כאשר פניו לאחור, כלומר, לכיוון הנסיעה. התובע, שהינו אטר יד ימין, אחז בהגה, הממוקם בחזית הטרקטור - במצב הנידון, הממוקם אחריו - בידו השמאלית הדומיננטית. התובע לא אחז בתפוח ההגה, אלא תפס את ההגה ליד אחת מזרועותיו. תוך כדי נסיעתו לאחור כיוון התובע את הטרקטור באמצעות דוושות הבלמים, המותקנים ברצפת הטרקטור בצדו האחורי. בנסיעה לאחור הלחיצה (ברגל) על דוושת הבלמים הימנית מסובבת את קדמת הטרקטור (ואת גלגליו הקדמיים) שמאלה. גבי גולל לפנינו את פרטי נהיגתו לאחור והעיד, כיצד לא שם לב, שהגלגל (הקדמי) השמאלי היה קרוב לאבן השפה. לפי דבריו, בזמן נסיעתו לאחור הגלגל הקדמי לא עלה בזווית ישרה על אבן השפה, אלא נתקל בה, דבר שגרם לסטייה קלה לגלגל. הגלגל עשה חצי סיבוב וגלגל ההגה עשה סיבוב מלא. באופן הזה נתפסה ידו השמאלית של התובע בהגה והתעקמה (עמ' 3 שורות 4 - 17 לפרטיכל).   ודוק: מנגנון  התאונה הוא היתקלות הגלגל הקדמי השמאלי באבן השפה תוך כדי הנסיעה לאחור.

בעייתיות האירוע וחוות הדעת

3.         א.         הגלגל הקדמי לטרקטור הוא בגובה של כ - 90 סנטימטר (עדותו של המומחה

מטעם התובע, אינג' אריק יודלה, עמ' 10 שורה 22 לפרטיכל). הגובה הממוצע של

אבן שפה הוא 20 סנטימטר (עדותו של המומחה הנ"ל ,עמ' 10 שורות 22-23

לפרטיכל). הטרקטור מתוכנן להתגבר על מכשולים קטנים כאלו ללא הפרעה

(עדות המומחה מטעם התובע, עמ' 10 שורות 31 עד עמ' 11 שורה 1 לפרטיכל). לפי

אפיונו של המומחה מטעם התובע, כאשר במפגש בין גלגל הטרקטור לאבן השפה מסתובב ההגה כנטען, המדובר באירוע לא שגרתי (עמ' 10 שורות 30-31 לפרטיכל).

ב.      בחוות דעתו של המומחה מטעם התובע הוסברה מערכת הגוי הכח של הטרקטור. הוסבר, שבזמן, שהזרוע האחורית לטרקטור היתה פרושה במלוא אורכה, כאשר נחבט הגלגל הקדמי השמאלי באבן השפה, הגלגל הוסט באופן פתאומי ומאולץ בכח רב. הוסבר, שעקב כך היתה זרימת שמן הידראולי במערכת ההיגוי דרך המנוע ההידראולי שבתוך שסתום ההיגוי, אשר מחובר על ציר גלגל ההגה. כתוצאה מכך הסתובב גלגל ההגה  (סעיפים 3.2, 3.3.1.1, 3.3.4 ו- 3.3.5 לפרק "ניתוח האירוע" בחוות דעתו של אינג' אריק יודלה מיום 19.6.03). במילה אחת, מנגנון התאונה לא היה שגרתי, אך היה אפשרי, אם להאמין למומחה מטעם התובע.

ג. לעומתו, לקראת כתיבת חוות דעתו המשלימה של המומחה מטעם הנתבעת, אינג'

גדליהו וייסמן, בוצע שחזור של התאונה הנטענת. בכל ניסוי כזה הטרקטור מסוג מחפרון JCB , בו נהגו המומחה ונהג נוסף (הטרקטור נשוא התיק כבר לא היה כשיר לנסיעה) עלה על אבן השפה בנסיעה לאחור ולא נגרם סיבוב ההגה. עוד לפי המומחה מטעם הנתבעת, אם תוקטן זווית המפגש בין הגלגל הקדמי לאבן השפה וכתוצאה מכך הטרקטור לא יעלה על אבן השפה, הגלגל ישתפשף באבן השפה, אך בשום מקרה המומחה לא הגיע לאפשרות, שההגה הסתובב באופן חפשי (עמ' 16 שורות 2-9 לפרטיכל). יתרה מכך, לפי אינג' וייסמן מטעם הנתבעת, חוות הדעת מטעם התובע מבוססת על הנתון, שהופעל כח רב על הגלגל הקדמי בעת התנגשותו באבן השפה. ברם, לדעת המומחה מטעם הנתבעת בגלל הפרש הגובה בין הגלגל (כ - 90 סנטימטר) לעומת אבן השפה (כ-20 ס"מ) אין מופעל כח רב על מערכת ההגה בעת המפגש ביניהם (חוות דעתו המשלימה של אינג' וייסמן מיום 2.2.04, עמ' 5 לעותק הפקסימיליה בתיק בית המשפט). לאור כל זאת הסיק אינג' וייסמן את המסקנה, שאין סבירות, שקרתה התאונה, כפי שתאר התובע בעדותו וכפי המתואר בחוות דעתו של אינג' יודלה (עמ' 16 שורות 22 - 26 לפרטיכל).

ד. ביני לביני, אינני זקוק לניתוחי המומחים בנוגע לסבירות התרחשות התאונה בהתאם

למתואר בעדותו של התובע. זאת, כי די בניתוח עדותו של התובע מול הכתובים והנסיבות, כדי להגיע להכרעה, אם התובע הרים את נטל השיכנוע, המוטל עליו, אם לאו.

האם אונתה לתובע תאונה ביום 15.12.00? התיעוד הרפואי

3. נשאלת השאלה, אם אונתה לתובע תאונת הדרכים ביום 15.12.00 כנטען על-ידיו. שאלה זו מתחלקת לכמה וכמה חלקים, אך די לענייננו, אם נתרכז בסוגיה, אם אונתה לתובע תאונה ביום 15.12.00. גדר הספקות נובעת מכך, שהתובע, אשר טוען (בסעיף 2 לכתב תביעתו), שנגרם לו קרע בגידים ובשרירים כתוצאה מהתאונה, לא פנה לשום טיפול רפואי מיד אחרי התאונה. אדרבה, פנייתו הראשונה לטיפול רפואי בעקבות התאונה היתה ביום ,13.2.01 בעקבותיה כתב הרופא במרפאת מבועים (כחודשיים לאחר התאונה הנטענת) את התעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה (נ/4).

הסברו של התובע לאי-פנייתו לטיפול רפואי מיד לאחר התאונה הוא, שהוא לא ראה צורך בטיפול כזה היות והוא לא נפצע (חיצונית - ג'ט"ל), לא שתת דם ולא שבר יד (עמ' 2 שורות 4-5 לפרטיכל). מבחינת הכאבים, מהם סבל, העיד התובע, שהוא לא יכול היה להוסיף לעבוד  ביום התאונה, קיפל את הציוד, דיווח למנהל העבודה, דוד טויטו, שלא היה באתר, על קרות התאונה וחזר לביתו (עמ' 2 שורות 2-4 לפרטיכל). במהלך יומיים לאחר התאונה התובע לא הגיע לעבודה (במצבו -ג'ט"ל) (עמ' 2 שורות 7-8 לפרטיכל). כעבור יומיים הוא חזר לעבודה "עם כאבים מסוימים", לפי הגדרתו, והוסיף לעבוד במשך כחודשיים.  מאז (ועד שהעיד בפנינו) גבי לא עבד (עמ' 2 שורות 8-9 ועמ' 3 שורה 3 לפרטיכל). לפי הסברו של גבי, סיבת פנייתו לקבלת טיפול רפואי לראשונה כחדשיים אחרי התאונה הנטענת, היא מצבו, שהחמיר. לדבריו, נוצרה דלקת בגיד ועם הזמן הוא לא היה מסוגל לתפקד, למשל, במזיגת שתיה מבקבוק (עמ' 2 שורות 10-11 לפרטיכל).