פסק-דין בתיק א 344/01

1.       התובע, יליד 25.11.96, עותר בתביעתו שלפני לכך שהנתבעים יחויבו לפצותו עבור נזקי גוף שנגרמו לו כתוצאה מכך שלקה במחלת הצורנית (סיליקוזיס).

2.       לטענת התובע, הנתבעים היו מעסיקיו בתקופות שונות, ובשרותם עבד בעבודות של התזת חול וצבע. לטענת התובע, הנתבעים לא סיפקו לו אמצעי המיגון הדרושים לעבודה בהתזת חול, ועקב כך לקה במחלה, שהיא קשה וחשוכת מרפא.

3.       התובע הגיש את תביעתו אף נגד בעלי החצרים בהם ביצע העבודות מטעם הנתבעים, אך עניינם של אלה הסתיים בפשרה, ונותר אפוא לדון בתביעת התובע נגד מעסיקיו הישירים, בשירותם עבד בתקופות שלהלן:

(א)     אצל הנתבע מס' 1 עבד התובע החל משנת 1985 ועד לשנת 1993, ובסה"כ 8 שנים;

(ב)      בשנת 1993 החליט הנתבע מס' 1 לאגד את עסקו כחברה בע"מ, ולפיכך, החל משנת 1993 ועד לשנת 1999 עבד התובע אצל הנתבעת מס' 2, למעט תקופה בת חמישה חודשים במהלכה עבד התובע אצל הנתבעת מס' 3.

(ג)      אצל הנתבעת מס' 3 עבד התובע בתקופה שתחילתה בחודש פברואר 1998 ועד יולי 1998, ובסה"כ כחמישה חודשים.

          עיקר עבודת התובע כמתיז חול וצבע הייתה אפוא בשירות הנתבע מס' 1 או החברה שבשליטתו.

4.       הנתבעים טוענים כי סופקו לתובע אמצעי המיגון הדרושים, ואלה היו מסכת בד (הנקראת "מסיכת ג'ינס" על שם סוג הבד ממנו היא עשויה), ועל כן יצאו ידי חובתם. לעומתם טוען התובע, כי הנתבעים לא קיימו הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (גהות תעסוקתית ובריאות הציבור והעובדים באבק מזיק), התשמ"ד - 1984 (להלן - " תקנות הבטיחות"), בשני עניינים עיקריים, והם:

(א)     הנתבעים הפרו חובתם לספק לתובע ציוד מגן יעיל, שיגן עליו מפני האבק המזיק לו נחשף בעבודתו.

(ב)      הנתבעים הפרו חובתם להעמיד את התובע לבדיקות רפואיות תקופתיות, כפי שנקבע בתקנות הבטיחות.

5.       לעניין ציוד המגן:

          חובת המעביד לספק לעובד תנאי עבודה בטוחים נקבעה לפני שנים רבות ובשורה ארוכה של פסקי דין, ואין צורך להתעמק בתקנות הבטיחות בעבודה כדי להגיע למסקנה, שאף אלמלא התקנות, היה על הנתבעים לספק לתובע אמצעי מיגון יעילים אשר ימנעו אותו מלנשום  את האבק המזיק תוך כדי עבודתו.

          עם זאת, אף תקנות הבטיחות בעבודה הורו כיצד יש לנהוג עם עובדים באבק מזיק, ואוסיף, כי בשנת 1990 התקנות אף הוחמרו, והוסף כי יש לדאוג לעובד למסכת מגן אקטיבית.

          תקנה 5 לתקנות הבטיחות קובעת כדברים הבאים:

"(א)   המעביד יספק לכל עובד בעבודה בחשיפה לאבק מזיק, ציוד מגן אישי מתאים לרבות בגדי מגן, כפפות מגן, משקפי מגן, נעלי מגן וכיסוי לראש, והעובד חייב להשתמש בהם.

  (ב)   במצבים שבהם עלול אדם, העובד בעבודה בחשיפה לאבק מזיק להיות חשוף לריכוזים חריגים של אבק מזיק, הגבוהים מהרמה שנקבעה בתוספת הראשונה, יספק המעביד לעובדים ציוד מגן אישי יעיל ובאיכות טובה המתאים לסוג העבודה הייחודית, לרבות מסכת נשימה המצוידת במסנן נשימה מתאים המונע חדירת אבק מזיק לדרכי הנשימה או מחוברת לאספקת אוויר (להלן - מסכת נשימה), והעובד חייב להשתמש בו; אין באספקת מסכת נשימה כדי לשחרר את המעביד מן החובה לשמור על תנאים סביבתיים תעסוקתיים  נאותים במפעל ולהקטין את רמות האבק המזיק אל מתחת לערכים הקבועים בתוספת הראשונה."

          בתצהיר עדותו הראשית (מוצג ת/3) כמו גם בחקירתו הנגדית, תאר התובע את עבודתו וכן תאר את כמויות האבק הגדולות להן נחשף במהלך עבודתו. לפי עדות התובע, התזת החול נועדה לנקות משטחים משאריות צבע או חלודה, ובעת התזת החול, החול שהיה מותז על המשטח המנוקה, היה חודר אל מתחת למסכת הג'ינס, והתובע נשם אותו. עדות התובע עשתה עלי רושם אמין, ושוכנעתי כי מסיכת הג'ינס לא שימשה "אמצעי יעיל באיכות טובה המתאים לסוג העבודה הייחודית" מפני הכמויות הגדולות של האבק המזיק להן נחשף התובע. אוסיף כי במהלך שמיעת הראיות הוצגה בפני מסכת הג'ינס, שכמוה שימשה את התובע, ושמתי לב, כי כל נגיעה קלה, שמי מב"כ הצדדים נגע במסכה זו במהלך הדיון, העלתה כמויות גדולות של אבק, מהאבק שמצא את משכנו בין סיבי הבד המרכיבים את המסכה.

          הנתבעים לא הוכיחו שסיפקו לתובע מסיכה אחרת מלבד מסכת הג'ינס, ולאחר ששקלתי את הראיות שלפני ואת טענות ב"כ הצדדים, הנני מקבל טענת התובע, כי מסכת הג'ינס לא הגנה עליו כראוי מפני הסיכונים שבעבודתו, הכרוכה בחשיפה לכמויות גדולות של אבק מזיק.

          על כן, הנני קובע, כי הנתבעים הפרו חובתם לדאוג לו לציוד מגן יעיל ובאיכות טובה, המתאים לעבודתו הייחודית של התובע, ועקב מחדלם של הנתבעים נחשף התובע לכמויות גדולות של אבק מזיק, אשר חדר למסכת הג'ינס, ונשאף על ידי התובע לריאותיו.