פסק-דין בתיק א 3423/05

1.         בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן בזה פסק דין,  על דרך הפשרה, לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק").

2.         תחילתם של ההליכים שבפני, בתביעת כספית שהגישו התובעים על סך של 38,925 ש"ח.

בין התובעים לבין הנתבעת נחתם הסכם למכירת דירה, על פיו רכשה הנתבעת מהתובעים את הדירה הנמצאת ברח' רוזנבלום הרצל 15/28 בבאר שבע, תמורת סך כולל של 86,500 דולר ארה"ב. בהסכם נקבע, כי התמורה תשלום במס' תשלומים, כאשר התשלום האחרון, שעמד על סך של 8,700 דולר ארה"ב, אמור היה להיות משולם עד ליום  31.05.05.

אין מחלוקת שהנתבעת אחרה במועדים של חלק מהתשלומים, והתשלום האחרון שולם על ידה ביום 10.07.05. האיחור בתשלומים נבע בשל עיקול שהוטל על חשבונה של הנתבעת, ולאור כך שהבנק הטעה אותה לגבי האפשרות שתקבל הלוואה למימון רכישת הדירה. 

3.         לאור עיכוב בתשלומים מצד הנתבעת, טוענים התובעים, שהנתבעת הפרה את ההסכם, הפרה יסודית, המזכה אותם בפיצויים מוסכמים בשיעור של 8,650 דולר ארה"ב, ללא הוכחת נזק, כאמור בסעיף 7 (ב) להסכם הקובע, כי:-

            "הפר צד להסכם זה תנאי יסודי מתנאי הסכם זה, ישלם הצד המפר לצד המקיים או המוכן לקיים את התחייבויותיו (להלן - "הצד המקיים") פיצויים קבועים ומוסכמים מראש בסכום בסך השווה ל - 8,650 $ מבלי שהצד המקיים יצטרך להוכיח את נזקיו".

            לכאורה אין מחלוקת כי הנתבעת הפרה את ההסכם, הפרה יסודית, על ידי כך שתשלום התמורה שולם באיחור ולא בהתאם לאמור בהסכם בין בעלי הדין. המחלוקת מתמקדת בשאלה אם גם התובעים הפרו את ההסכם וכן בסמכותו של ביהמ"ש להפחית משיעור המוסכם של הפיצויים שנקבעו בהסכם.

4.         אחר שב"כ בעלי הדין הסכימו לקיים ההליך לפי סעיף 79 א. לחוק, נשמעו סיכומי ב"כ בעלי הדין בפני, כל אחד לשיטתו הוא.

5.         המסגרת הנורמטיבית להפחתת פיצוי מוסכם שנקבע ע"י בעלי הדין מעוגנת בסעיף 15 לחוק לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970 (להלן: "החוק"), הקובע, בין היתר:-

            "(א) הסכימו הצדדים מראש על שיעור פיצויים (להלן - פיצויים מוסכמים), יהיו הפיצויים כמוסכם, ללא הוכחת נזק; אולם רשאי בית המשפט להפחיתם אם מצא שהפיצויים נקבעו ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה".

            ככלל התערבות ביהמ"ש בפיצוי המוסכם מצומצמת. כל עוד קיים יחס סביר כלשהו, ולו גם דחוק, משאירים את הפיצוי המוסכם בתוקפו. המבחן הקבוע בסעיף זה מתחשב בנזק שניתן היה לצפותו מראש בשעתו בעת כריתת החוזה כתוצאה מסתברת של ההפרה מהסוג שאירעה בפועל; המבט הוא אל המועד בו נכרת החוזה אולם, שאלת הסבירות דאז נבחנת לאור ההפרה דהיום. בעת קביעת סוגי הנזק נשוא תניית הפיצוי המוסכם יש להתחשב במכלול הנסיבות האופפות את כריתת החוזה ולבחון, אם לאורן ניתן היה לצפות התרחשותו של נזק מסוג מסוים כעניין אובייקטיבי.

6.         לזכותם של התובעים יש לציין כי בסיכומים שנשמעו מטעמם, הסכימו לוותר על הפיצוי המוסכם בסך של 8,650 דולר ארה"ב, וביקשו לחשב את נזקיהם לפי הריבית היומית שנקבעה בסעיף 3 ו' להסכם המכר, ולהעמיד את הנזקים על סך של 12,097 ש"ח, במקום הסכום הנתבע בתובענה.

7.         אחר ששמעתי טענות ב"כ בעלי הדין, ולאור הסמכות שהעניקו לי ב"כ בעלי הדין לפסוק על דרך הפשרה, החלטתי להשתמש בסמכות הנתונה לי ולהפחית מהפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בין בעלי הדין, וזאת כאמור הן לאור הוראות החוק והפסיקה, מכל אחד ואחד מטיעוני ב"כ הנתבעת, וכן לאור העובדה שהתובעים ממילא לא התכוונו להשתמש בכספי התמורה לצורך רכישת דירה אחרת, אלא רק לסלק המשכנתא לדירה שנמכרה, ומכאן שלאור הנסיבות קשה היה לצפות התרחשותו של נזק מסוג מסוים כעניין אובייקטיבי - כדרישת הפסיקה.

            כמו כן התחשבתי בעובדה, כי הנתבעת פעלה בתום לב והאיחור נגרם בעיקר בשל תקלה של הבנק. התחשבתי בטענת הנתבעת כי גם התובעים הפרו ההסכם, הפרה יסודית, והמציאו באיחור את מכתב הכוונות מטעם הבנק, ולא בהתאם למועדים שנקבעו בהסכם בין בעלי הדין, התחשבתי בהסכמת התובעים לחשב את נזקיהם לפי הריבית היומית שנקבעה בסעיף 3 ו' להסכם המכר [במקום הסעד של הפיצוי המוסכם] וכן בסמכות של ביהמ"ש להתערב בשיעורו של הפיצוי המוסכם, כאשר הוא עומד "ללא כל יחס סביר"; (ראה בע"א 3846/98 דהן נ' ביטון, פ"ד נד(4) 566).

8.         אשר על כן ולאור כל המקובץ לעיל, אחר שעיינתי בכתב התביעה, בכתב ההגנה, במסמכים, בתצהירים שהוגשו לעיוני, ובטענות ב"כ בעלי הדין בדיון בפני - בשים לב לטענות שהועלו על ידי בעלי הדין ולרמת הפירוט והביסוס של גרסאותיהם, ובהתחשב בנטל הבאת הראיות ונטל השכנוע, אני מחליט לחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכומים כדלקמן:

א.         פיצויים בסך של 5,000 ש"ח.

ב.         הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 5,000 ש"ח [כולל מע"מ].

ג.          שיעורה של המחצית הראשונה של האגרה ששולמה ע"י התובעים - עם הגשת התובענה.