פסק-דין בתיק א 3411/05

מבוא

1. ביום 9.9.04 ארעה תאונת דרכים טרגית שהביאה למותו של הילד יוסף מאג'ד זערורה ז"ל (להלן-"המנוח"), תושב שפרעם יליד 23.9.98. עזבון המנוח באמצעות הוריו הגיש תביעה כנגד הנהג הפוגע וכנגד חברות הביטוח שביטחו את הרכב הפוגע.

2. התביעה הוגשה בתחילה לבית המשפט המחוזי ולבקשת התובע, (בהסכמת הנתבעים) הועבר הדיון בתיק לבית משפט השלום.

3. לאחר שניסיונות הפשרה לא צלחו, התייצבו להעיד אביו של המנוח והגב' קרן כנפו בכר אשר אימנה את המנוח במסגרת קייטנה במחנה קיץ שאורגן ע"י מועדון הכדורגל של מכבי חיפה, לאחר מכן סיכמו הצדדים טיעוניהם בע"פ.

המחלוקות הטעונות הכרעה

4. אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת החבות ואין מחלוקת כי התובע זכאי  לפיצוי בגין מרכיב כאב וסבל העומד נכון להיום על שיעור של 41,608 ש"ח (התחשיב העדכני מתויק בתיק המוצגים) ולפיצוי בגין הוצאות קבורה ומצבה בשיעור של 10,000 ש"ח.
5. אין מחלוקת בין הצדדים כי התובע זכאי לפיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות בעתיד לתקופה המכונה בפסיקה "השנים האבודות" ומוסכם על הצדדים כי למנוח, כנפגע חסר תלויים מגיע פיצוי בגובה 30% מגובה הכנסתו הצפויה.

6. הנתבעים סבורים כי ההכנסה הצפויה של התובע צריכה להיות מחושבת לפי השכר הממוצע במשק (לאחר ניכוי מס ונקודות זיכוי), התובע סבור כי בשל כשרונו המיוחד של המנוח בתחום משחק הכדורגל יש לחשב את שכרו בשיעור של 130% מגובה השכר הממוצע.

7. באשר לגובה השכר הממוצע וצורת חישוב  שיעור השכר נטו, למרות שלכאורה מטיעוני הצדדים השתמע כי אין ביניהם הסכמה, הרי שהנתונים שהוצגו על ידם אינם שונים באופן משמעותי.

8. מחלוקת נוספת הינה באשר לשאלה האם בהיות התובע ערבי (תושב שפרעם) יש לחשב את תחילת השנים האבודות וצבירת ההפסד כבר בהגיעו לגיל 18 בהתחשב בעובדה כי נער ערבי אינו משרת בצבא או שמא כעמדת הנתבעים יש לחשב הפיצוי ללא הבחנה בין הנערים השונים ולהתחיל החישוב מגיל 21.

9. לנתבעים טענה נוספת לפיה יש לנכות מכל סכום שייפסק את הוצאות הגידול והמחייה של המנוח בשיעור של 1,300 ש"ח לכל חודש ש"נחסכו" לטענתם בשל מותו.

דיון

גובה השכר הבסיסי

10. אביו של המנוח תאר בסעיף 10 לתצהירו כי מגיל צעיר הוא הבחין כי למנוח כשרון מיוחד במשחק הכדורגל ותמיכה לכך הוא מוצא בהתרשמות נציגי מועדון הכדורגל של מכבי חיפה שארגנו מחנה קיץ בחודש 8/04 בו השתתף המנוח.  המאמנת באותו מחנה הגב' קרן כנפו בכר התייצבה לעדות והסבירה כי המנוח השתתף בקייטנה שנערכה במשך 10 ימים, 4 שעות בכל יום והיא התרשמה כי הוא יכול היה בעתיד להשתתף בקבוצות הליגה של מכבי חיפה או בקבוצות אחרות.

11. זה השלב להזכיר את הלכת בית המשפט העליון באשר לקביעת שכרו העתידי של ילד שנפגע בגיל צעיר, כפי שנקבעה בע"א 10064/02 - "מגדל" חברה לביטוח בע"מ נ' רים אבו חנא, תק-על 2005(3), 3932 , 3935 (2005) " נקודת המוצא היא, אפוא, כי הפיצוי בגין הפסד כושר ההשתכרות של הקטין מבוסס על ההנחה כי הקטין היה משתכר, אלמלא התאונה, בשיעור השכר הממוצע במשק. ...ההנחה העובדתית העומדת ביסוד הבחירה בנתון זה היא כי בהיעדר ראיה מספקת אחרת, ראוי להניח במידת ההסתברות, כי הניזוק הקטין היה משתכר בגובה השכר הממוצע במשק. ...בפועל, מבקשים אנו לאתר נתון שישקף את מבחר האפשרויות שהיה פתוח בפני הנפגע-הקטין. נתון זה צריך לבטא את האפשרות שהקטין, בבגרותו, היה מצוי ברף ההשתכרות הנמוך, אך גם את האפשרות האחרת, שבבוא העת היה הקטין מגיע לגדולות בתחום המקצועי. על הנתון הזה לאצור את מבחר הסיפורים הפתוחים בפני ילד בישראל - כל ילד, מכל מין, מוצא, גזע ודת. רף ההשתכרות הממוצע במשק הוא הנתון המיטבי המגשים מטרה זו. ...הנחה זו יאה לכל, לילד ולילדה, לאיש ולאשה, לשחור וללבן, לבני כל הדתות, יהיה מוצאם האתני אשר יהא. זוהי חזקה - אך היא ניתנת לסתירה....מודד בעל חשיבות מרובה בבחינת אפשרות הסטייה מהחזקה בדבר השכר הממוצע במשק קשור בגילו של הקטין. "כבר אמרנו לא אחת בשורה של פסקי-דין, כי קביעת הפסד שכרו העתידי של קטין, שטרם נכנס למעגל העבודה בפועל, הוא תמיד בגדר ניחוש, שהוא רב יותר ככל שהקטין הוא בגיל רך יותר" (דברי השופט י' מלץ בפרשת אפראימוב הנ"ל, בעמ' 194). ....לעיתים יש נפקות לנתונים קונקרטיים שונים ביחס לנפגע-הקטין - כישוריו, השכלתו, מאווייו כפי שבאו לידי ביטוי עד מועד אירוע הנזק. אלה, בתורם, עשויים להצדיק סטייה מהשכר הממוצע במשק. במיוחד כך לעניין סטייה כלפי מעלה. כך למשל, נפסק בעבר כי הוכחת כשרון בולט בספורט עובר לתאונה מצדיקה קביעה של פיצוי גבוה מהשכר הממוצע במשק (ע"א 4597/91 קיבוץ אפיקים נ' כהן, פ"ד נ(2) 111, 129-128; ע"א 7358/95 הסנה נ' צוקרמן, תק-על 96(3) 23). ....לדעתי, ראיות ואינדיקציות לגבי הנפגע הקטין יאפשרו לסתור את החזקה בדבר השכר הממוצע במשק - לכאן או לכאן - רק במקום בו יש להן משקל רב והן מלמדות בהסתברות גבוהה כי הקטין אמנם היה משתלב בעתיד במקצוע מסוים (או, לחלופין, כי היה מתקשה למצוא לו מקום בעבודה מכניסה). אכן, בנטיות, כישורים ושאיפות בעלמא לא בהכרח סגי (ראו למשל ע"א 6431/96 אן בר זאב נ' ג'ומעה מוחמד, פ"ד נב(3) 557); המציאות מלמדת כי לרוב יקשה לצפות מה ילד יום והאם ישתכללו הנטייה, השאיפה והכישרון של הקטין לכלל רכישת מקצוע בעתיד; ומנגד, לא אחת קטינים שיודעי-דבר אינם חוזים להם גדולות, פורחים להם ומשגשגים. על כן, נדרשים נתונים מיוחדים לגבי הקטין הספציפי, המוציאים אותו, בהסתברות גבוהה, מגדרי החזקה. ודוק: אמנם, ברגיל, "בהערכת הסיכוי אין בית המשפט שואף לוודאות, הנדרשת לקביעת עובדה במשפט אזרחי. אין הוא דורש מאזן של הסתברויות. בית המשפט אך מעריך סיכויים. על-כן יתחשב בית המשפט בסיכוי שהוא פחות מחמישים אחוזים, כאשר שיעור הסיכוי מתבטא בשיעור הפיצויים" (ע"א 357/80 נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762). לא באנו לשנות מן הכלל הזה, אך בהקשר שבו אנו עוסקים עתה, בהינתן החזקה מזה, וחוסר הודאות המובנה בצפיית עתידם של קטינים מזה, ראוי כי בית המשפט יפסוק, ככלל, לפי השכר הממוצע במשק. סטייה מרף זה תהא קשה יותר, כאמור, ככל שגילו של הקטין צעיר יותר, שהרי תכופות ישנו קושי רב להוכיח כוונה ויכולת בכל הנוגע למסלולו המקצועי העתידי של ילד רך בשנים".

12. בחינת העובדות והראיות שהוצגו בפניי אינה מקיימת את התנאים לסטייה מהחזקה לפיה הבסיס לחישוב צריך להיות השכר הממוצע במשק. המנוח היה עול ימים, הוא נהרג מספר ימים לפני הגיעו לגיל 6, הנתון היחידי לגבי כישוריו בתחום הכדורגל, הינו נתון מאד ראשוני. המידע המקצועי לגבי כישוריו מפי הגב' כנפו -בכר מקורו במפגש קצר בן 10 ימים (4 שעות כל יום) במסגרת קייטנה. מידע זה אינו מצביע על הסתברות גבוהה של הפיכת המנוח לכדורגלן המתפרנס מתחום הכדורגל והדרך הנכונה והסבירה יותר הינה להעריך כי פוטנציאל ההשתכרות של המנוח היה מגיע לשכר הממוצע במשק.

13. לכך אוסיף כי גם אם היה נקבע כי למנוח יכולת להשתכר ככדורגלן, לא הובאו נתונים לגבי גובה השכר ותקופת ההשתכרות ונושא זה אינו בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. אזכיר כי ב"כ התובע בקש להעריך את שכרו של התובע בשיעור של 130% מגובה השכר הממוצע עד גיל 67 מבלי להביא ראיות כי זהו השכר של כדורגלן וזוהי תקופת השתכרותו של כדורגלן. מיותר לציין כי גם רמות השכר של הכדורגלנים אינן שוות וגם בענין זה לא הובאו ראיות ונתונים מצד התובע. הגב' קרן כנפו לא יכולה היתה להעריך איזה מאפשרויות ההשתכרות העומדות בפני כדורגלן הינה האפשרות המתאימה למנוח, לאמירתה הכללית "השתלבות בקבוצות הליגה" אין משמעות ספציפית בתחום הכספי.

14. לאור האמור לעיל הנני קובע כי הבסיס לחישוב ייערך לפי השכר הממוצע במשק. מקובלת עליי דרך חישוב השכר כפי שנעשתה ע"י הנתבעים בסיכומים, על פי הפרסום העדכני באתר הלשכה המרכזית  לסטטיסטיקה עומד השכר הממוצע החודשי לשכיר ישראלי על 8,050 ש"ח, (צילום העמוד הרלבנטי מתויק בתיק המוצגים), לפי לוח העזר לחישוב המופץ ע"י משרד האוצר (ואשר העתקו הוגש ע"י ב"כ הנתבעים), כשמדובר ברווק לו 2.25 נקודות, יש לנכות סכום של 842 ש"ח כך שהשכר הממוצע במשק נטו עומד על 7,208 ש"ח נכון להיום.

תחילת תקופת הפסד "השנים אבודות"