פסק-דין בתיק א 33901/04

התביעה והצדדים לה :

1.         ביום 2.6.03 נהג הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") במשאית השייכת לנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") בכביש מס' 20, דרומית לצומת גלילות. כביש מס' 20 (הידוע בכינויו "נתיבי איילון" ו/או "הנתיבים", כפי שיכונו להלן), מופעל על ידי התובעת.

2.         בהגיע הנתבע לשיפוע בכביש (ירידה ממחלף גלילות) התפזרו ממשאיתו מיכלי צבע, אותם הוביל ממפעל טמבור בעכו, והכתימו את הכביש. אציין כבר בשלב זה כי הארוע אינו מוכחש, למעט בעניין היקף הנזק שנגרם והפעולות אשר הצריכו את סילוק כתמי הצבע (להלן: "המפגע") מהכביש.

טענות הצדדים באשר להיקף העבודות הדרושות לסילוק המפגע מהכביש :

3.         לטענת התובעת, מתוקף היותה אחראית על נתיבי איילון ועל בטחון העוברים ושבים בנתיבים אלו, היא פעלה באופן מיידי באמצעות קבלני משנה מטעמה לניקוי הכביש ולשחזור סימון הנתיבים במקום :

            לחברת ורד בר כבישים ופיתוח בע"מ (להלן: "ורד בר"), אשר נקתה את הנתיבים, שלמה התובעת לטענתה סך של 6,677 ש"ח ;

            ואילו לחברת נתיבי זהב בע"מ (להלן: "נתיבי זהב"), אשר סמנה מחדש את הנתיבים, שלמה התובעת לטענתה סך של 11,997 ש"ח.

סכומים אלה, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה, הם הנתבעים במסגרת התביעה שבפני.

4.         הנתבעים כאמור אינם מכחישים את הארוע גופו, אך העלו טענות לעניין גובה הנזק, אותן ניתן לחלק לשני מישורים : ראשית, טענו הנתבעים כי על התובעת להוכיח את נחיצות אותן פעולות שנעשו, וכן יש להדרש לשאלה, האם לא ניתן היה לסלק את המפגע בעלויות פחותות יותר ; בנוסף ולחלופין, טענו הנתבעים כי לא צורפו אסמכתאות המעידות כי הסכומים הנטענים אכן שולמו בפועל.

הדיונים וההוכחות :

5.         ביום 24.11.04 התקיים קדם משפט בפני כב' השופטת אברהמי בסיומו ניתנה החלטה המחייבת את התובעת להמציא לנתבעים אסמכתאות לעניין תשלום הסכומים הנתבעים.

6.         הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית אליהם צורפו המסמכים הרלוונטיים, וביום 8.12.05 התקיים דיון הוכחות בפני.

            בפתח דיון זה טענה ב"כ הנתבעים כי האסמכתאות אשר צורפו לתצהירי התובעת (נספחים ז' וח') אינם מלמדים על תשלום בפועל שנעשה לקבלני המשנה.

            בתום הדיון ולאחר שמיעת העדויות, הסמיכו הצדדים את בית המשפט לפסוק על סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט.

ההכרעה :

7.         לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי במסמכים אשר הוצגו בפניי, אני קובעת כי דין התביעה להתקבל, ברובה המכריע, אסביר קביעתי זו.

8.         כאמור, הנתבעים לא חלקו על הארוע עצמו והודו כי פחי צבע נשפכו והכתימו את הנתיבים. לטענתם ניתן היה לסלק את המפגע על ידי השפרצת מים, ובכל מקרה לא הוכח כי כל הפעולות שבוצעה היו הכרחיות.

            אין בידי לקבל טענות אלו.

9.         ראשית, יש לזכור כי נתיבי איילון הינם מבין הכבישים העמוסים במדינת ישראל, כאשר כמות כלי הרכב החולפים בהם עצומה, ועל התובעת לדאוג לביטחונם של כלי הרכב והנוהגים בהם. אם היתה התובעת מתרשלת בטיפול בארוע, מן הסתם היתה חושפת עצמה לתביעות וטענות - כפי שרואים במחזותינו חדשות לבקרים.

10.       עוד יש לזכור כי מדובר בארועים הדורשים טיפול דחוף ובהול, ולא ניתן לקיים התייעצות "טרום הטיפול" - לשם כך יש מנהלים ומפקחים בשטח, לשם כך נבחרו קבלני המשנה הראויים באמצעות הליכי המכרז - ולשם כך מועברות החשבוניות של קבלני המשנה לצורך אישור מטעם התובעת (ראה הערות המפקח על נספח ח').