פסק-דין בתיק א 33868/04

הנתבעת בתיק זה , גברת דריה ברק, שכרה חדר בדירה מגברת יוכבד רוקני. יוכבד רוקני ביטחה את דירתה בביטוח מבנה אצל התובעת, הראל חברה לביטוח בע"מ. בלילה שבין 8.7.01 ל-9.7.01 פרצה שריפה בדירה, אשר המוקד שלה היה בחדר שבו התגוררה הנתבעת, שלא היתה בבית באותה עת. היא הוזעקה על ידי השכנים והגיעה לאחר שהכבאים סיימו את עבודתם. התובעת פיצתה את גב' רוקני בגין נזקיה והגישה תביעת תחלוף כנגד הנתבעת, מכח סעיף 62 ל חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 (להלן - חוק חוזה הביטוח).

טענות התובעת :

לטענת התובעת, השריפה מקורה בכשל חשמלי שאירע במכשיר רדיו, שהיה שייך לנתבעת ונמצא בחדרה, כתוצאה מהנחת שמיכה על פתחי האיוורור, אשר גרמה להתחממות גוף מכשיר הרדיו, מה שהביא לפרוץ השריפה. לפיכך, טוענת התובעת, הנתבעת התרשלה והנטל להוכיח כי אינה אחראית לשריפה מוטל עליה. התובעת שילמה למבוטחת סך של 29,302 ש"ח, בהתאם לחוו"ד של מר אלון קרן מ"סגמן ביטוחים", נשאה בשכ"ט שמאי בסך 1,229 ש"ח, ובסך של 3,271 ש"ח בגין שכ"ט חוקר מטעמה, ומכח סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח זכותה להפרע מהנתבעת.

טענות הנתבעת :

לא הוכח שהנתבעת התרשלה בכל צורה שהיא. מקור השריפה בכשל חשמלי שנגרם מכבל מאריך, שהותקן בקיר החדר וחובר למערכת החשמל בצורה חובבנית. החיבור נעשה עוד בטרם עברה הנתבעת להתגורר בחדר זה, על ידי הדיירת הקודמת, בידיעת גב' רוקני ובהסכמתה. אפילו תתקבל העדות מטעם עד התובעת, רשף אשר יצחק, הלה אמר שהכשל היה בתוך הרדיו, ולכן גם לכך לא יכולה להיות הנתבעת אחראית.

מעבר לכך, טענה הנתבעת גם את הטענות הבאות (מובאות בתמצית):

1.    התובעת לא הגישה חוות דעת, שכן "תעודת עובד הציבור" שהביאה אינה, למעשה, תעודת עובד ציבור ואינה יכולה להחליף חוות דעת מומחה.

2.    בעלת הבית, גב' רוקני, ויתרה לנתבעת על תביעה, כפי שהיא עצמה העידה "אין סיבה שאני אתבע אותה... אני לא אתבע אותה, כמו שאמרתי לה". התובעת, חברת הביטוח, נכנסה בנעליה של המבוטחת, גב' רוקני, ולפיכך - משויתרה על זכות התביעה שלה כנגד הנתבעת, הרי שגם לתובעת לא נותרה זכות תביעה.

3.    גובה הנזק לא הוכח. היה צריך להוכיח מה הנזק שנגרם למבוטחת וסכום הצ'ק שקיבלה מהתובעת אינו חייב להוות את סכום הנזק שנגרם לה. גם שמאי התובעת העיד כי חוות דעתו כוללת רווח של 15% לקבלן ראשי, המרכז את העבודות, ולא הוכח כי היה קבלן כזה.

הראיות :

התובעת הגישה בין ראיותיה מסמך, שכותרתו "תעודת עובד ציבור", מטעם איגוד ערים איזור באר שבע [שירותי כבאות], החתום על ידי חוקר דליקות, רשף אשר יצחק (להלן - רשף יצחק). במסמך זה נכתב, בין השאר, כי על פי חקירה שביצע רשף יצחק, "השריפה נגרמה עקב כשל חשמלי במכשיר הרדיו, כנראה מהתחממות המכשיר ויתכן אפשרות כיסוי הרדיו בבד כלשהוא".

בנוסף, הביאה התובעת לעדות את המבוטחת - גב' רוקני, את השמאי - מר אלון קרן ואת רשף יצחק.

הנתבעת העידה בעצמה, זימנה לעדות את הדיירת הקודמת בחדר - גב' רחלה פרין ואת החשמלאי שנתן חוות דעת לנתבעת - מר גיא צבי.

תעודת עובד ציבור

ב"כ הנתבעת התנגד להגשת המסמך, שהוגש על ידי התובעת ושכותרתו "תעודת עובד ציבור", בטענה שדוח חקירת השריפה אינו מהווה תעודת עובד ציבור, כהגדרתה בסעיף 23 ל פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן - פקודת הראיות). לדבריו, המתבססים על ספרו של קדמי, "על הראיות", חלק שני, מהדורת 2003 בעמ' 811: אין להוכיח באמצעות תעודת עובד ציבור "רשמים" שנקלטו בחושיו של עובד הציבור. מצד שני, ציין, הדוח גם לא הוגש כחוות דעת מומחה.

ב"כ התובעת טען כי מדובר בתעודת עובד ציבור, המהווה ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה, אך מעבר לטענה בעלמא בנושא זה, והפניה ל סעיפים 20-28 לפקודת הראיות ולספרו של קדמי, "על הראיות", חלק ראשון (מבלי לצטט או לצרף את האיזכור הרלוונטי) - לא פירט (אף לא בסיכומי התשובה) כיצד מתאים המסמך להגדרה של תעודת עובד ציבור בפקודת הראיות.

אני סבורה שצודק ב"כ הנתבעת, ומסמך, הכולל את תיאור חקירת השריפה על ידי הכבאי, לרבות רשמיו ומסקנותיו, אינו מהווה "תעודת עובד הציבור", כמשמעותה בסעיף 23 לפקודת הראיות. תעודת עובד ציבור מיועדת בדרך כלל להוכיח את עצם קיומו של רישום מסוים במסמך רשמי ולייתר את הצורך להטריח פקיד ציבור לבית המשפט, רק לשם הוכחת עובדה זו. יש גישה הרואה בתעודת עובד ציבור גם ראיה לאמיתות תוכנו של הרישום (קדמי, "על הראיות", חלק שני (מהדורת תשס"ד-2003) בעמוד 811-812). מכל מקום - נראה לי, כי מסקנות של עובד הציבור אחר חקירה אינן יכולות לשמש כתעודת עובד ציבור (אם כי אני ערה לכך, שיש בתי משפט בהם הוכרו מסקנות כאלה כתעודת עובד ציבור, אך לא ראיתי באותם מקרים, כי היתה מחלוקת בנושא או שהענין נדון לגופו, ר' למשל, ת"א (חי') 1107/94 אמירים מושב עובדים של צמחונים וטבעונים להתיישבות חקלאית שיתפוית בע"מ נ' חברת החשמל לישראל  - מאגר נבו).

לפיכך, אני קובעת שהמסמך שהוגש על ידי התובעת, אף שהוכתר "תעודת עובד ציבור" אינו כזה,  ולפיכך אינו יכול, כשלעצמו, להוות ראיה לכאורה לאמיתות תוכנו.

מצד שני, הדוח אינו ערוך כחוות דעת מומחה, והוא אכן אינו חוות דעת כזו.