פסק-דין בתיק א 3386/98

1. לפני ארבע תביעות מאוחדות, שהוגשו בשנים 1998-2000. ת.א 1478/00 הוגשה בבית המשפט המחוזי בירושלים ושלוש התביעות האחרות הוגשו בבית המשפט המחוזי בת"א.
 ביום 27.2.00 ניתנה החלטה ע"י המשנה לנשיא בית המשפט העליון כתוארו אז, השופט ש' לוין, כי ארבע התביעות תידונה במאוחד בבית המשפט המחוזי בת"א.
 עוד יצוין, כי נתביעות בתיקים אזרחיים 1079/99, 1078/99 ו- 1077/99 הוגשו נגד הנתבעים 1-21 ואילו התביעה בת.א. 3386/98 הוגשה כנגד נתבעים 1-2 בלבד.
 התובעים הינם חברי וגמלאי אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן- "אגד"), אשר מתוקף חברותם באגד נדרשו להחזיק מניות בנצבא חברה להתנחלות בע"מ, שהוקמה כדי שתהיה הבעלים של נכסי הנדל"ן של אגד (להלן-"נצבא התנחלות" או "נצבא").
 תביעת התובעים הינה בגין נזקים שנגרמו להם, לכאורה בשל ירידת ערך מניותיהם בנצבא התנחלות, כשזו העבירה את נכסיה לנצבא חברה להחזקות 1995 בע"מ (להלן-"נצבא החזקות"), שהייתה בבעלותה; ומאוחר יותר מכרה כ-20% ממניותיה בנצבא החזקות לאשטרום נכסים בע"מ (להלן-"אשטרום") וגרנית הכרמל נכסים (1993) בע"מ (להלן-"גרנית"). מכירת המניות הייתה במסגרת עיסקה, אשר נחתמה בין נצבא התנחלות, נצבא החזקות, אשטרום וגרנית (ת/8-ת/7).
 ביום 12.12.01 הגישו הצדדים רשימת פלוגתאות, אשר קיבלה תוקף הסכם ע"י השופטת שרה ברוש. מאוחר יותר ביקשו התובעים לחזור בהם מרשימת הפלוגתאות, אך בהחלטתו מיום 2.11.03 דחה השופט המנוח ד"ר עדי אזר את בקשתם.
 ביום 25.3.03 נמחקה הנתבעת 2 – נצבא החזקות, בהחלטת השופט אזר ז"ל.
משמע הנתבעים הם נצבא התנחלות וכן הדירקטורים ורואה החשבון של נצבא התנחלות (להלן- "הדירקטורים").
 ביום 27.4.03 נדחתה בקשת דחיה של התביעה על הסף שהוגשה ע"י הנתבעים בהחלטתו של השופט אזר ז"ל.
 בין לבין נעתר בית המשפט לבקשת חלק מן התובעים, כי הם יימחקו מן התובענה.
ביום 3.11.03 החל שלב שמיעת הראיות בפני.
 
2. תקציר גרסת התביעה
 
התביעה טוענת, כי בשנים 1995-1996 התנהלות נצבא התנחלות והתנהלות הדירקטורים שבראשה, הביאו לפגיעה משמעותית בערך מניות התובעים.
כאמור, עיקר הטרוניה של התביעה, מיוחסת לעסקות שנחתמו בין נצבא התנחלות, אשטרום וגרנית, אשר במסגרתן העבירה נצבא התנחלות את נכסיה לחברת נצבא החזקות, ולאחר מכן מכרה 20% מאחזקותיה בנצבא החזקות לאשטרום וגרנית ועוד כ-10% לציבור.
לטענת התביעה העברת נכסים זו בוצעה ללא תמורה סבירה ובכך הביאה לירידה משמעותית של ערך מניות התובעים.
 
עוד מלינה התביעה, כי שינוי המנגנון המיוחד בנתבעת שעל פיו מבוצעת הערכת שווי מניות אינו משקף את הערך הנכון וגם בכך ניזוקו התובעים.