פסק-דין בתיק א 33856/04

1.         בפניי תביעה שטרית לתשלומם של שיקים כדלקמן, שמשכה הנתבעת ( להלן: "אלפא") לפקודת התובעת ( להלן: "דלתה"), ואשר חוללו באי פרעון בעקבות הוראת ביטול של אלפא:

            שיק ע"ס 46,320 ש"ח שזמן פרעונו 25.10.2003.

            שיק ע"ס 50,000 ש"ח שזמן פרעונו 25.11.2003

            שיק ע"ס 50,000 ש"ח שזמן פרעונו 25.12.2003.

2.         אין חולק כי אלפא הזמינה מדלתה מוצרים דנטליים שונים ( להלן: "המוצרים" או "הסחורה") והשיקים נמשכו ונמסרו כתשלום עבור המוצרים. אין גם חולק כי המוצרים היו אמורים להמכר בסופו של דבר על ידי אלפא לחברה אחרת, היפר דנטל בע"מ ( להלן: "היפר דנטל"), וכי אלפא ביקשה כי המוצרים יסופקו ישירות למחסנה של היפר דנטל, אך דלתה סירבה לכך וביקשה לספק את המוצרים בכתובתה של אלפא. ביום 22.9.2003 או בסמוך לכך, נמלט בעליה של היפר דנטל לחו"ל, לאחר שהחברה נקלעה לקשיים כלכליים, וחובותיה לבנקים, לספקים ולנושים הסתכמו בלמעלה מ- 14 מליון ש"ח. ביום 1.10.2003 מונה להיפר דנטל מפרק זמני (ראה דו"ח המפרק הזמני מוצג נ/1).

3.         אלפא טוענת, כי דלתה לא סיפקה לה בסופו של דבר את המוצרים ועל כן בוטלו השיקים. בחצי פה היא מוסיפה וטוענת כי דלתה גם לא סיפקה את המוצרים להיפר דנטל. לדברי צבי בלומנטל ( להלן: "בלומנטל"), מנהלה של אלפא, הוא קבע עם המוביל מטעמה של דלתה, אדם בשם חנן, כי המוצרים יועברו ביום 17.9.2003 למחסנה של היפר דנטל, שם ימתין הוא עצמו כדי לוודא את הגעתם וכדי לגבות מהיפר דנטל את התשלום בגינם. דא עקא, כאשר נודע הדבר לצבי צ'אקיר ( להלן: "צ'אקיר"), מנהלה ובעליה של דלתה, הוא הורה למוביל חנן לחזור כלעומת שבא, וזאת בשל התעקשותו של צ'אקיר כי יש לספק את המוצרים אך ורק לכתובתה של אלפא. בלומנטל ומצהיר נוסף מטעמה של אלפא, ד"ר אופיר פרומוביץ, טוענים כי שוחחו מאוחר יותר עם צ'אקיר, כדי לברר מדוע לא סופקו המוצרים כמוסכם, וזה מסר להם כי הגיע שליח למחסנה של דלתה ונטל את המוצרים. לטענתם, המחסנאי של דלתה שגה ומסר את המוצרים לשליח מטעם היפר דנטל, בניגוד למוסכם בין אלפא לדלתה. מחדל זה גרם לכך שאלפא לא יכלה לדאוג לקבלת תשלום מזומן מהיפר דנטל קודם לאספקת המוצרים, כפי שתכננה לעשות.

4.         דלתה טוענת, באמצעות תצהירו של צ'אקיר, כי סירבה למכור להיפר דנטל מוצרים באשראי, אלא רק במזומן, בשל התדרדרות שחלה במוסר התשלומים של היפר דנטל. אלפא ביקשה לנצל עובדה זו ולבצע עיסקה סיבובית, במסגרתה היא תרכוש סחורה מדלתה ותמכור אותה ברווח להיפר דנטל, אך תקוותה נכזבה כאשר היפר דנטל קרסה ימים מספר לאחר ביצוע העיסקה. לדברי צ'אקיר, ביקשה אלפא שהמוצרים יסופקו ישירות למחסנה של היפר דנטל משום שכבר קיבלה את התשלום מהיפר דנטל, באמצעות שיקים מעותדים. הוא סירב לכך, וכאשר נודע לו בבוקר יום 17.9.2003 כי בלומנטל סיכם מאחורי גבו עם המוביל חנן על פריקת הסחורה במחסנה של היפר דנטל, הורה לעצור את המשלוח ולהחזיר את הסחורה לדלתה. לאחר מכן שלח בלומנטל שליח למחסנה של דלתה, אשר משך את הסחורה  ופרק אותה בשעה 11:32 במחסנה של היפר דנטל, כעולה מתעודת כניסה מס' 30337 שהופקה על ידי היפר דנטל. ארבעה ימים מאוחר יותר, ביום 21.9.2003, מסרה אלפא לדלתה את השיקים נשוא התביעה. עצם מסירת השיקים מלמדת לטענתה של דלתה כי המוצרים אכן הגיעו ליעדם בהיפר דנטל, על דעתה ובברכתה של אלפא. מוסיפה דלתה וטוענת כי אין כל הגיון בטענתה של אלפא לפיה התכוונה כביכול לבצע עיסקת מזומן עם היפר דנטל, שהרי לו היה להיפר דנטל כסף מזומן, היא היתה יכולה לקנות את המוצרים ישירות מדלתה, בלא צורך בתיווכה של אלפא.

5.         השאלה המרכזית הטעונה הכרעה היא האם אכן סופקו המוצרים להיפר דנטל, והאם דבר זה היה על דעתה ובהסכמתה של אלפא.

6.         מחומר הראיות עולה בברור כי דלתה לא הובילה את המוצרים לאלפא או להיפר דנטל, אלא שליח כלשהו הגיע למחסנה של דלתה ומשך את הסחורה. לדבריו של צ'אקיר, היה זה בהכרח שליח מטעמה של אלפא:

            " ההסבר מצוי בשיחה עם בלומנטל. הוא שאל אותי למה לא החזרתי את הסחורה ועניתי לו והוא אמר לי שאשלח אותה שוב. ביררתי וראיתי שחנן הלך כבר לסידורים אחרים ושהוא ישלח שליח ויקח את הסחורה. השליח הגיע, אף שליח לא ידע שיש סחורה מחכה, רק צבי ידע כי אמרתי לו. אני לא התערבתי בזה יותר ומסתבר שהגיע שליח ולקח את הסחורה להיפר דנטל." (ע' 21 לפרוטוקול)

            גירסתו של צ'אקיר, לפיה הסחורה נלקחה ממחסני דלתה על ידי חברת שליחויות שהוזמנה על ידי אלפא, הועלתה זמן אמת, כעולה מתמליל השיחה מיום 1.10.2003, שהוקלטה ע"י בלומנטל. בשיחה זו אמר צ'אקיר:

            " אני סיכמתי איתך שאתה שולח מישהו לקחת, ומישהו בא ולקח... לאיפוא הוא לקח, או זה, אני לא יודע." (ע' 8 לתמליל).

            " אני יודע שבאה חברת שליחויות ולקחה את זה. זה הכל." (ע' 9 לתמליל)

7.         לעומתו, טוענת אלפא כי הסחורה נמשכה על ידי שליח של היפר דנטל, והיא מסתמכת לענין זה על דברים שאמר חנן, המוביל של דלתה, ואשר הוקלטו גם הם על ידי בלומנטל: " הנהג של היפר בא ולקח" (ע' 3 לתמליל).

סביר מאוד להניח כי מי שמשך את המוצרים ממחסני דלתה היה אכן שליח מטעמה של היפר דנטל, לפי התיזה שהציג בא כוחה של אלפא בפני צ'אקיר בעת חקירתו הנגדית. יחד עם זאת, ברי כי מי שעדכן את היפר דנטל כי יש למשוך את המוצרים ממחסני דלתה, היה לא אחר מאשר בלומנטל, בהיותו האדם היחיד שידע כי צ'אקיר ממתין לשליח שיבוא למשוך את המוצרים. על כך העיד צ'אקיר:

            " הכל יכול להיות. צבי [בלומנטל- ח.ב.] הודיע להיפר דנטל כנראה שישלחו שליח והשליח בא לקחת. רק צבי ידע שהסחורה מחכה במחסנים." (ע' 21 לפרוטוקול)

            ואכן, לא היתה כל דרך בה יכולה היתה היפר דנטל לדעת כי בדלתה ממתינים לשליח שימשוך את הסחורה. לצ'אקיר לא היה כל אינטרס לגלות לה זאת, משום שהוא לא היה מעוניין כלל ועיקר לפרוק את הסחורה במחסנה של היפר דנטל, אלא רק אצל אלפא. על רקע זה הורה קודם לכן להחזיר את הסחורה שהיתה כבר בדרך למחסני היפר דנטל. לעומת זאת, לבלומנטל היה אינטרס מובהק למסור את המידע להיפר דנטל, שהרי ממילא הוא ביקש כל העת שהסחורה תסופק ישירות למחסנה של היפר דנטל, ורק התנגדותו הנמרצת של צ'אקיר מנעה זאת. ברי איפוא כי משיכת הסחורה ממחסני דלתה היתה על דעתו, בברכתו וביוזמתו של בלומנטל, שעדכן את אנשי היפר דנטל בדבר הסחורה הממתינה להם אצל דלתה.

8.         מסקנה זו נתמכת במספר ראיות חיצוניות, המשתלבות זו בזו לכדי מסכת עובדתית שלמה וקוהרנטית, כמפורט להלן.

9.         ביום 17.9.2003 בשעה 09:57 הפיקה דלתה חשבונית מס מס' 76805 המופנית לאלפא. בחשבונית המס פורטו המוצרים בסכום כולל של 146,320 ש"ח, ומאן דהוא רשם בכתב יד "חברת שליחויות דרך ארץ", ושירבט חתימה כראייה לכך שקיבל את המוצרים (נספח ג' לתצהירו של צ'אקיר).