פסק-דין בתיק א 33846/04

פסק דין זה ניתן בהמשך לדיון ההוכחות אשר התקיים במעמד הצדדים במסגרת תביעה שטרית של התובע אשר הוגשה כנגד הנתבעת בגין 3 שיקים, שיק מס' 874 ע"ס 9,345 ש"ח מיום 30/07/03, שיק מס' 875 ע"ס 9,345 ש"ח מיום 30/08/03 ושיק מס' 876 ע"ס 9,345 ש"ח מיום 30/09/03.

מר דב נהרי, מנהל הנתבעת הגיש תצהיר בתמיכה לכתב ההתנגדות לביצוע השטרות הנ"ל ומשניתנה לנתבעת רשות להתגונן, התצהיר מהווה כתב ההגנה בתיק.

בכתב ההגנה נטען כי הוגשה תביעה במסגרת בוררות כנגד חברה קבלנית אשר חייבת לנתבעת כספים.

עוד נטען כי לצורך התביעה נדרשה הנתבעת להצטייד בחוות דעת מומחה שמאית-כלכלית ובעקבות זאת התקשרה בהסכם עם התובע לפיו כנגד תשלום 7,800$ דולר ארה"ב + מע"מ, יכין התובע ויגיש חוות דעת וכן יופיע בפני הבורר ו/או בית המשפט לפי הצורך, כאשר סכום זה שולם במלואו.

בנוסף לכך נטען כי בניגוד למוסכם בין הצדדים וכתנאי להופעת המומחה בבוררות דרש המשיב תשלום נוסף של 7,200$ דולר ארה"ב, ובלית ברירה ובהמשך למעשה הסחיטה הנ"ל מסר לנתבע 4 שיקים ע"ס 9,345 ש"ח כל אחד תוך ציון ספציפי על גבי השיקים כי מדובר בשיקים אשר נמסרו "תחת מחאה", כאשר 3 מהם השיקים נשוא התביעה.

כמו כן נטען כי לאחר שהופיע המומחה בבוררות ולאחר ש"השתחרר הלחץ" שכפה התובע על הנתבעת, הנתבעת הודיעה על ביטול השיקים וכי לאחרונה ניתן פסק בוררות ע"י הבורר שבו כותב הבורר בחצי משפט מילים שמשמעותן היא שחוות דעתו הבלתי מקצועית של התובע שווה כקליפת השום.

הנתבעת טענה בנוסף לנזק "רב בן מיליוני שקלים, באשר לתביעה הכספית" מאחר ופסק הבורר לא הסתיים בפסק דין קצוב אלא הורה הבורר על מתן חשבונות בלבד, דבר אשר מעכב את קציבת הסכום לו זכאית הנתבעת אולם הנתבעת לא קבלה רשות להתגונן בגין טענת הגנה זו.

היות וניתנה לנתבעת רשות להתגונן, נקבע בהחלטה מיום 13/4/04 בנוסף כי לנתבעת "יתרת זכות" במאזן ההוצאות אשר תבוא לידי ביטוי בהמשך ההליך.

מר דב נהרי מטעם הנתבעת והתובע נחקרו ארוכות במסגרת חקירות נגדיות על תצהיריהם. בנוסף לכך הוזמן עו"ד משה בר אשר ניהל את הליך הבוררות מטעם הנתבעת, והוא התייצב לדיון ונחקר במסגרת חקירה ראשית ונגדית על ידי הצדדים בהתאמה.

בהמשך לכך הוגשו סיכומים מטעם הצדדים.

בפני בית המשפט 2 סוגיות שעליהן יש לתת את הדעת.

האם השיקים נשוא התביעה נמסרו לידי התובע תחת לחץ, אילוץ וכפיה ועל רקע זה האם הוסכם בין הצדדים בפועל על הגדלת שכר טרחתו של התובע.

לאחר עיון בכלל העדויות והראיות דין התביעה להדחות.

קיים הסכם שכר טרחה בכתב מיום 21/5/02 ממנו עולה כי "העבודה תבוצע בסכום גלובלי וסופי של 6,500$ + מע"מ (להלן: "התמורה")" וכי "העבודה תכלול בדיקת החומר, הכנה והגשת חוו"ד מומחה (לרבות תיקונים לה בעקבות מסמכים אשר יתקבלו בהמשך) והופעה בפני בורר ו/או ביהמ"ש לפי הצורך".

עוד הוסכם כי במידה והמומחה יאלץ להכין כתב כמויות של הקונסטרוקציה התמורה תגיע לסך של 7,800$ דולר ארה"ב.

בפני בית המשפט אם כן, מסמך בכתב אשר מציין הסכמת הצדדים, כאשר לתובע טענה בעל פה אשר נטענה כנגד אותו מסמך, לפיה הוסכם להגדיל את שכר הטרחה בסך של 7,200$ נוספים ובסה"כ 15,000$ דולר ארה"ב.

התובע מפנה בסעיף 4 בתצהיר עדות הראשית שלו לכך שביקש מעו"ד סנדי של מטעם הנתבעת להגדיל את שכר טרחת עוה"ד לסך של 15,000$ ובתשובה לכך פנתה וביקשה למקד את חוות הדעת לנקודות ספציפיות על מנת להקטין את שכר הטרחה. התובע מפנה לנספח ב' לתצהירו, מכתבה של עו"ד סנדי של שם צוין בצורה מפורשת כי "כפי שהסברתי לך טלפונית לצערי לא תוכל מרשתי לשאת בהוצאה של כ- 15,000$ + מע"מ."

התובע מפנה בנוסף למכתב אשר צורף לתצהירו כנספח ה', שם דרש הגדלת שכר טרחה בעקבות הרחבת חוות הדעת. בנוסף לכך התובע מפרט בתצהירו מה עשה על מנת להצדיק הגדלת שכר הטרחה וציין בסעיף 11 בתצהירו כי "כך שהיה ברור על מה ולמה אושר לי שכ"ט גבוה יותר, שגם הוא נמוך בהרבה משכ"ט ראוי בעבור עבודה שכזאת" ובסעיף 12 צוין כי "לאור כך העבירה לי הנתבעת 4 שקים ע"ס 9,345 ש"ח כ"א".

אין התייחסות מפורשת בתצהירו של התובע לכך שעו"ד סנדי של אכן אישרה הגדלת סכום שכר הטרחה הנ"ל.