פסק-דין בתיק א 33742/06

מהותה של התביעה

1.         בפניי תביעה למתן חשבונות אשר הגיש התובע, העוסק בתחום התקשורת והתקשורת הסלולרית, בין השאר תחת השם "מולטיקום" (להלן : " מולטיקום") כנגד הנתבעת, העוסקת אף היא בתחום התקשורת ובפיתוח מערכות "בילינג" (מערכת חיוב לקוחות בגין שירותים שניתנו בתחום התקשורת), וכן במתן שירותי בילינג ואספקת שירותי תקשורת ללקוחות קצה. כמו-כן אין מחלוקת שהנתבעת פועלת גם כ"מפעיל וירטואלי", מושג עליו אעמוד בהרחבה להלן.

2.         ביום 8/7/04 חתמו הנתבעת ומולטיקום, באמצעות התובע, על מסמך שכותרתו " עקרונות שיתוף פעולה" (להלן : " ההסכם"). בסעיף 1 להסכם הצהירו הצדדים כי : " יפעלו במשותף לקידום אספקת שירותי תקשורת במגוון מוצרים, שירותים ופתרונות באופן שברוד דיגיטל תהווה את הגורם המפתח והאחראי טכנולוגית על המערכות השונות כמפורט בנספח א". אין מחלוקת בין הצדדים שנספח א' לא נוסח ולא נחתם.

3.         הצדדים שיתפו פעולה ביניהם במשך כ - 10 חודשים, במהלכן ביצע התובע פעולות שונות. בגין הפעולות שביצע קיבל התובע מהנתבעת שלושה תשלומים, כדלקמן: תשלום מיום 15/2/05 ע"ס 24,921 ש"ח כולל מע"מ (נספח ב'1 לנ/15); תשלום מיום 16/3/05 ע"ס  25,974 ש"ח כולל מע"מ (נספח ב'2 לנ/15); תשלום מיום 7/12/05 ע"ס 16,089 ש"ח כולל מע"מ (נספח ט' לנ/15). אציין כי משום מה, בחר התובע בכתב תביעתו לפרט רק את התשלום האחרון הנזכר לעיל (סעיף 7.2 לכתב התביעה).

4.         לטענת התובע, עם הפסקת הקשר המסחרי בין הצדדים, נותרה הנתבעת חייבת לו כספים רבים, המגיעים לו מכוח ההסכם. לגרסת התובע, זכאי הוא לקבל כספים על כל הפעולות שביצע ובהם היה מעורב, בין השאר בתחום המפעיל הוירטואלי. בסעיף 6.1 לכתב התביעה ובסעיף 9 לתצהירו, ת/1, פירט את שמות הגופים עמם היה בקשר. מכיוון שלתובע אין נגישות לחשבונות הנתבעת, בקש הוא במסגרת תביעתו ליתן צו למתן חשבונות בנוגע לגופים אלו וטען כי בשלב השני, לאחר שיחשפו החשבונות, יגיש הוא תביעה כספית המבוססת על זכאותו שבהסכם קרי, קבלת 50% מההכנסות בניכוי עלויות של צדדים שלישיים (סעיף 3 להסכם).

5.         הנתבעת מכחישה כי נותרה חייבת כספים לתובע: לגרסתה, שולמו לתובע כל הכספים המגיעים לו בהתאם להסכם ולאור הפעולות שביצע. הנתבעת טוענת שהתובע שוגה בפרשנות ההסכם, וזה אינו חל כלל ועיקר על הפעילות בנושא המפעיל הוירטואלי, אלא מראש היה מצומצם הסכם זה למוצרים מוגדרים וספציפיים, אשר כונו על ידי מנהל הנתבעת, מר שמואל טל (להלן " טל"), מוצרי t-Mailer (ראה סעיף 6 לתצהיר טל, נ/15). מוצרים אלו יכונו להלן " מוצרי הטי-מיילר", אעמוד בהמשך על הגדרתם.

 6.        הנתבעת טוענת כי בנוסף לפעילותו של התובע במסגרת ההסכם, בתחום מוצרי הטי מיילר, פעל התובע בכובע נוסף כיועץ לפיתוח עסקי בתחום התקשורת. במסגרת זו יעץ לנתבעת כיצד ניתן להוזיל עלויות בתחום המפעיל הוירטואלי. בגין פעולות אלו שביצע, הוציא התובע את שתי החשבוניות הראשונות הנזכרות בסעיף 3 לעיל, וקיבל תשלום בגינן. לפיכך, לא יתכן כי התובע ידרוש את שכרו בכפל: פעם כיועץ ופעם במסגרת ההסכם, שהינו, לטענת הנתבעת, כלל אינו ממין העניין.

7.         מכיוון שהנתבעת טוענת שהתובע קיבל את מלוא שכרו, הן  עבור הייעוץ והן עבור ההסכם, ולאור פרשנותה את ההסכם, המוגבל לגישתה למוצרי הטי מיילר בלבד, טוענת הנתבעת שאין להיעתר לבקשתו של התובע למתן חשבונות, ולחלופין, כי יש להגביל את מתן החשבונות לאותם גופים שצרכו את שירותי הטי מיילר.

השאלה העומדת לדיון

8.         בפנינו כאמור תביעה למתן חשבונות: " כדי לזכות בסעד של מתן חשבונות, שומה על התובע להוכיח קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בינו לבין הנתבע המצדיקה מתן חשבונות על רקע אותם יחסים. כך הדבר ביחסי שותפות בין שותפים או ביחסי שליחות בין השולח לשלוח, וכך גם ביחסי נאמנות שזיקתם קניינית בין הנאמן לנהנה (ראו: י' זוסמן סדרי הדין האזרחי [10], בעמ' 567; רע"א 5064/90 סאסי נ' יקבי ארזה ת.ר.ז. בע"מ [3]).

בדרך-כלל בתביעה למתן חשבונות נדרש, בנוסף ליחסים המיוחדים, כי יוכח שלתובע קמה זכות תביעה לגבי הכספים אשר בגינם הוא מבקש לקבל חשבונות (ראו למשל, ע"א 4724/90 א.ש.ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ [4])".

ראה ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף מקסימוס סלום , פד"י נ"א (4) 811, בעמ' 819, וכן ע"א 127/95 מועצת הפירות ייצור ושיווק נ' מהדרין בע"מ וערעור שכנגד , פד"י נ"א (4), 337 בעמ' 345.

9.         במקרה שלפנינו, דומה שאין מחלוקת שההסכם שבין הצדדים, אשר נועד להסדיר שותפות לעניין מסוים, מצדיק לכאורה סעד של מתן חשבונות, וראה למשל בעניין זה ע"א 89 / 416 משה (גלר) גל-אור נ' חברת כלל (ישראל) בע"מ מ"ו (2) 177, עמוד 177. עם זאת, הצדדים היו חלוקים בכל הנוגע לפרשנות אותו הסכם, פרשנות אשר לאורה יקבע אם יש מקום ליתן הסעד במקרה הספציפי וכן את היקפו.

10.       " יעילות הדיון הצדיקה איפוא תחימה מוקדמת של מסגרת הנתונים הרלוואנטית לתביעה שהגישה המערערת, וזאת על-ידי קביעת שלב מקדים של פרשנות המסמך האמור. בדרך זו ניתן היה - בכפוף לתוכן ההחלטה לעניין הפירוש האמור - לחסוך את השלב השני במשפט (קרי - מתן חשבונות), כולו או מקצתו. ... יצוין, כי גישה זו של בית המשפט קמא עולה בקנה אחד עם הדרישה שהציבה הפסיקה לעניין תביעה למתן חשבונות, לפיה תנאי מוקדם למתן חשבונות הוא הוכחה - ולו לכאורה - כי לתובע קמה זכות תביעה לגבי הכספים אודותיהם הוא מבקש לקבל חשבונות (ראה: ע"א 81/64 [12], בעמ' 573; ע"א 325/79 [13], בעמ' 55)".

ראה ע"א 90 / 4724 א. ש. ת. כספים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פד"י מ"ו (3) 570, עמוד 583-584.

11.       בהתאם להלכה זו, הצהיר ב"כ התובע, עוד בשלב קדם המשפט, כי " שאלת התובענה היא פרשנות ההסכם בין הצדדים. בעקבות הפרשנות הנכונה לגרסתנו על הנתבעת לגלות את אותם גורמים שפרטנו, ולאחר מכן יש לערוך התחשבנות בין הצדדים" (פרו' עמ' 2 שו' 17-18).

            זוהי, אם כן, השאלה העומדת לדיון - פרשנות ההסכם. לאור הקביעה, תוכרע שאלת גורל התביעה למתן חשבונות.

פרשנות ההסכם - ההלכה

12.       כידוע, פרשנות הסכם נעשית לאור סעיף 25 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג-1973,  ועל פי הלכת אפרופים (ע"א 4628/93, פד"י מט (2) 265), אשר נזכרה שוב בדנ"א 2045/05 ארגון מגדלי הירקות אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' מדינת ישראל , תק-על 2006 (2) 1681, יש לתת את הדעת ללשון החוזה; למהות החוזה, הסדריו ומבנהו; לחוזים אחרים הקיימים בין הצדדים; לנסיבות החיצוניות לו; ולאומד דעתם של הצדדים בעת ניהול המשא ומתן ולאחר כריתת החוזה.

13.       לאחרונה, ניתנו שני פסקי דין על ידי בית המשפט העליון הקובעים שאין לקרוא לחוזים תנאים שלא נזכרו בהם במפורש, ראו ע"א 5856/06 לוי נ' נורקייט בע"מ ו ע"א 5925/06 אלי בלום נ' אנגלו סכסון- סוכנות לנכסים (ישראל 1992) בע"מ            , כל זאת מקום שלשון ההסכם הינה מפורשת. פסקי דין אלו העלו לדיון את השאלה האם מכרסמים הם בהלכת אפרופים או שמא עולים עימה בקנה אחד.

14.       במקרה הנדון, לצורך פירוש נכון של ההסכם, הן של לשונו והן של כוונת מנסחי המסמך, עלינו להידרש לשני מונחים מקצועיים שנזכרו לעיל, והם מפעיל וירטואלי ומוצרי טי מיילר.