פסק-דין בתיק א 3372/05

בפניי תביעה כספית שעניינה הסכם לאספקת מוצרי דלק.

כללי -

1. התובעת, הגליל חברת הדלק לישראל בע"מ (להלן - "התובעת"), עוסקת בין היתר באספקת דלק, סולר ומוצרים נילווים.
2. הנתבעת מס' 1, אבו עיאש חברה לבנין ופיתוח בע"מ (להלן - "המזמינה"), חתמה על הסכם לרכישת דלק באשראי מאת החברה, וזאת ביום 29/5/2000 (להלן - "ההסכם").
3. התובעת טוענת כי במהלך תחילת שנת 2001 המזמינה הזמינה ממנה מוצרים שונים, אך חלק מההמחאות שניתנו לגבי המוצרים חוללו - וכך נוצרה יתרת חוב בסך 54,842 ש"ח נכון ליום 2/7/2001.
4. בסעיף 11 להסכם נכתב כי הנתבע מס' 2, מר פיסל אבו עיאש (להלן - "הנתבע") ערב אישית לחיובי המזמינה על פי ההסכם. בתחתית ההסכם קיים קו, מעליו מתנוססת חתימה בכתב יד ומתחתיו המילה "הערב".
5. התובעת טוענת כי הנתבע היה מי שחתם על ההסכם בשם המזמינה ומי שחתם כערב.
6. בהתאם, הוגשה התובענה דנן מטעם התובעת כנגד המזמינה והנתבע - וזאת בסדר דין מקוצר.
7. הנתבע הגיש בקשת רשות להגן מטעמו וטען כי הוא אינו ערב להסכם וכי אין לו כל קשר להסכם. ביום 27/6/2005 הסכימו הצדדים על מתן רשות להגן לגבי הנתבע בלבד.
8. ביום 8/9/2005 ניתן פס"ד כנגד המזמינה על מלוא סכום התביעה בהעדר בקשת רשות להגן מטעמה.

דיון -

9. ביום 21/5/2006 העידו בפני העדים הבאים :

(א)               מר אחמד נאסר - מנהל התובעת;

(ב)               מר שאהר עדוי - אחד מעובדי התובעת בזמנים הרלבנטיים ;

(ג)                 מר קאסם סנאללה - ידיד משותף של מנהל התובעת ושל הנתבע;

(ד)               מר פיסל אבו עיאש - הנתבע.

10. לאחר שמיעת העדים, עיון במוצגים שהוגשו מטעמם ושקילת טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם מסקנתי היא כי דין התביעה להתקבל, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.
11. ראשית, נתתי אמון מלא בעדותו של מר שאהר עדוי אשר העיד כי הוא היה נציג התובעת אשר החתים את הנתבע על ההסכם (מוצג ת/1). העד העיד כי הוא מכיר את הנתבע וזיהה אותו באולם בהמ"ש. העד מסר שהוא היה נציג התובעת במעמד החתימה וכי הנתבע היה זה שנכח במעמד החתימה וחתם על ההסכם (עמ' 6 שורות 16-17 ושוב בשורות 28-29). עוד מסר העד שהוא פנה אל הנתבע פעמים רבות לאחר החתימה לגבי חובות שהצטברו. עדותו של העד היתה מהימנה והיא לא נסתרה בחקירתו הנגדית.
12. שנית, אני מאמצת אף את עדותו של מר קאסם סנאללה, ידידם המשותף של שתי הנפשות הפועלות - מנהל התובעת והנתבע. עד זה העיד לגבי מספר פגישות שהוא קיים עם שני הצדדים במטרה לנסות ולפתור את המחלוקת שנוצרה. העובדה המהותית לגביה העיד מר סנאללה היתה שבמהלך כל אותם מפגשים, לא טען הנתבע אף לא פעם אחת שהוא אינו ערב לחובות או שאינו קשור לחוב או להסכם או כי גובה החוב מוכחש (עמ' 6 שורה 24).