פסק-דין בתיק א 33670/05

מבוא

התובעת 1, ילידת 10.6.56, והתובע 2, יליד 26.10.54, הינם הורי המנוחה קופילביץ נטלי ז"ל (להלן: "המנוחה"), ויורשיה על פי דין. המנוחה, ילידת 22.10.85, היתה בכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו הנוהגת ו/או המשתמשת ברכב מספר 79-264-15 (להלן: "הרכב").

הנתבעת הינה חברת ביטוח הפועלת כחוק בישראל, ובכל הזמנים הרלבנטיים לתביעה זו ביטחה את השימוש ברכב על פי הוראות פקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) תש"ל-1970

בתאריך 4.10.03, בשעה 00:30 או בסמוך לכך, ברחוב חטיבה שמונה בבאר שבע, היה הרכב מעורב בתאונת דרכים בה מצאה המנוחה את מותה (להלן "התאונה").

דיון והכרעה

השנים האבודות

לטענת התובעים

המנוחה עלתה עם הוריה לישראל בשנת 1995, ולמרות הקשיים הכרוכים בהשתלבות בסביבה  זרה, התאקלמה במהירות בארץ, שלטה בשפה העברית והצליחה בלימודיה. במועד התאונה היתה המנוחה תלמידת כיתה י"ב בתיכון "טומשין",  ואמורה היתה לסיים את לימודיה עם תעודת בגרות מלאה. המנוחה היתה תלמידה חרוצה ושקדנית, אשר עתידה לפניה. במקביל ללימודיה, עבדה המנוחה בחנות נעליים. עבודה זו היתה כמובן עבודה זמנית עד סיום לימודיה של המנוחה וגיוסה לצה"ל.

לעניין הפסד השכר בשנים האבודות טוענים התובעים כי בהתאם להלכת ע"א 10990/05 (להלן: "הלכת פינץ"), מאחר שבמועד התאונה היתה המנוחה בת 18, ואלמלא התאונה היתה היום בת 21 במצב זה, אין צורך בהיוון כפול, והפסדיה יחושבו על בסיס 30% מהשכר הממוצע במשק- 7,383 ש"ח ובניכוי מס 6,713 ש"ח,  למשך 47 שנות העבודה שאבדו לה, כדלקמן:- 6,713 ש"ח X30%X302.17( מקדם ההיוון ל-47 שנים)-  608,540 ש"ח.

לטענת הנתבעות

 אין לראות בהלכת פינץ סוף פסוק לעניין חישוב הפסד ההשתכרות ב"שנים האבודות". ב"כ הנתבעות סבור כי הנחת עבודה זו ניתנת לסתירה ע"י הבאת ראיות שלא היו בנמצא במקרה של פינץ'.  לשיטתו עיון בסיכומי ב"כ "הראל" בפרשת פינץ מעלה, כי לא נשמעו שם טענות לעניין שיעור החיסכון ולא הוצגה כל חוות-דעת של אקטואר ו/או כלכלן באשר לשיעור החיסכון אלא הפנייה לפסיקה, ולכן הנתבעת הגישה לבית המשפט את חוות-דעת של האקטואר גד שפירא לעניין שיעור החיסכון, אשר מבוססת על מחקר וניתוח של ההוצאות וההכנסות של משקי הבית בישראל אשר מפורסמים ומעודכנים מעת לעת ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ושנערכו לאורך זמן וע"י בעל מקצוע שהוא גם אקטואר וגם כלכלן. על-פי חוות הדעת, שיעור החיסכון שהיתה יכולה המנוחה לחסוך בין הגילאים 25-64 הינו 14.31%, שהם 263,613 ש"ח. 

הכרעה לעניין השנים האבודות

על פי הלכת  פינץ החישוב עבור אובדן יכולת ההשתכרות בשנים האבודות ייעשה לפי שיעור של 30% מהשכר הממוצע במשק, לתקופה של 46 שנים (מגיל 21 ועד לגיל 67). תוך היוון כפול כאשר מדובר במנוח חסר תלויים כשהחישוב נעשה לפני המועד בו היה אמור המנוח להגיע לגיל 21.

בית המשפט העליון בעניין פינץ קבע שלוש חזקות עובדתיות לעניין אבדן השכר בשנים האבודות של מנוח חסר תלויים:

א. שיעור שכרו של המנוח יהא כשיעור השכר הממוצע במשק.

ב. המנוח היה חוסך  .30% משכרו.

ג. המנוח היה עובד החל מהגיעו לגיל 21 ועד הגיעו לגיל 67.