פסק-דין בתיק א 33659/05

הרקע

התובעת, ניו קופל בע"מ, היתה בתקופה הרלוונטית לתביעה הבעלים של רכב מסוג הונדה סיוויק,

מספר רישוי: 5624951. ביום 18.05.04 היתה המכונית האמורה מעורבת בתאונת דרכים, שעה שנהגה בה הגב' לימור יוספי. על פי הנטען, שעה שיוספי עמדה ברמזור אדום, הגיח רכב אחר, מסוג סובארו, בו נהג מר איתן עציוני (הנתבע 1) ופגע במכונית התובעת מאחור. הסובארו היתה מבוטחת באותה עת בפוליסת ביטוח של הנתבעת 2, AIG .

לטענת התובעת וכעולה מדוח השמאי שלה, שבדק את הרכב כבר למחרת התאונה, כתוצאה מהאירוע האמור נגרם להונדה נזק בסך 16,681 ש"ח (נזק ישיר על פי דוח השמאי), נגרמה ירידת ערך בסך 6,318 ש"ח (על פי הערכת השמאי), שולם שכר טרחה לשמאי בסך 1,507 ש"ח, והרכב הושבת למשך 5 ימים ובכך נגרם נזק לתובעת בסך 750 ש"ח. אין הכחשה של הנתבעים לעצם הפגיעה, אך נטען שהפגיעה היתה קלה ביותר, והנזק הנטען לא נגרם בתאונה דנן.

תביעות בהן עולה טענת נהג נתבע לפיה הפגיעה שפגע היתה קלה בלבד, וכי הנזק אינו תואם את התרשמות הנהג הפוגע, נשמעים לפני מדי יום ביומו. אלא שבמקרה דנן, ביקשה הנתבעת לבדוק את רכב התובעת. היא אכן בדקה את צילומי הרכב, זאת ביום 24.10.04 (על ידי השמאי יעקב אורן), והשמאי הגיע למסקנה כי לא ייתכן שהנזקים שראה ברכב נובעים מהתאונה. ואולם, במהלך עדותו של שמאי התובעת, מר אבנר בהיר, בדיון מיום 22.2.07, התברר לפתע, כי רכב התובעת אכן עבר אירוע תאונתי נוסף - בין האירוע נושא תביעה זו (והמועד שבו נבדק הרכב על ידי השמאי מטעם התובעת ושהוא נתן בו את חוות דעתו), לבין המועד שבו נבדק הרכב על ידי שמאי הנתבעים. עובדה זו כמובן טרפה את הקלפים, כעולה מפרוטוקול הדיון ביום 22.2.07, שכן בין מועד בדיקתו של הרכב על ידי השמאי אורן ועד שהתבררה ביום 22.2.07 העובדה האמורה לגבי תאונה נוספת, נערכה הנתבעת וקיבלה חוות דעת נוספות, מפי מומחים נוספים: שמאי נוסף (מר רונן איציקזון) וחוקר תאונות (מר דניאל ריהן). כל אלה חיוו דעתם כי לא ייתכן שהנזקים שראו מומחי ההגנה נבעו מהתאונה המתוארת על ידי הנתבע 1. השמאי איציקזון אף הוסיף ואמר, שרכב התובעת "עבר התעללות רצינית", שלא בתאונה דנן, והנזקים הנתבעים הם תוצאה של אותה "התעללות".

הראיות

בתיק התקיימו מספר דיונים. בסופו של דבר נמצאות לפני הראיות הבאות: עדותה של הנהגת, הגב' לימור יוספי, עדותו של שמאי התובעת, מר אבנר בהיר, עדותו של הנהג הנתבע, מר איתן עציוני, עדותם של מומחי ההגנה - השמאי מר אורן יעקב, חוקר התאונות מר דניאל ריהן והשמאי מר רונן איציקזון. בנוסף, לפני חוות הדעת של כל השמאים, צילומי הנזק ברכב התובעת, כפי שצולמו על ידי שמאי התובעת בשלב הראשון, בין ה-19.5.04 עד ה-21.5.04 ( ת/1), צילומי רכב הנתבעים שצילם אורן יעקב ביום 24.10.04, צילומים מיום 13.9.05 בעקבות בדיקה וחוות דעת של זקצר חברה לשמאות רכב, עבור התובעת (סומנה נ/21), צילומים מיום 27.11.06 (שצולמו על ידי השמאי איציקזון), הודעתה של לימור יוספי לתובעת אודות התאונה ( ת/2) הודעתו של הנתבע 1 לחברת הביטוח ( נ/3) וחשבונית על תיקון רכב הנתבע 1 בעקבות התאונה ( נ/2).

טענות התובעת

לטענת התובעת, במקרה דנן יש מקום להורות על היפוך נטל הראיה, הן משום שהנתבעים מודים בעצם הפגיעה, אך טוענים שהנזק לא נגרם כתוצאה מאותה פגיעה, והן מאחר שטענות ההגנה מייחסות לתובעת עבירה פלילית של נסיון לקבל דבר במרמה, ועל הנתבעת הנטל להוכיח טענה זו.

לטענתה, הנהגת ברכב התובעת העידה בצורה אמינה, סיפרה כי עמדה ברמזור אדום וחשה חבטה חזקה מאחור. היא שללה את טענת הנתבע 1 כי מדובר בפגיעה כתוצאה מכך שרגלו החליקה מדוושת הבלם בלבד, ואמרה שהמכה היתה חזקה, כפי שמתאים לרכב שמגיע בנסיעה ופוגע ברכב לפניו. היא העידה על הנזקים אותם ראתה ברכב לאחר האירוע, אם כי מובן שאיננה שמאית. היא העידה שהרכב שקיבלה מהתובעת היה חדש ולא היו בו נזקים קודמים. הנהגת גם העידה כי פתחה את מכסה תא המטען ולא יכלה לסגרו.

למחרת האירוע, נבדק הרכב במוסך על ידי שמאי מטעם התובעת, והנזקים תועדו, ותואמים את התיאור שמסרה הנהגת. הבדיקה על ידי שמאי התובעת נעשתה על ידי טלויזיה במעגל סגור, כאשר הבדיקה נעשית און-ליין, באופן חי: אדם אוחז בידו את מצלמת הוידאו ומקבל הוראות מהשמאי כיצד להתקדם והיכן להתמקד. הבדיקה בשיטה זו אינה פוגמת באיכות הבדיקה, ובסופו של תהליך - השמאי בדק את הרכב בדיקה פיזית, ונוכח שכל מה שהיה טעון תיקון, או החלפה, אכן תוקן והוחלף. באותו מעמד גם נקבעה גם ירידת הערך של הרכב.

באשר לטענות ההגנה ועדות המומחים מטעם הנתבעים, טוענת התובעת כי איש מהמומחים הללו לא בדק את הרכב סמוך לאחר התאונה, ולא ראה את הנזקים האמיתיים שנגרמו לרכב הנתבעת. הם כולם ראו את הרכב (אם בכלל) לאחר התאונה הנוספת, ולכן גם אם תיאור הנזק ברכב הנתבע, כפי שתואר על ידי אורן יעקב, הוא נכון - עדיין אין בכך כדי להשליך על התכנות הנזקים ברכב התובעת.

באשר לחוות דעתו של מר ריהן, זו מתבססת על נתונים של כלי רכב שאינם זהים לכלי הרכב המעורבים, ובעיקר נכון הדבר לגבי רכב התובעת, שכן רכב התובעת אינו זהה להונדה סיוויק שעל נתוניה התבסס ריהן לצורך חוות דעתו (הונדה סיוויק הייבריד).

באשר לחוות דעתו של מר איציקזון - ניתן היה להתרשם כי עד זה הינו בעל דעה קדומה, מוצקה ושלילית על התובעת, כפי שעלה מעדותו לאור מספר הערות שהעיר. הוא ייחס מרמה מכוונת למוסך ולתובעת, אך יש להניח שעמדה זו נובעת מכך שהוא ראה את הרכב לאחר שזה עבר תאונה נוספת, שאכן גרמה לו נזקים שאינם קשורים לתאונה, ובשל חוסר היכולת להסביר עניין זה - גיבש את הדעה שגיבש.

טענות הנתבעים

לטענת הנתבעים, התובעת לא הביאה את הנוסע שישב ליד הנהגת, כדי שיעיד על נסיבות התאונה, ודבר זה צריך לפעול לחובתה.

בנוסף, אין להסתמך על הדוח הראשון של השמאי בהיר, שכן מתברר מעדותו של בהיר, שבדקו את הרכב מספר שמאים, פרט לבהיר עצמו, או ליתר דיוק - מתמחים, שאינם שמאים. למרות זאת, חתום על הדוח כולו השמאי בהיר, והרושם שהתקבל הוא שמר בהיר ערך את כל הבדיקות. בנוסף, התברר שבניגוד לרושם העולה מהדוח, שהרכב נבדק מספר פעמים באופן פיזי, התברר שהרכב נבדק בוידאו, ורק בסוף נבדק גם פיזית. לטענת הנתבעים, לא ניתן להתייחס ברצינות לדוח שמלשונו נראה שערך אותו שמאי שבדק את הרכב פיזית, ומתברר שערכו אותו מתמחים, שראו את הרכב בוידאו. במקרה כזה, הנטל המוטל על השמאי האחראי, שהעיד בבית המשפט, להוכיח שראה את הרכב ובדק אותו גם בעצמו, לא הורם. ב"כ הנתבעים מפנה, כדוגמא, לעדות השמאי בנוגע להבדל בין פגוש מקורי ברכב התובעת (שבו קיים חור לפנס הערפל כשהוא מגיע מהיצרן), לבין פגוש תחליפי (בו יש צורך לנסר חור לפנס), ומציין שעדות השמאי בנקודה זו היתה לא נכונה.

לטענת הנתבעים, הנזקים בהונדה אינם מתיישבים עם התאונה שתוארה, שכן אי אפשר להסביר גם פגיעות בחלק התחתון של החזית האחורית, גם בחלק העליון של החזית האחורית, גם בתא המטען וגם בכנפיים. בעדותה לא אמרה נהגת התובעת ששמעה את רכב הנתבעים בולם, ולכן - אם מנסים להסביר חלק מהנזקים על ידי "הנמכת האף" של הסובארו בשעת בלימה, דבר שגרם לנזקים התחתונים, אין הדבר מתיישב עם העדר עדות על רעש בלימה.

עוד מציינים הנתבעים, שנהג הנתבעת תיקן בעצמו את רכבו, יום לאחר התאונה, במוסך "גיל", והתיקון שנעשה היה זעום וזניח, שערכו 700 ש"ח בלבד. לא יכול להיות ספק שנזק זעום זה ברכב הנתבעים אינו מתיישב עם הנזק המשמעותי שנגרם ברכב התובעת, כפי שמציין השמאי אורן.

לטענת הנתבעים, עד ההגנה העיד בצורה אמינה לחלוטין, אף שהעיד בצורה אמוציונלית, ולכל הפחות, מדובר בגרסה מול גרסה של עד ההגנה מול עדת התביעה, כאשר עדותו של הנתבע נתמכת בדוחות מומחי ההגנה.

הנתבעים טוענים כי הממצאים של השמאי איציקזון לא יכולים להיות מוסברים בגרסת התובעת. התובעת טוענת שהורכב ברכבה מגן מקורי אחרי התאונה, ואם כך, צריך היה להמצא מגן מקורי ברכב התובעת גם כשנבדק על ידי מומחי ההגנה, כי בתאונה השניה רק שיפצו את המגן, כך שהמגן המקורי צריך היה להיות מותקן ברכב, אם אכן לאחר התאונה הראשונה - הותקן מגן מקורי כנטען. השמאי איציקזון הטיל ספקות רבים בטענות התובעת, וספקות אלה צריכים לקבל הסבר ומענה מהתובעת, שלא נתנה הסברים.