פסק-דין בתיק א 33557/03

א.        רקע

בפני תביעת התובע לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו עת מעד על מוט ברזל שהיה נעוץ בין אבני המדרכה ביום 3.9.00 בשעה 11:00, ברח' ההסתדרות שבעיר רמלה ונגרם נזק גוף לרגלו הימנית וכן כאבי גב.

ב.         טיעוני התובע

לטענת התובע כאמור בכתב תביעתו, חלה על הנתבעת 1 ומבטחתה, הנתבעת 2, החובה לפצותו בגין  נזקי הגוף שנגרמו לו כאמור לאחר שהתרשלה בכך שלא נקטה אמצעי זהירות סבירים למניעת החלקתם ו/או נפילתם ו/או מעידתם של עוברי אורח ברחוב, וכן כי לא הציבה סימנים או שלטי אזהרה או פקחים או גדרות מפני המכשול, וכן כי לא בדקה אם המדרכה כשרה להליכה ללא מכשולים לעוברי הדרך כפי שעיריה סבירה ונבונה היתה נוהגת בנסיבות. לפיכך עתר לפיצוי בגין נזקיו המיוחדים בסך 30,000 ש"ח ולנזק כללי בכל הקשור עם הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, נסיעות, עזרת צד ג' כאב וסבל, הפסדי פניסה והפסד ימי מחלה.

כאן המקום לציין, כי התובע לא צירף לתביעתו חוות דעת מומחה בתחום הרפואה להוכחת נזקיו.

ג.         טעוני הנתבעות

הנתבעות מצידן, הכחישו את עצם קרות הארוע, את מקום הארוע ככל שארע תוך ציון העובדה, כי הארוע התרחש שלא בשטח הנתבעת 1. כן הכחישו את נזקי התובע והוסיפו טענות ביחס לרשלנות תורמת מצד התובע.

בדיון שהתקיים ביום 18.11.04 חזרה ב"כ הנתבעות על טענותיה ולפיהן מדובר בשטח פרטי ולא ציבורי מה גם שהמרצפות במקום הארוע מסוג אקרשטיין הותקנו לאחר הארוע ולפיכך תמונות שצילם התובע במקום אינן מדוייקות.

משנסיונות לפשר בין הצדדים לא עלו יפה התקיים דיון הוכחות ביום 24.5.05 לאחריו סיכומי הצדדים טיעוניהם בכתב מכאן פסק דין זה.

ד.         דיון

            1.         נושא החבות

לצורך הוכחת טיעוניו הגיש התובע תצהיר עדות ראשית (ת/1) ולפיו ביום 5.9.00 בשעה 11:00 או סמוך לכך פסע ברח' גבורי ישראל בעיר רמלה ובעת שהלך ברחוב, פגעה רגלו במוט ברזל אשר היה נעוץ בין אבני המדרכה (מסוג אקרשטיין). כתוצאה מכך, נדקרה רגלו ונפל בעוצמה רבה על המדרכה כאשר רגלו ובית החזה נחבטים בחוזקה רבה במדרכה (סע' 3-1 לת/1).

כאן המקום  לציין, כי בראשית דיון ההוכחות ביקש ב"כ התובע לתקן טעות קולמוס כלשונו שנפלה בשעת הארוע ולתקן השעה מ- 11:00 ל- 23:00 אך דחיתי בקשתו.

בעת חקירת התובע בבית המשפט על שאלת בית המשפט, ציין התובע, כי הארוע ארע בסביבות השעה 11 בלילה, וראה על מה נפל - ברזל - הוא הלך לבית החולים בסביבות השעה 24:00.

במסגרת הדיון שרטט התובע את מקום הארוע (ת/2) והסביר בדיוק כיצד התרחש הארוע.

לאחר ששמעתי את התובע, והוא היחיד שהעיד, האמנתי לתובע שאמנם נתקל בברזל שהיה בולט בין מרצפות האקרשטיין במקום הארוע. היו אמנם סימני שאלה לרבות שעת הארוע, ומקום הארוע לאור נוסח שונה בין כתב התביעה, התצהיר (ת/1) והעדות, אך ראיתי לפני אדם פשוט שדיבר מליבו וסיפר בדיוק האפשרי את שאירע. הנתבעת מצידה לא הוכיחה כי מקום הארוע אינו נתון לשליטתה ותצהיר שצורף לצורך כך מטעמה לא נכנס לתיק המוצגים לאחר שהמצהיר לא העיד עליו.

כמו כן, מצאתי תימוכין לגירסת התובע בדו"ח סיכום האישפוז המציין כך:

"4 ימים טרם קבלתו נדקר בין בהנים 4 ו- 5 כף רגל ימין ממוט ברזל"

כמו כן, מציין דו"ח המחלקה לרפואה דחופה, כי התקבל בשעה 23:55 וכי: