פסק-דין בתיק א 3342/00

1.         התובע, (להלן- "כיוף") הגיש תביעה על סך 8,896 ש"ח נגד הנתבעת (להלן- "סלע") בגין אי תשלום עבור חשבונית, מס' 409, עבור עבודות בניה שביצע עבורה בבנין ברחוב ירושלים 9 בחיפה. סלע  הגישה תביעה שכנגד בסכום של 30,000 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לה ולבנין על ידי כיוף.

לדיון בתביעה ותביעה שכנגד צורפה תביעה קטנה, ת"ק 2536/03, שהוגשה על ידי כיוף נגד סלע לאחר שניתן פסק דין ברשות ערעור על ידי בית המשפט המחוזי. התביעה הקטנה עסקה בחשבונית נוספת, מס' 400, על סך 5042 ש"ח עבור עבודות אלומיניום בבנין.

2.         שלוש דמויות מעורבות במחלוקת בין הצדדים. כיוף, מנהלה של סלע ואדריכלית הפרוייקט, דפנה בן רחמים-עברי. שלושתם מסרו תצהירי עדות ראשית ונחקרו במהלך דיון ההוכחות.

טענות הצדדים:

3.         כיוף טען כי ביום 10.7.96 הגיש לסלע חשבונית מס' 409 על סך 15,787 ש"ח. סלע שילמה על חשבון החשבונית בהמחאה מיום 12.7.96 סך של 9,000 ש"ח. נותרה, לטענתו של כיוף, יתרת חוב בסך 6,787 ש"ח. לטענת כיוף, האדריכלית מטעם סלע, דפנה בן רחמים-עברי, אישרה בכתב את העבודות נשואות החשבונית, למעט תיקונים מעטים. למרות זאת, נמנעה סלע מלשלם עבורן.

4.         סלע טענה כי העבודות שכיוף היה אמור לבצע לא הושלמו. ביחס לעבודה שנעשתה בפועל שולם  לכיוף סך של 9,000 ש"ח. מכתב מאת האדריכלית מיום 7.7.1996 בעניין זה צורף על ידי סלע. בנוסף, כיוף הגיע לאתר העבודה ביום 15.7.1996 וגרם נזקים שונים כגון ניפוץ קירות, פירוק תקרות וחלונות. למרות זאת, החליטה סלע לשלם חשבון סופי שנערך על ידי האדריכלית בשיתוף עם כיוף על סך 10,973 ש"ח. חשבון זה שולם לאחר ניכוי מס במקור, למעט סכום של 1,424 ש"ח שנרשם טובת כיוף.  סוכם שיתרה זו תמסר לאחר ביצוע מספר תיקונים בעבודות. כיוון שכיוף לא הגיע לבצע את ההשלמות האמורות, לא שולמה היתרה. בתביעה הנגדית טענה סלע שכיוף גרם לה  נזקים בשווי 10,000 ש"ח באתר הבניה  ונזק של 20,000 ש"ח בגין פגיעה במוניטין.

5.         כיוף הכחיש את הטענות שהועלו במסגרת התביעה שכנגד.

דיון:

6.         שני הצדדים מסתמכים על מסמכים שנכתבו על ידי האדריכלית: כיוף על מכתב מוקדם מיום 4.7.96 וסלע על מכתב מאוחר יותר מיום 7.7.96. בתצהירה ובמהלך עדותה תיארה האדריכלית את המחלוקת בין הצדדים. כיוף לא היה שבע רצון מהעובדה שסלע לא שילמה לו לפי דרישותיו והופיע באתר העבודה והחל לפרק חלקים מהעבודות שביצע. האדריכלית טלפנה לסלע ובסופו של דבר הצליחה לשכנע את כיוף להפסיק לפרק את העבודות. היא תיארה את מעורבותה בהמשך כדלקמן:

"ת.       ניסיתי לפייס ביניהם [כיוף וסלע] ואני לא מכחישה זאת ומה שקרה הוא שהגשתי את האישור... הפיוס היה כשסיכמנו שלושתנו ועשינו מדידות באתר, מר כיוף ואני והסכמנו על סכום שאבי סלע צריך לשלם לו בשני תשלומים. סכום על העבודה שעשה אחרי שהוא תיקן את הנזק שהוא גרם לו וסכום קטן שני בסיום העבודה. היו שני שיקים.  אני לא זוכרת את הסכומים המדויקים. השיק על הסכום הנכבד בסביבות 9,000 ש"ח ושיק קטן יותר על 1,000 ש"ח ומשהו שקל על זכוכית שבורה והשלמה. שני השיקים נמסרו לידי אבי סלע והייתי צריכה למסור אחרי העבודה ומסרתי רק אחד. זימנתי את כיוף למסור את השיק הראשון כדי למסור לו את השיק. הוא הגיע ונתתי לו את השיק.  חיכיתי לחשבונית והוא ביקש ממני לצלם את השיק השני... נתתי לו את הצילום והוא הוציא חשבונית שלא תאמה את הסכום שנתתי לו. הוא אמר שעכשיו הוא הולך לתבוע אותו אצל עורך דין.

ש         את מתכוונת לשיק שאני מראה לך נכון?

ת          אני לא יכולה לזכור.  כנראה שזה זה לפי הסכום.  לגבי התאריכים שאחד קודם לשני אני חוזרת ואומרת שהיתה לו חשבונית מוכנה. יצאתי מהחדר והוא שלף לי חשבונית על סכום אחר. "

(פרוטוקול הדיון מיום 2.9.04 בעמ' 13-14)

7.         אבי סלע הודה כי רשם לכיוף שני שיקים, נ/1 ונ/2 על סכומים של 9,000 ש"ח ו- 1,424 ש"ח בהתאמה. את הפיצול בתשלום עשה לדבריו לאחר שראה את הנזקים שכיוף גרם  (פרוטוקול הדיון מיום 2.9.04, בעמ' 14).

8.         גרסתו של כיוף היתה פחות נהירה. לא מצאתי תימוכין לטענה שמגיע לו תשלום על פי שתי החשבוניות בנפרד. בנוסף, במהלך חקירתו הוצג לו הספח המקורי של שיק נ/1, השיק שניתן לו על ידי האדריכלית. על המסמך המקורי לא מופיעות המילים "חש 409" (השוו עם נספח 'ג' לתצהיר כיוף); במהלך חקירתו הוא הודה שאין לו הסבר לכך שהמילים מופיעות בעותק שהוגש עם תצהירו (פרוטוקול הדיון מיום 2.9.04 בעמ' 12-13 ומוצג נ/1).

9.         ביחס לחשבונית השניה, מס' 400, מיום 7.6.96, בהתאם לרצף האירועים שתוארו על ידי האדריכלית עולה שדרישות כיוף נבלעו בסכום שסוכם בין הצדדים מאוחר יותר. יש  לציין כי דרישותיו של כיוף לקבלת הסכומים המקוריים היו חסרות הפירוט הדרוש על מנת לבססן; העובדה שהעבודה לא בוצעה על פי סיכומים בכתב מקשה בודאי על הוכחת העבודה שהתובע טוען שביצע. בעניין זה הנני מקבל את גרסתה של האדריכלית שצוטטה לעיל בחלקה.

10.        כמו כן, עדיפה בעיני עדותה של האדריכלית בנוגע להתנהגות כיוף באירוע, על זו של התובע אשר מסר מספר גרסאות בנוגע לאירועים אלו. בכל מקרה, נראה כי הצדדים הגיעו להבנה בנוגע ליתרת החוב, אשר כללה את נושא הנזקים הנטענים.

לא מצאתי ביסוס מספיק לטענות סלע כי כיוף גרם נזקים באתר הבניה עליהם יש לפצותם בכסף. בנוסף, לא הוכח כי כיוף גרם לפגיעה במוניטין של סלע והטענות בעניין זה היו כלליות למדי.

11.        בסיכומו של עניין הנני קובע שהצדדים הסדירו את יחסיהם ההדדיים כפי שהעידה האדריכלית וכי הוסכם שסלע תשלם לכיוף את יתרת התמורה בגין העבודות בשני תשלומים. כיוון שכיוף לא השלים את העבודות הסכום לא שולם.