פסק-דין בתיק א 3317/04

1.         ביום 09.12.04 הוגשה לבית המשפט תביעה סותרת על ידי פקיד הסדר המקרקעין הנוגעת לחלקה 1 בגוש רישום 400274 נגב (שהבה).

            לתביעה זו צורפו שני "תזכיר התביעה" בהם תובע מס' 1 תובע בעלות במחצית מן החלקה והתובעים מס' 2 - 9 תובעים את החלקה בשלמותה וכך גם הנתבעת. בתזכיר התביעה מס' 455/04 נכתבה "מדינת ישראל" תחת הכותרת "שמו של האדם הרשום" בפנקס הקיים. לתזכיר צורף "רישום מפנקס השטרות" .

2.         בדיון שהתקיים ביום 03.02.05 בנוכחות ב"כ הנתבעת בלבד הגישה הנתבעת לביהמ"ש אישורי מסירה לכל התובעים בהם הוצהר כי סרבו לחתום. - התקבלו וסומנו נ/1.

            לטענת הנתבעת משלא הופיעו התובעים דין תביעתם להדחות, אשר על כן ביקשה הנתבעת כי ביהמ"ש יורה לפקיד ההסדר לרשום את הזכויות במקרקעין על שם מדינת ישראל ובבעלותה וזאת מכוח סעיף 22 לפקודת הסדר זכויות המקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה").

3.         סעיף 22 לפקודה מופיע בפרק ד': "תביעות וייצוג" וקובע, כי-

"זכויות המדינה במקרקעין ייחקרו ויוסדרו בין אם נתבעו רשמית ובין אם לאו, וכל זכות במקרקעין שלא הוכחה בתביעתו של אחר תירשם על שם המדינה".

מכוח סעיף זה מבקשת הנתבעת לקבל פסק דין המורה על רישום הקרקע על שמה.

סעיף 17 לפקודה קובע בזו הלשון:

"(א) משנתפרסמה הודעת הסדר בישוב, כל מי שתובע מקרקעין בישוב יתייצב במועד ובמקום שיורה פקיד ההסדר ויגיש את תזכיר תביעתו בטופס שנקבע.

(ב) רשאי תובע להתייצב לפני פקיד ההסדר בעצמו או על ידי מורשה שהרשהו לכך בכתב או מינהו בעל פה לפני פקיד ההסדר, וימציא לפקיד ההסדר את המסמכים הנוגעים למקרקעין שהוא תובע.

(ג) היה מורשה כאמור בן משפחתו של מרשהו, לא יהיה כתב ההרשאה חייב במס בולים אלא אם היה המורשה עורך דין".

לאחר פרסומה של הודעת הסדר, פקיד ההסדר יורה על התייצבות התובע במקרקעין במקום שיקבע ועל התובע להגיש "תזכיר תביעה". סעיף 18 לפקודה קובע כי תובע שלא יתייצב כאמור לעיל ניתן לבצע כל פעולת הסדר בהעדרו.

לדברי הנתבעת גם בפני פקיד ההסדר לא התייצבו התובעים.

סעיף 22 לפקודה מסדיר מקרה בו לאחר שפורסמה הודעת הסדר ופקיד ההסדר קבע מועד ומקום להתייצבות התובע והלה התייצב או שלא התייצב כי אז יש לחקור את זכויות המדינה וכי אז אם לא הוכחה זכותו של האחר במקרקעין תרשם זכות זו על שם המדינה.

סעיף 22 לפקודה מהווה גורם הממריץ את תובעי הזכויות להגיש את תביעתם לפקיד ההסדר על מנת להסדירם. בספרו של ד"ר חיים זנדברג, "הסדר זכויות במקרקעין בארץ ישראל ובמדינת ישראל", עמוד 212 נכתב בעניין זה, כי -   

"הסכנה של איבוד הזכויות נבעה גם מקביעתה של הפקודה כי הימנעותו של תובע זכות מהגשת תביעתו לא תהפוך את המקרקעין נשוא הזכות למקרקעי הפקר, שכל דכפין, לרבות התובע, רשאי לרכוש בהם זכויות על ידי תפיסתם, אלא תהפוך אותם למקרקעין שירשמו על שם הממשלה".

מכאן כי סעיף 22 איננו רלוונטי למקרה שבפנינו ולא מכוחו זכאית הנתבעת - מדינת ישראל לקבל סעד.

העברת תביעה סותרת לביהמ"ש נעשית מכוח סעיף 43 לפקודה.

סדרי הדין שנקבעו להליכים הללו הוסדרו בתקנות הסדר זכויות במקרקעין (הליכי הסדר וסדרי-דין), התשל"ג-1972. תקנה 26 קובעת -