פסק-דין בתיק א 33165/07

התובעת טוענת כי רכבה עמד ברמזור אדום בנתיב השמאלי כשלצידו מימין עמדה משאית. רכב הנתבעות שהיה מאחורי המשאית ביקש כנראה לעקוף את המשאית ופגע ברכב התובעת בצד ימין בדלת הקדמית (ראה סעיף 4 לכתב התביעה).

הנתבעות טוענות כי רכבן שעמד ברמזור נפגע על ידי משאית וכתוצאה מכך נהדף לעבר רכב התובעת (ראה סעיף 3 לכתב ההגנה).

הנתבעות הגישו הודעת צד ג' כנגד נהג המשאית.

נהג המשאית טוען כי המשאית לא היתה מעורבת כלל בתאונה שכן היא עמדה בעצירה לפני רמזור ונהגה ראה את התאונה שהתרחשה בין רכב התובעת לרכב הנתבעות.

נהג המשאית טוען כי המשאית עמדה ברמזור בנתיב האמצעי שהוא הנתיב השמאלי לנסיעה ישר, כאשר מימינו עומד רכב הנתבעות ומשמאלו רכב התובעת שהמתין ברמזור במטרה לפנות שמאלה.

רכב הנתבעות החל לעקוף את המשאית מלפניה על מנת לפנות שמאלה ברמזור, הרמזור התחלף ל ירוק, רכב התובעת החל בנסיעה איטית, רכב הנתבעות סטה אליו ופגע בו (ראה כתב הגנה להודעת צד ג' מיום 9.9.07).

לקראת ישיבת היום נפטר נהג המונית, הוא העד מטעם התובעת.

בהתאם ביקש ב"כ התובעת לשמוע את עדותו של צד ג', נהג המשאית ובהתאם להכריע את התביעה.

על מנת להכריע במחלוקת בין הצדדים, שמעתי את הנהגת ברכב הנתבעות ואת נהג המשאית, גם עיינתי בשאר חומר הראיות אשר הונח בפניי, הכולל, בין היתר, את תמונות הנזק לרכב התובעת אשר סומנו על ידי ת / 1 ואת הודעת הנהגת ברכב הנתבעות אשר סומנה על ידי נ / 2 וכן את הודעת נהג התובעת ת / 2.

בסופו של יום, לאחר שקילה, בחינה ואיזון של כלל חומר הראיות, בין השאר לאור התרשמותי מעדויות העדים ומהימנותם (יצויין כי עדות הנתבעת 2 סותרת את האמור בהודעתה נ / 1 שכן בהודעתה נ / 1 טענה כי המשאית פגעה ברכבה מאחור ובהתאם נהדף רכב הנתבעות ופגע ברכב התובעת, גירסה אשר גם מוצאת ביטוי בכתב ההגנה ואולם גירסה זו נסתרת לחלוטין בעדות הנתבעת 2 בפניי היום, כאשר היא מסבירה כי רכבה כלל לא נהדף אל המונית, כלל לא היה מגע בין רכבה לבין המונית הוא רכב התובעת וכי הפגיעה ברכבה היה במהלך עקיפה וסטיית המשאית).

זאת ועוד, ככל שהיתה פגיעה של המשאית ברכב הנתבעות (עובדה המוכחשת לחלוטין על ידי נהג המשאית, הוא צד ג'), הרי שזו התרחשה בנסיבות שבהן רכב הנתבעות אשר נסע מימין למשאית, ביקש לעקוף את המשאית ולהשתלב בתנועה לפניה ותוך כדי השתלבות זו, כך לטענת הנתבעת 2 עצמה, פגעה המשאית ברכב הנתבעות, דהיינו: המפגש שבין המשאית לבין רכב הנתבעות, גם לגירסת הנתבעות היה באשמתה של הנתבעת 2 אשר עברה לנתיב נסיעת המשאית בחוסר זהירות, מבלי שווידאה שהיא יכולה להשתלב בבטחה לפני המשאית ואגב כך נפגעה בידי המשאית.

עוד יצויין כי הנתבעת 2 תיקנה את רכבה ובמסגרת תיקון הרכב בוודאי יכלה להשיג הן חומר מהמוסך המטפל המעיד אלו מוקדים נפגעו ברכבה ותוקנו. הדבר נחוץ משום שיש סתירה בין גירסת נהג המשאית לבין גירסת הנתבעת 2 בנוגע למוקדי הפגיעה ברכב הנתבעת 2.

הנתבעת 2 כאמור נמנעה מהצגת ראיות בקשר עם מיקום הפגיעה.

זאת ועוד, הנתבעת 2 ציינה בהודעתה נ / 1 את יוסי אשר ישב ליד נהג המשאית כעד לתאונה מטעמה. למרות זאת, לא הוזמן יוסי להעיד, למרות שהנתבעת 2 טוענת כי יוסי היה הרוח החיה אל מול הנהג ברכב התובעת ואף צילם את כליי הרכב מיד בסמוך לאחר התרחשות התאונה.

לדברי הנתבעת 2, היה בעדותו של יוסי כדי לתמוך בגירסתה ואולם היא נמנעה מהבאתו לדיון.

לפיכך בתביעה שבין התובעת לבין הנתבעות ומשבגירסת הנתבעות מצאתי סתירות ופריכות בין ההודעה וכתב התביעה לבין עדות העדה, כאשר לפי עדות העדה הסטיה שלה מהנתיב הימני לנתיב האמצעי בו נסעה המשאית, הוא הגורם שגרם את התאונה, מצאתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעות בהתאם לשאת במלוא נזקיה המוכחים של התובעת כמפורט בסעיף 8 א + ב לכתב התביעה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, בצירוף אגרת משפט כפי ששולמה ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

את התביעה על פי הודעת צד ג' אני דוחה.

הנתבעות ישאו בהוצאות צד ג' בסך 500 ש"ח.

ניתן היום, ד' ב אדר ב, תשס"ח (11 במרץ 2008), בהעדר הצדדים.