פסק-דין בתיק א 32978/05

1.         התובע, יליד 16.9.70, עבד אצל הנתבעת מס' 1, ארגון נהגי יבנה וגדרות בע"מ, כנהג משאית מנוף.

            ביום 1.8.02 נפגע במהלך עבודתו, עת נפל מגג מכולה שבהעמסתה עסק.

תביעתו דנן, בגין נזקי הגוף שאונו לו בתאונה, הוגשה נגד מעסיקתו, הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת"), ומבטחתה בחבות מעבידים, היא הנתבעת מס' 2; נגד מימד ישראל טכנולוגיות בע"מ, שהזמינה את ההובלה והייתה בעלת המכולה שבהעמסתה עסק בעת אירוע התאונה, היא הנתבעת מס' 3 (להלן: "מימד"), ומבטחתה הנתבעת מס' 4, ונגד חברת החשמל, שמאתר תחנת הכוח "חגית" בהרי מנשה שבחזקתה הועמסה המכולה, ובשטחה אירעה התאונה, הנתבעת מס' 5.

התובע טוען בתביעתו לאחריות כל אחד מן הנתבעים כלפיו, שעוולו ברשלנות, ובעוולת הפרת חובה חקוקה, בשל הפרת הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה על גגות שבירים או תלולים) תשמ"ו-1986 ופקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש] התש"ל-1970.

שאלת האחריות

2.         אין חולק, כי ביום 1.8.02 נשלח התובע ע"י הנתבעת להעמיס מכולה בתחנת הכוח "חגית" של חברת החשמל, ולהובילה למחסניה של מימד.

התובע הגיע לתחנת הכוח, ושם המתין לו מנהל העבודה מטעם מימד, שהסדיר את כניסתו לאתר, והובילו אל המכולה אותה היה על התובע לשנע.

3.         מדובר במכולה סטנדרטית, שגובהה כ- 2.5 מ' לערך, אשר שימשה כמשרד של צוות המיכשור של עובדי מימד באתר. מוסכם כי על גג המכולה הורכב ע"י עובדי מימד לוח מאיסכורית, כדי לבודד את המכולה מהרעש ומגשם, וכי הלוח לא היה חלק אינטגראלי של המכולה.

            אין גם חולק, כי לוח האיסכורית היה גדול יותר משטח גג המכולה ובלט החוצה משולי הגג, כפי שניתן לראות בתמונת המכולה ת/1.

4.         התובע תאר את שיטת העבודה לשינוע המכולה, כדלקמן:

" ברגע שאני מגיע לאתר, אני עומד ליד המכולה, פותח את הרגל של המנוף ליד המכולה, יש 4 פינים שעליהם יושבת המכולה, בהיקף של המשאית כ- 6 מ'. מרים אותם, מכין אותם, מחבר את השרשראות לוו של המנוף, מרים את המנוף לאמצע המכולה, עולה למעלה על הגג וקושר ב-4 הפינות של המכולה - יש שם חורים ואני מכניס את הוו לתוך החורים שיש ב-4 פינות". (עמ' 2 ש' 28 ואילך).

התובע אישר כי לפני עלייתו על גג המכולה, הוא נוהג לבדוק את המכולה מכל צדדיה, אם אין דברים בולטים, כמו מזגן, ואם כל חפץ הבולט מן המכולה מחוזק וקשור היטב.

5.          וכך עשה גם במקרה דנן: הוא בדק את המכולה, ראה שקיים מזגן וכן ראה מלמטה כי מותקן על גג המכולה לוח איסכורית, שהיה דבוק למכולה עם חומר מבודד, ואשר בלט משולי המכולה החוצה כ- 30 ס"מ.

לאחר הבדיקה, עלה התובע על גג המכולה באמצעות סולם המצוי דרך קבע ברשותו למטרה זו, על מנת לחבר את שרשראות המנוף לחורים שבפינות המכולה, כדי לאפשר הרמת המכולה. כשעלה על הגג - הבחין בצינור ברזל שאורכו כמטר וחצי, שהיה מונח במרכז הגג.

הואיל ואסור להסיע את המכולה כשמונח על גגה צינור ברזל, שעלול להתגלגל וליפול ולפגוע במשתמשים אחרים בדרך, פנה התובע למנהל העבודה של מימד, מר ויטלי רום (להלן: "ויטלי") שעמד בקרבת מקום, ושאל אותו מה לעשות עם הצינור. את שקרה לאחר מכן, מתאר התובע בחקירה הנגדית (עמ' 4 , שורות 17 ואילך):

"ואז הסתובבתי לצד ימין והרמתי את הצינור ובאתי לזרוק אותו לצד ימין שלי, לכיוון מערב. לפני שבאתי לזרוק איכשהו תפסתי אותו ובדיוק ראיתי את מנהל העבודה של בעל המכולה, של מימד, ליד המשאית. לפני שזרקתי שאלתי אותו מה אתה רוצה שאעשה עם הצינור, והוא אמר לי תזרוק אבל שמאלה לכיוון המזגן. ואז לקחתי שמאלה ועשיתי סיבוב בשביל לזרוק, להניח אותו על הרצפה ולא להעיף אותו באוויר, כשעשיתי הסיבוב הרגל שמאל שלי לחצה פה באוויר על גג האיסכורית - במקום שאני מסמן בתמונה ג' ואז נפלתי עם הרגל על הרצפה".

            התובע מסביר את הסיבוב שעשה עם הרגל, אותו תאר בחקירתו דלעיל: בתחילה בקש להשליך את הצינור לימינו, ואז ראה את ויטלי, וויטלי הורה לו להשליך את הצינור בין המבנים, משמאלו של התובע. כשהסתובב שמאלה, איבד את חוש הכיוון, דרך על הפינה, בעודו סובר כי הוא מניח את רגלו על גג המכולה, ונפל ארצה (עמ' 5 שו' 1-4).

העולה מעדותו של התובע הוא כי התאונה התרחשה בעת שדרך על קצה לוח האיסכורית אשר בלט מעבר לשטח גג המכולה, כאשר ביקש להשליך את הצינור שמצא על הגג והלוח התכופף תחת כובד גופו של התובע, שהינו אדם כבד גוף ושוקל כ-150 ק"ג, והוא נפל מגג המכולה ארצה.

6.          תיאור זה עומד בהלימה עם עדותו של ויטלי רום, העד מטעם מימד. ויטלי אישר כי לאחר שהתובע עלה על הגג, הוא שאל אותו מה לעשות עם הצינור שמצא על גג המכולה. ויטלי הורה לו לזרוק את הצינור מן הגג לארץ (עמ' 18 שו' 1 1-3). ויטלי גם אישר בחקירתו הנגדית כי התובע דרך על קצה לוח האיסכורית, שנמעך תחת כובד משקל גופו של התובע וכך נפל התובע ארצה (עמ' 18 שו' 8).