פסק-דין בתיק א 3294/98
|
א בית המשפט המחוזי באר-שבע |
3294-98
25.9.2007 |
|
בפני : סגן הנשיא ידין טימור |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: פלאס מימי עו"ד לחיאני |
: כלל חברה לבטוח בע"מ עו"ד זוכוביצקי |
| פסק-דין | |
1. מהות התביעה
בתובענה זו מתבקש ביה"מ לחייב הנתבעת בתשלום פיצויים לתובעת, בגין נזקים שסבלה עקב תאונת דרכים שארעה ביום 27.5.98, עת נהגה ברכב מ.ר. 07-80090 במסגרת עבודתה. התובעת ילידת 1948, נשואה ואם ל- 11 ילדים. ממקום התאונה פונתה התובעת לביה"ח סורוקה, שם אובחנו שברים רבים באגן ובגפיים. מביה"ח סורוקה הועברה התובעת לביה"ח לוינשטיין, שם אושפזה 251 ימים. במוסד לביטוח לאומי נקבעה לה בתחילה נכות זמנית בשיעור 100% ונקבע כי נכות זו הינה נכות צמיתה ב- 1.10.00 (ראה מסמך ת/25 במוצגי התובעת). הנתבעת הכירה באחריותה לפיצוי התובעת בגין נזקיה כמבטחת של הרכב, עפ"י פוליסה מס' 7245544300.
- התנהלות הדיון
התובענה הוגשה ביום 8.11.98 ובירור התובענה התארך עקב נסיבות מיוחדות אליהן אתייחס בקצרה.
התובענה הוגשה כמחצית השנה אחר התאונה, עת היתה התובעת מאושפזת ולא ניתן היה לקבוע נכותה הצמיתה. בשלב ראשון אף היתה מחלוקת באשר לחבות הנתבעת. אף שטרם נקבעה לתובעת נכות צמיתה ע"י מל"ל, ביה"מ חזר והורה על הגשת ראיות מטעם הצדדים, אלא שהתובעת השתהתה בהגשת ראיותיה (ראה החלטות מיום 4.4.00, 26.6.02 29.10.02, 9.7.03, 10.3.04). בתחילה המתינה התובעת לקביעת נכות צמיתה ע"י מל"ל, שנקבעה לבסוף רק ב- 1.10.00. לאחר מכן העדיפו הצדדים לנהל מו"מ ממושך להסדר מחוץ לכתלי ביה"מ, אז שוב נאלץ ביה"מ לדחות מספר מועדי הוכחות בשל העובדה המצערת שב"כ התובעת לקה במחלה ממארת בגינה נפטר.
גם לאחר שתמה הבאת הראיות ביקשה התובעת באמצעות ב"כ שלא ליתן פס"ד בשל הסדר צפוי בין הצדדים. ציפיה זו לא התממשה.
עקב הנסיבות שפורטו לעיל החלה שמיעת הראיות רק ב- 15.2.05 ורק ביום 12.6.07 הודיעו סופית הצדדים כי אינם מגיעים להסדר ועל ביה"מ ליתן פס"ד בענין זה.
- נכותה הרפואית של התובעת
מל"ל קבע לתובעת נכות צמיתה בשיעור 100%, תוך הפעלת תקנה 15. התובעת סובלת מנכות אורטופדית בשיעור 80% ונכות אורולוגית בשיעור 10%, כך שנכותה הרפואית המשוקללת היא בשיעור 82%. התובעת סבלה ממחלת סכרת קודם התאונה וכן היתה בחופשת מחלה משך חודשיים עקב תאונת דרכים קודמת מיום 14.12.97, בגינה סבלה מכאבי צוואר וסחרחורת.
פרופ' אילנה פרבר, מומחית בתחום השיקום התייחסה בעדותה להשלכות מחלת הסכרת (פרוט' 67-66) ולכך נתייחס בנושא קיצור תוחלת חיים.
- נכות תפקודית
4.1 עבודתה ושכרה של התובעת קודם התאונה
בעדותה הראשית (תצהיר ת/1) מעידה התובעת כי היא טבחית במקצועה, אך בששת החודשים שקדמו לתאונה עבדה כמטפלת בקשישים במט"ב. בתיק המוצגים שהגישה (ת/2), צורפו תלושי שכר שלה בשני מקומות עבודה - אולמי רון ומסעדת אלאימאן בע"מ (ראה שם מוצגים 1 ו-2). כמ"כ צורף אישור מל"ל (שם מוצג 25), לפיו נקבע שכרה הרבע שנתי של התובעת עובר לתאונה, ליום 24.8.04, אז עבדה במט"ב - סך 6414 ש"ח.
מטעם הנתבעת הוגש דו"ח מל"ל אודות מקומות עבודתה ושכרה של התובעת, מחודש ינואר 1996 ועד קרות התאונה במאי 1998 (נ/2). מדו"ח זה עולים הפרטים שלהלן:
מקומות עבודה תקופה שכר שכר חודשי משוערך
מסעדה אלאימן 96/ 2-1 7246 ש"ח 5135 ש"ח
מדרשת הדרום 96/ 5-4 4549 ש"ח 3140 ש"ח
אולמי רון 96/ 9-5 14,654 ש"ח 3950 ש"ח
מסעדת אלאימאן 97/ 8-6 9919 ש"ח 4456 ש"ח
מט"ב 12/97 1024 ש"ח 1249 ש"ח
מט"ב 98/ 5-1 5849 ש"ח 1425 ש"ח
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|