פסק-דין בתיק א 32922/07

מונחת בפני תביעה כספית על סך 137,856 ש"ח.

רפאלוב יבגני (להלן: "התובע") הגיש ביום 14/02/07 בקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל בגין חמישה שקים בסך כולל של 137,778.44 ש"ח  אשר נמשכו מחשבונו של אמינוב ארקדי (להלן: "הנתבע") ואמינוב רינה (צילה), להלן: ( "הנתבעת").

התובע, הוא הבעלים של חברת כח אדם וברשותו עסק נוסף המופעל בזיכיון על חוף הים של העיר בת ים.

לגישתו הכרותו עם הנתבע נבעה מיחסי עבודה בין השניים. בסוף שנת 2004 פנה הנתבע אליו והתעניין בקבלת הלוואה לצורך רכישת דירה. לאחר מספר שבועות העביר התובע סך של 30,000 $ לנתבע כנגד התחייבות בכתב להחזר ההלוואה בתוך שנה.

בנוסף, הנתבע התעניין ברכישת עסקו (חברת כח האדם), בשותפות עם אדם נוסף בשם דניאל מושיאחוב (להלן: "דניאל").  התנהלו מספר פגישות אשר במהלכן דרש התובע, לטענתו, כי ראשית תוחזר ההלוואה שקיבל הנתבע ולאחר מכן יוכלו להתקדם במשא ומתן.

לפי גרסתו, בפגישה מאוחרת יותר בין השניים ביקש הנתבע זמן נוסף להחזר ההלוואה. והעביר לתובע את חמשת השקים נשוא התביעה כבטוחה להחזר ההלוואה, לגישת התובע, הנתבע הצליח לשכנעו לקבל את החזר ההלוואה בחמישה תשלומים דחויים. לטענתו, השקים אשר ניתנו הינם לצורך החזר ההלוואה ולא לכל מטרה אחרת.

הנתבע הכחיש את הדברים מכל וכל. לגישתו, המדובר בתרגיל עוקץ אשר במסגרתו הוצאו ממנו על ידי מי שנחזו להיות חבריו כספים רבים ללא כל תמורה.

בשנת 2004 מכרו הנתבע ואשתו את דירתם וביקשו להשקיע את כספם לטווח קצר,   הנתבע, קיבל הצעה אטרקטיבית לקבלת ריבית בשיעור של 4% חודשית כנגד מתן הלוואה לחברו בשם יעקב אאולוב (להלן: "יעקב"). הנתבע העביר סך של 100,000 ש"ח אשר בסופו של יום  התברר כי הועברו לידי התובע.

בשנת 2006 פנה דניאל לנתבע והשמיע באוזניו כי התובע מצוי בבעיות כלכליות ומשכך מעוניין למכור את חברת כח האדם אשר בבעלותו. לאחר משא ומתן הוסכם כי העסק יועבר לידי הנתבע ודניאל תמורת סך של 150,000 $ אשר 100,000 $ ישולמו על ידי הנתבע וסך של 50,000 $ על ידי דניאל.

לגישת הנתבע במהלך חודש יולי טען באוזניו דניאל כי השלים את העברת הכספים בחלקו בעסקה ולחץ על הנתבע להשלים את חלקו. בפגישה שנערכה סוכם כי בגין סכום של 100,000 ש"ח אשר לא הוחזר יזוכה הנתבע בסך של 20,000 $, מכאן שיתרת הסכום הייתה 80,000 $. לגישתו סך של 50,000 $ שולמו מהלוואה אשר גייס הנתבע ממקורות שונים ובעבור 30,000 $ הנותרים משך הנתבע חמישה שקים ללא שם נפרע אשר ישמשו לפיקדון עד לפירעון מלא של השקים.

לאחר קבלת הכספים וקבלת טיוטת החוזה נדחתה החתימה על החוזה המחייב מפעם לפעם בטענות שונות מצד התובע. לגישת הנתבע מעולם לא הייתה לתובע כל כוונה למכור את עסקו וזאת למד מכך שהתובע האשימו בכך שכתוצאה מכך שפרצו לביתו נגנב מלוא הסכום אשר שילם הנתבע ולגישתו הנתבע הוא אשר העביר את המידע בגין הכספים. משראתה שהעסקה לא הושלמה, הורתה הנתבעת על ביטול השקים נשוא התביעה.

דיון

ביום 07/05/07 התקיימה בפני כב' השופט שלמה פרידלנדר  חקירה נגדית בבקשה להתנגדות לביצוע שטר אשר בסיומה ניתנה לנתבע רשות להתגונן ובהסכמת התובע נמחקה הנתבעת מכתב התביעה.

ביום 13/12/07 התקיים בפני כב' השופט  פרידלנדר דיון מקדמי אשר בסופו הציע כי הצדדים יסכימו לבדיקת פוליגרף אשר תכריע את תוצאת המשפט. במעמד הדיון הביע ב"כ התובע את הסכמתו להצעת בית המשפט וביום 20/12/07 הביע ב"כ הנתבע את הסכמתו אף הוא.

לאור הסכמת הצדדים ניתנה החלטה ביום 06/01/08 בה מונה מכון בינימין עוזרי - מכון פוליגרף ואבחון מידע כמכון אשר יבצע את הבדיקה.

יש מקום להקדים ולציין כי מכונת הפוליגרף ידועה כמכשיר שאינו מדויק במאת האחוזים ואף רחוק מכך. משכך היא פסולה לשימוש לצורך הכרעת דין בהליך פלילי. עם זאת, כאשר אנו עוסקים במישור האזרחי, ידוע לכל הכלל לפיו הצדדים יכולים להתנות על דיני הראיות ולאפשר לבית המשפט להשתמש בראיות אשר ללא הסכמת הצדדים ייחשבו לפסולות או נטולות משקל ראייתי, כפי שנפסק בבית המשפט העליון בע"א 61/84 - יוסף ביאזי ואח' נ' אברהם לוי,  פ"ד מב(1), 446 ,עמ' 466-467:

" כאמור, רשאים הצדדים, ככלל, להתנות על דיני הראיות ועל נוהלים פרוצדוראליים. כלל זה מועיל וצודק הוא, שכן לרוב מוסיף הוא ליעילות הדיון, ובאשר המדובר בדרך הננקטת על דעת שני הצדדים, לא תגרום היא מן הסתם לעיוות הדין. ..".

 משבאו הצדדים ונתנו הסכמתם לבדיקת הפוליגרף ואף התנו את תוצאות המשפט בתוצאות הבדיקה, הרי שיש ליתן משקל  רציני לתוצאות הבדיקה:

בתאריך ה - 31/03/08 נבדקו הצדדים במכון הפוליגרף.

מסקנותיו של המומחה היו חד משמעיות. חוות דעתו לבדיקת התובע הייתה: