פסק-דין בתיק א 3292/97

נתוני רקע וקורות ההליך

1.         התובעת היא חברה הרשומה כחוק בישראל ועיסוקה בעבודות בניה ושיפוצים. הנתבע הוא בעליו של בית ברח' בז 84, כרמיאל (להלן-"הבית").

2.         ביום 16/9/96 נחתם בין הצדדים "הסכם דברים", מכוחו התחייבה התובעת לבצע עבודות שיפוץ עבור הנתבע בבית. לטענת התובעת התחייב הנתבע לשלם לה בגין כך סכום של 216,466.38 ש"ח. במהלך ביצוע העבודות ביקש הנתבע לבצע תוספות בניה רבות. בסופה של דרך הוגש לו חשבון סופי על סך של 365,515.96 ש"ח. לאחר שעל חשבון חוב זה שילם סכום של 150,000 ש"ח, הוא נתבע לשלם את היתרה בסך 215,515.96 ש"ח.

3.         הנתבע התגונן בפני התביעה. לטענתו סכום התביעה זרוע בסכומים מופרזים. עבודות הבניה לא הסתיימו והתובעת נטשה את הבית טרם השלמתן. יתירה מזו: בעבודות שביצעה התובעת נמצאו ליקויי בניה. אלו נישומו ע"י אינג' נחום פרמינגר (להלן-"פרמינגר") בסכום של 162,000 ש"ח. בגין עלות הפינוי שתתחייב בעת ביצוע תיקוני ליקויי הבניה נדרש סכום נוסף של 10,000 ש"ח ובגין נזק לא ממוני עקב כך נדרש סכום נוסף של 100,000 ש"ח. לנוכח טענות קיזוז אלו שמר הנתבע אף על זכותו להגיש תובענה נפרדת, שבסופה של דרך לא הוגשה.

4.         כבר בתחילת הדרך הסכימו ב"כ הצדדים כי ימונה מומחה מטעם ביהמ"ש על מנת ש "יכריע בכל הפלוגתאות ההנדסיות כעולה מכתבי הטענות ונספחיהם ומחוות הדעת שהוגשה על ידי הנתבע" (עמ' 1 לפרוטוקול) . בהמשך, ואף זאת על יסוד הסכמת ב"כ הצדדים, המומחה שמונה היה המנוח קרלוס וגמן ז"ל (להלן-"וגמן").

5.         וגמן הגיש חוות דעתו המפורטת. בעקבות זאת אף השיב לשאלות הבהרה. לדרישת ב"כ הנתבע נחקר וגמן על חוות דעתו.

            בעיצומה של החקירה הנגדית הסכימו ב"כ הצדדים כי המומחה יקבל לעיונו חומר מסוים מפרמינגר, מומחה הנתבע. כתוצאה מכך ישקול וגמן המצאת חוות דעת משלימה. וגמן עשה כן, אף נפגש עם הצדדים והוציא תחת ידו חוות דעת משלימה ביום 19/9/00. בעקבות זאת נשאל המומחה שאלות הבהרה נוספות, והשיב עליהן, וצפויה הייתה להיקבע ישיבה להמשך חקירתו הנגדית. ואולם אז, לדאבון הלב, נרצח וגמן בפיגוע נפשע באופן שסוכלה האפשרות להמשיך ולחקור אותו על חוות הדעת שהגיש.

6.         נתונים אלו עמדו ביסוד החלטתי מיום 3/10/03 בה בחנתי מה המשמעות הדיונית הנודעת לחוות דעתו של וגמן, משאלו היו פני הדברים. בהחלטתי ציינתי כי " במקרה שבפנינו, כמבואר, מינויו של המומחה, מומחה זה דווקא, היה לא רק פועל יוצא של כפיית בית המשפט. זהותו של המומחה  היא פועל יוצא של הסכמת ב"כ הצדדים. זאת ועוד: ב"כ הצדדים הגדירו, כמבואר, כי המומחה 'יכריע בכל הפלוגתאות ההנדסיות'. כל אלו משווים לפועלו ולמעמדו של המומחה מעמד מפליג ביותר, מעבר למעמד המפליג ממילא הנודע לפועלו של כל מומחה המתמנה על ידי בית המשפט" (סעיף 7).

7.         בהמשך הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. אותה עת סברתי כי אין מקום למנות מומחה חליף ואולם הטעמתי כי ככל שאחליט לעשות כן, בהמשך הדרך, ייעשה הדבר באופן ממוקד ומאותר לעניינן של שתי סוגיות שהוצבו בהחלטתי, הן לעניין הטענה של שימוש באבן קשה מסוג דולומיט, שבמקומה הותקנה אבן כורכר, והן לעניין הטענה כי הקיר עצמו שהוקם נעשה ללא הכנת תשתית ראויה, כך שבפועל האבן המחפה עליו מתחילה להתפורר.

8.         הונחו, איפוא, תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר משה אסאו (להלן-"אסאו"), מנהל התובעת. מטעם הנתבע הוגש תצהירו-שלו. שני התצהירים היו משופעי נספחים.

9.         ניסיתי להניע את ב"כ הצדדים להגיע להבנות שונות. בסופו של דבר העניין הסתייע רק בישיבה מיום 14/9/04. בעקבות עבודות השיפוץ בבית הגיש קבלן המשנה של התובעת, מר עומר אבואלהיג'א, תובענה נגד התובעת בבית משפט השלום בעכו ב-ת.א. 3142/98 שנדונה בפני כב' השופט עמית (להלן-"תביעת עכו"). אף בגדרה של תביעת עכו מסר וגמן חוות דעתו. סוכם כי לתיק ביהמ"ש יומצא מתביעת עכו חומר נשוא בקשת הנתבע, מבלי שנקבע בכך אם חומר זה רלוונטי לעניינו של תיק זה, אם ברב ואם במעט. עוד סוכם כי ימונה מומחה חליף, אך ורק לעניין הסוגיה שנקבעה כסוגיה שאולי פתוחה בהחלטתי מיום 3/10/03 הנ"ל, דהיינו לעניין קיר האבן בלבד, ובפני המומחה החליף יונח כל חומר הנדסי רלוונטי והוא יתן דעתו לשאלה האמורה. עוד נותרה פתוחה להכרעת ביהמ"ש השאלה האם יש לדון אך בעניין חיפוי קיר האבן, כשיטת התובעת, והסוגיה מעבר לכך היא בבחינת הרחבת חזית, או שמא, כשיטת הנתבע, אין בכך משום הרחבת חזית. סוכם כי בעקבות חוות דעתו של המומחה החליף הוא לא ייחקר ולאחר מתן חוות דעתו יוגשו סיכומי טענות.

10.        לנוכח הסכמה זו מיניתי כמומחה חליף את אינג' רונן שטרנברג (להלן-"שטרנברג"). הוא הגיש חוות דעתו בסוגיות שהונחו להכרעתו. בעקבות זאת הגישו ב"כ הצדדים סיכומי טענותיהם. לאחר שעיינתי בהם דרשתי השלמה של 29 שאלות הבהרה שנשלחו בזמנו לוגמן ע"י ב"כ הנתבע.

            להלן אדרש לסוגיות הצריכות לפנים בגדר הכרעתי.

משמעות פועלם של וגמן ושטרנברג

11.        הבהרתי לעיל כי עצם מינויו של מומחה מטעם ביהמ"ש, ומינויו של וגמן בפרט, היו פועל יוצא של הסכמת ב"כ הצדדים.  ואולם וגמן נפטר טרם שהסתיימה חקירתו הנגדית. ראיתי, איפוא, לבאר מה משמעות נודעת לכך, בעקבות פרשה אחרת שנדונה בפניי ב-ת.א. 15310/95 דורון גרודו ואח' נ' יוסף טל ואח' (לא פורסם). ציינתי כי בנסיבות אלו שומה על ביהמ"ש לשקול למנות מומחה אך לעניינו של  הרובד ה"סברתי", להבדילו מן הרובד ה"עובדתי". אכן, הגם לעתים נדירות, כוחו של ביהמ"ש עמו למנות מומחה חליף, הן לעניין הרובד העובדתי והן לעניין הרובד הסברתי, כשם שכוחו של ביהמ"ש עמו לא למנות מומחה חליף כל עיקר. ברי כי בנסיבות אלה מידת נכונותו של בית משפט להתערב בשיקול דעתו של מומחה שלא נחקר, אמורה להיות רחבה יותר מן הרגיל.

12.        שקלתי הנתונים האמורים ולדעתי אין להם משמעות מפליגה לעניין הפרשה שבפניי. אכן, ככל שעסקינן בקביעות עובדתיות-הנדסיות, ברגיל בית משפט אינו ממיר שיקול דעתו בשיקול דעתו המקצועי של מומחה שמונה. ביסודו של דבר זה הגיון-פועלו וטעם-מינויו של מומחה שמונה, שאם לא תאמר כן מה הועילו חכמים בתקנתם באשר למוסד המומחה מטעם ביהמ"ש. ב"כ הנתבע, כך סתם, ללא אבחנה ובאורח גורף, מבקשני להעדיף את טיעונו, ואת טיעונו של פרמינגר, משל לא מונה מומחה, אף בהסכמת הצדדים. אין בדעתי לעשות כן. לעומת זאת בדעתי לבחון בקפידה את הטענות המשפטיות, להבדיל מן ההנדסיות, המתייחסות למומחה שמונה.

13.        מסיכום הטענות עולה כי הנתבע תולה חלק מיתדותיו בכך שבמנותק מן הקביעה ההנדסית אין להתעלם מהמשמעות החוזית המחייבת בין הצדדים. משום כך, כך עיקר טענתו, ראה המומחה ליתן חוות דעתו, במעוקר מן הנתונים החוזיים הייחודיים שבמסכת זו. לנוכח זאת, כך הטענה, יש לשפוט את פועלו.

14.        בחנתי חליפת מכתבים בין בעלי הדין, לעניינה של סוגיה זו. נמצא לי, מחד גיסא, כי היה זה הנתבע שדרש במפגיע מן התובעת שלא לבצע עבודות נוספות, אלא כנגד אישור מפורש בכתב שלו. נמצא לי, מאידך גיסא, כי הייתה זו התובעת שבשורה של מכתבים פירטה הסכמות מהסכמות שונות שהיו ונולדו בין בעלי הדין.

            ועל כל אלו, ושמא מעבר לכל אלו, ברי לי כי התובעת ביצעה בפועל עבודות שיפוצים, הן מקוריות והן נוספות, באופן שניתן היה לזהות אותן ולהבחין בהן. פשיטא, לתובעת לא היה כל עניין לבצע עבודות נוספות, מעשה מתנדבת. פשיטא, לא יעלה על הדעת שהנתבע יזכה ויהנה מעבודות אלו, מבלי לשלם דבר בגינן.