פסק-דין בתיק א 32906/05

התובעת מנהלת בית עסק לדפוס משי ולהלחמות פלסטיק. בית העסק הינו בבעלותו של מר דויד מלכיאלי (להלן: מר מלכיאלי). לטענתו, ביום 27.1.04 פנה הנתבע בבקשה להדפיס עבורו 9000 כרטיסים על גבי נייר כרומו ובגין ביצוע העבודה נתבקש הנתבע לתשלום בסך של 2925 ש"ח, חוב זה מעולם לא נפרע .

בנוסף, טוענת התביעה, כי הנתבע אשר  הינו טכנאי מזגנים במקצועו, הציע  את שירותיו: בפירוק, בהתקנה ותיקונים של מזגנים, אך העבודות שביצע נעשו באופן חלקי וברשלנות, ואלו הסבו רק נזקים.

מנגד, טוען הנתבע שורה ארוכה של טענות הגנה , שלהלן העיקריות שבהם :

לטענתו, במהלך כל העסקה לא הייתה הפרדה בין  הפעילות של בית העסק ובין הפעילות שהתבצעה בביתו הפרטי של מר מלכיאלי.

הנתבע מסכים כי אכן הזמין 10,000 גלויות , אך לטענתו המחיר שסוכם הינו 2500 ש"ח כולל מע"מ.

יחד עם זאת, טוען הנתבע כי מר מלכיאלי הוא שהציע לקזז בין הסכום שנדרש הנתבע לשלם לבית העסק עבור הגלויות ובין הסכום שנדרש מר מלכיאלי לשלם לנתבע עבור שירותיו בתיקון המזגן בביתו הפרטי, בתאריך 05/02/04. 

הנתבע  טוען עוד, כי בתאריך 05/02/04 שילם לו מר מלכיאלי תשלום חלקי עבור שירותיו בתיקון המזגן על סך 2,500 ש"ח ובו בעת, החזיר הנתבע למר מלכיאלי תשלום על סך 2,500 ש"ח,  כשמנגד הוציא קבלה מפורטת למר מלכיאלי ובה מצוין: "שולם במזומן והועבר לדוד לתשלום עבור הזמנת גלויות פרסום".

עוד טוען הנתבע בהקשר לעסקת המזגנים כי בתאריך 20.1.04 ביקר בביתו של מר מלכיאלי ולבקשתו הכין לו תוכנית מיזוג לדירתו וכן הצעת מחיר. ביום 27.1.04 החל בעבודות פירוק והתקנה אשר נמשכו שבוע ימים .

לטענתו, משנתגלו תקלות במזגנים אשר רכש מר מלכיאלי, קנה מכספו חלקים לשם פתירת התקלות במזגן וזאת לאחר תאום מראש באשר לעלות החלקים והשירות

לטענת הנתבע, הוא התבקש לבצע התקנה נוספת של מזגן - היה עליו לפרק מזגן שבביתו של מר מלכיאלי ולהתקינו בבית אחר בבעלותו ברמת גן. כשסיים את ההתקנה התברר לו כי המזגן שהתקין מקולקל. לאחר בדיקה והתייעצות עם מומחה התברר לו כי עלות התיקון עלולה להיות גבוהה, ועל כן לבסוף דחה מר מלכיאלי את הצעת התיקון האחרונה.

התביעה נוהלה ב"סדר דין מהיר", על כן יהיה פסק דין זה מנומק בתמצית בלבד כהוראת תקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984.

דיון -

במקרה דנן דין התביעה להידחות וכפי שאפרט להלן :

ראשית - אפתח ואציין כי לאורך כל המשפט התקשיתי  לראות כי הצדדים עצמם פעלו תוך הבחנה בין עסקי התובעת לבין ענייניו האישיים  של מר מלכיאלי.

שנית - המסמכים אותם הציג התובע אינם מספיקים להעיד על מכלול העסקה הנדונה זאת מאחר והעסקה הנדונה הייתה שלובה בעסקת המזגנים.

התובע לא הציג במהלך המשפט כל מסמך רלוונטי המעיד על עסקת המזגנים שבוצעה. כל זאת לאחר שהיה ידוע לו כעולה מכתב ההגנה כי לטענת הנתבע העסקאות היו שלובות אחת בשנייה.

המסמך המהותי היחיד אותו הציג התובע הינו חשבונית אשר הוצאה לנתבע בגין העסקה נשוא התביעה על סך 2925 ש"ח , אך גם הצגת חשבונית זו מעלה תהיות באשר לעסקה הנדונה זאת מאחר והעסקה בוצעה לטענת התובעת בחודש ינואר כפי שעולה מתצהירו של דוד מלכיאלי (סעיף 4 לתצהירו)  והתאריך הנקוב בחשבונית הינו 4.7.04 כשבעה חודשים מאוחר יותר.  בחקירתו (עמוד 7 לפרוטוקול שורות 26-30) משיב דוד מלכיאלי לסתירה זו כדלקמן - 

שאלה:    " ... מה התאריך של חשבונית המס ?"

תשובה:  "4.7.04 ".