פסק-דין בתיק א 32751/03

מבוא

1.      התובע, יליד 1942, הגיש תביעתו זו כנגד הנתבעת (להלן: קרנית), בגין פגיעתו לטענתו בתאונת דרכים על ידי רכב חולף ביום 15.1.99.

2.      קרנית הכחישה את עצם קרות התאונה וחולקת גם על גובה הנזק לו טוען התובע. לטענתה לא הצליח התובע להוכיח תביעתו בשל סתירות שנמצאו בגרסאות השונות שנתן לעניין התאונה שאף אינן מתיישבות עם  גרסאות בניו כפי שנמסרו לחוקרים ובבית המשפט.

3.      התאונה הינה גם תאונת עבודה והיא הוכרה על ידי המל"ל.

4.      התובע נבדק על ידי ד"ר קורן, שמונה כמומחה בתחום האורטופדי מטעם בית המשפט, והמומחה ראה לקבוע כי לתובע לא נותרה נכות צמיתה בעקבות פגיעתו בתאונה. גם המל"ל לא קבע לתובע נכות צמיתה בשל התאונה. ד"ר קורן לא זומן לחקירה על חוות דעתו.

5.      לתובע נכות שקבע המל"ל במסגרת נכות כללית לרבות בשל בעיות לבביות קשות.

6.      מטעם התובע העיד התובע בלבד. מטעם הנתבעת הוזמנו להעיד שני בניו של התובע וכן חוקר פרטי אשר ערך חקירות אודות אירוע התאונה הנטען.

גרסת התובע לאופן קרות האירוע

7.      התובע מסר בתצהירו כי ביום התאונה שהיה יום שישי חזר מעבודתו בפתח תקווה עם מונית שירות  שעצרה בסמוך לביתו ברח' זבוטינסקי בבני ברק. בבואו לחצות את הכביש לכיוון ביתו שמצוי בצידו השני של הרחוב, עבר רכב באור אדום והפיל לוח שיש בגודל של כמטר על מטר  וחצי על רגלו ופגע בו. לאחר מכן התפוצץ לוח השיש על הכביש.

8.      התובע קרא לבנו מאיר, וזה ירד לרחוב ולקח אותו במונית לבית החולים. האירוע התרחש בסביבות השעה 16:30 - 17:00 ממש לפני כניסת שבת.

9.      לטענת התובע חצה את הכביש באור ירוק ועל כן הרכב שפגע בו נסע באור אדום והוא לא הספיק להבחין במספר הרישוי או בפרטים אחרים של הרכב.

10.  עוד מסר התובע כי לאחר שנפגע, ובטרם הגיע בנו למקום, עברו במקום אנשים דתיים ולא שאו לקריאותיו לעזרה והוא מאוד התעצבן מכך מאד.

בחינת גרסת התובע

11.  ב"כ קרנית מפנה לסתירות שעלו בעדותו של התובע ואשר אינן מתיישבות עם הגרסה שנתן לחוקר בשעתו. כן אין הגרסה של התובע מתיישבת עם גרסאות בניו. ב"כ קרנית מפנה למספר עניינים עובדתיים שבהם נתגלו אי התאמות.

12.  ראשית ראיתי לציין כי עסקינן בתובע שהינו אדם פשוט ביותר שהתקשה להבין את שנשאל ולעיתים אף החל להשיב לפני שב"כ קרנית סיים את שאלתו ונמצא משיב לא לעניין. כפי שניתן ללמוד מן הפרוטוקול שפתו של התובע דלה והוא התקשה לעיתים להסביר עצמו. התרשמתי כי לעיתים היה בשאלות כדי לבלבל את התובע ותשובותיו ניתנו מבלי שהבין את השאלה עצמה.

13.  לכך נודעת חשיבות במקרה שבפניי שבו נדרשת בחינת מהימנות טענתו של התובע לעצם קרות התאונה ולעובדה כי לא הציג כל פרטים מזהים אודות הרכב שלטענתו פגע בו.

14.  גרסת התובע לעובדות המהותיות הנוגעות לעניין, היינו עצם העובדה שהיה בתחילת חציית הכביש כאשר רכב עם לוחות שיש עבר בסמוך אליו ומתוכו נפל לוח שיש על רגלו של התובע, לא נסתרה.  התובע שב על עובדות אלו הן בתצהירו והן בעדותו בבית המשפט.

15.  לאותן עובדות מהותיות נמצא חיזוק דווקא בעדות בניו אשר הובאו כעדים מטעם הנתבעת. גם מני וגם מאיר חזרו על גרסת התובע לפיה היה זה מאיר שנקרא על ידו לקחת אותו לבית החולים והוא זה שאכן נסע איתו לבי"ח בלינסון. שניהם העידו כי התובע סיפר להם בסמוך לאירוע כי רכב עבר לידו בעודו חוצה את הכביש ולוח שיש נפל לו על הרגל. שניהם זכרו לציין כי אביהם היה רגוז ועצבני מן העובדה שבעת שישב על הכביש לאחר הפגיעה עברו במקום עוברי אורח שלא הושיטו לו עזרה הגם שפנה אליהם וביקשם לעזור לו. הבנים גם העידו כי מונית השירות שבה נסע אביהם אכן עוצרת למול ביתם ברח' ז'בוטינסקי ועליהם לחצות את הכביש לביתם. עוד העיד מני כי באותו הערב ראה את השיש על הכביש.

16.  בניו של התובע עשו רושם מהימן בעדותם הגם שחקירתם הראשית על ידי ב"כ קרנית נערכה כמעט במתכונת של חקירה נגדית. ראיתי להביא בחשבון כי חלקן של העובדות לא נותרו בזיכרונם של הבנים נוכח הזמן הרב שחלף מאז התאונה ועד שנשמעה עדותם.