פסק-דין בתיק א 3273/97

1. בפני מונחת בקשת המבקש (להלן: "עו"ד שטנדל") כי תביעתו כנגד המשיבים תאושר כתביעה יצוגית. לטענתו המשיבים הטעו אותו ואת כלל הציבור, כאשר יצאו במסע פרסום מטעה רחב, החל מחודש ספטמבר 1996, לפיו תעריפיה של המשיבה 1 (להלן: "המשיבה") זולים וכי עלות השיחות הבינלאומיות באמצעותה היא נמוכה. ולאחר מכן, עת נכנסו גורמים נוספים לשוק השיחות הבינלאומיות, בחודש יולי 1997, פרסמה פרסומים מטעים כי מחיריה זולים וכדאיים, מבלי שהיא מציינת כי המחירים הזולים מותנים ברישום הלקוחות כמנויים אצלה וכי אותם לקוחות שלא ירשמו כמנויים ימשיכו לשלם תעריפים גבוהים בהרבה ממה שהוצע על ידי החברות המתחרות. בקשה זו מבוססת כאמור על הוראת סעיפים 35 א' ו - 35 ב' לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981. הקובע כדלקמן:

"(א)     צרכן, או ארגון צרכנים כמשמעותו לפי סעיף 31(ג) (להלן - התובע), רשאי לתבוע, בכפוף להוראות פרק זה, בשם קבוצת צרכנים בעילה אשר על פיה הוא יכול על פי חוק זה לתבוע בשמו ונגד כל נתבע אשר הצרכן רשאי לתבוע בשמו (להלן - תובענה ייצוגית).

(ב)        מקום שעילת התובענה היא נזק, די בכך שהתובע יראה כי נגרם

נזק לצרכן.

(ג)        פסק דין בתובענה ייצוגית יהווה מעשה בית דין לגבי כל הנמנים

עם הקבוצה, בכפוף לאמור בסעיף 35ג(ב).

35ב.      הגשת תובענה ייצוגית טעונה אישור בית המשפט, והוא לא יאשרה

            אלא אם כן שוכנע שנתקיימו תנאים אלה:

(1)        התובענה הוגשה בתום לב;

(2)        גודלה של הקבוצה מצדיק הגשת התובענה כתובענה ייצוגית;

(3)        התובענה הייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת ביותר להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין;

(4)        קיים יסוד סביר להניח כי התובע מייצג בדרך הולמת את עניינם של כל הנמנים עם הקבוצה".

2. בקשה זו לאישור תובענת המבקש, כתובענה יצוגית, באה בפני לאחר שכב' נשיא בית המשפט המחוזי (בדימוס) השופט לרון, נתן את פסקו בענין, ביום 19.6.01, ודחה את בקשת המבקש לאשר את התובענה כתובענה יצוגית.

3. על פסק הדין של כב' השופט לרון הוגש ערעור לבית המשפט העליון, שם טען המבקש כי בית המשפט, מפי כב' השופט לרון, נתן את פסקו במסגרת בקשתו לצרף אותו ואת אשתו כמבקשים לתובעים ועוד בטרם הביאו הצדדים את טענותיהם בבקשה לאישור התובענה כיצוגית, ולפיכך טען כי שגה בית המשפט כאשר נתן את פסקו בטרם שמע את טיעוני המבקש בדבר הבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

בית המשפט העליון המליץ בפני המשיבים כי יסכימו להחזיר את התיק לבית המשפט דנא, כדי שלא תעמוד עוד טענה טכנית בדבר אי שמיעת הטענות. לאחר שניתנה הסכמת המשיבים לכך, ניתן פסק דין בבית משפט העליון לפיו הוחזר הענין לבית משפט זה לשם שמיעת טענות הצדדים בענין בקשת המבקש לאשר את תביעתו כתובענה יצוגית. 

כשחזר התיק לבית משפט זה נותב התיק אלי ועל פי הסכמה דיונית שגובשה עם הצדדים ומשויתרו המשיבים על חקירת המבקש, ניתן צו לסיכומים בבקשה לאישור התובענה כייצוגית.

4. זה המקום להבהיר כי הבקשה הנדונה עברה תהפוכות רבות מרגע שהוגשה ועד שסוכמה על ידי כב' השופט לרון. במה דברם אמורים?

ביום 12.11.97 הוגשה תובענה יצוגית וכן בקשה לאישור התובענה כייצוגית בשמם של ה"ה הלוי. אלא שמיד התברר כי שני בני הזוג הלוי אינם יכולים לשמש תובעים יצוגיים מאחר ואין להם כלל עילה אישית כנגד המשיבים. לפיכך, נמחקו הם מן התביעה, ועו"ד שטנדל ואשתו ביקשו להצטרף לתובענה. בנוסף נמחקה מן התובענה הנתבעת הרביעית, בזק בע"מ בהעדר עילה. בקשת עו"ד שטנדל ואשתו להצטרף כתובעים באה בפני כב' השופט לרון, אשר נתן החלטתו במאוחד הן בבקשת ההצטרפות והן בבקשה לאישור התובענה כיצוגית.

כב' השופט לרון אישר את הצטרפותו של עו"ד שטנדל לתובענה ודחה את בקשת אשתו להצטרף לתובענה ומיד לאחר מכן נכנס לעובי הקורה ודן בבקשה לאישור התובענה כתובענה יצוגית ודחה את הבקשה.