פסק-דין בתיק א 32536/06

התובע יליד 1970 , טוען בכתב התביעה שהגיש בתיק זה כי הוא נפגע בשני אירועים שכל אחד מהם מהווה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים .

 אירוע אחד התרחש ביום29/9/01 , נפגע ע"י רכב מספר 7684020 נהוג בידי הנתבע מספר 1 , ומבוטח בביטוח על פי פקודת הביטוח ( ביטוח חובה ) אצל הנתבעת מספר 2 .

האירוע השני , אירע ביום 19/3/04 נפגע התובע ממשאית מספר רישוי 5166810 נהוגה בידי הנתבע 3 ומבוטחת אצל הנתבעת 4.

 אין מחלוקת בין הצדדים כי שני האירועים אכן מהווים תאונות דרכים כהגדרתה בחוק, וכי הרכבים שהיו נהוגים בידי הנתבעים, 1,3 מבוטחים אצל הנתבעות 2,4 בהתאמה . ועל כן חובת הפיצוי המוטלת על משתמשי הרכב ומבטחיהם הנה מוחלטת.

המחלוקת בין הצדדים סבה על שאלת גובה הנזק שנגרם בכל אחד משני האירועים הנ"ל.

האירוע הראשון

על פי כתב התביעה . ביום 29/9/01 יום שבת בשבוע ,רכב התובע על אופניו, ותוך כדי כך נפגע ע"י הרכב נהוג בידי הנתבע 1 . התובע לא פנה באותו יום לבית החולים, ועל פי תעודת חדר המיון שצורפה לכתב התביעה הוא פנה למיון רק ביום 1/10/01 שעה 11:06 , והתלונן על כך שלפני יומיים לפני הגעתו היה מעורב בתאונת דרכים כרוכב אופניים . התלונן על כאבי ראש , ודיפולפיה ובחילות .  בבדיקתו  נמצא במצב כללי טוב, בית חזה סימטרי ללא סימני חבלה. הבדיקה הנוירולוגית לא העלתה דבר , והוא הופנה לבירור נוירולוגי .

ביום 19/3/04 שוב היה התובע מעור בתאונת דרכים , עת רכב על אופניו , ונפגע ע"י רכב משא אחוד נהוג בידי הנתבע 3 .באותו יום הגיע לחדר המיון של בית החולים, ובבדיקתו לא נמצא ממצא משמועתי והוא שוחרר לביתו .

אחרי כל אחת משתי התאונות ביקר התובע אצל רופא קופת חולים , וטופל .

בהיות שתי התאונות תאונות דרכים, הגיש התובע יחד עם הגשת כתב התביעה בקשה למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט , בתחום הרפואה הנוירואופטלמולוגית ובתחום האורטופדי . על פי החומר הרפואי שצורף לבקשה מצאתי למנות מומחה בתחום  העיניים והאופטלמולוגיה , את ד"ר יצחק גוטמן . בתחום האורטופדי , לא מיניתי מומחה בהעדר ראשית ראיה , והתובע לא הגיש בר"ע על החלטה זו

חוות הדעת של המומחה

ד"ר גוטמן בדק את התובע וקבע בחוות דעתו כדלקמן -

" היות והתרשמתי בבדיקתי מדפרסיה (הנחתה ) באיזור העליון בשדות הראיה של שתי העיניים הפניתי את מר ביינר לבדיקת שדה ראיה ממוחשב. הבדיקה נעשתה במכון מור ב 12/4/07 והדגימה בבירור פגם הקרוי קוואדראנט אנופיה ימנית עליונה ( ובשפה פשוטה  ליקוי ברבע הימני העליון של שדה הריאה בשתי העיניים ) . מצב זה של פגם בשדות הראיה הינו פעול יוצא של פתולוגיה במוח באזור טמפורלי שמאלי ( כפי שאף סברה בזמנו ד"ר קליש ) או ב TRACT השמאלי , ולמרות שה M.R.I.   שבוצע אז ( ולא עמד לרשותי ) לא הדגים פתולוגיה יתכן שהפגם פוספס בהדמייה או היה קטם מכדי לגלותו .

כך או כך- היות ואין לי כל תיעוד  על ממצא דומה עובר לתאונה בעיניו של מר ביינר , לא ניתן לשלול בביטוחן מלא את הקשר הסיבתי בין הממצא העיני כיום, ולכן לדעתי יש להעריך את נכותו של מר ודלימיר ביינר ב - 10% ולקשור בקשר של סיבה ומסובב את הפגם בשדות הריאה לתאונה מיום 29/901. הצפים FLOATERS  העדינים בזגוגיות אינם מזכים בנכות."

המומחה מטעם בית המשפט לא הוזמן לחקירה נגדית על חוות דעתו, ויש לקבלה כראיה על תוכנה , כפי שהיא .

למקרא חוות הדעת של המומחה , אין להימנע מן המסקנה כי-

א-     המומחה אינו קובע באופן פוזיטיבי כי באחת משתי התאונות בהן היה מעורב התובע נגרמה לו נכות בתחום עיניים . לשון חוות הדעת " אין לשלול  בביטחון מלא הקשר הסיבתי בין הממצא העיני כיום ...." אינו קביעה כי קיים קשר סיבתי מוכח בין התאונות ובין מצב העיניים .

ב-      תפקידו של המומחה שבית המשפט ממנה הוא לקבוע אם הוא רואה קשר סיבתי בין האירוע לבין הממצא , ולא לשלול קשר כזה . בית המשפט מצפה שהמומחה יחווה את דעתו אם יש קשר סיבתי , ולא אם אין קשר כזה .

ג-       מדרג  אי הביטחון בקשר הסיבתי המובע בחוות הדעת , אינו מותיר ספק כי אין קשר סיבתי בין התאונות ובין הממצא . " לא ניתן לשלול בביטחון מלא ... " האם המשמעות היא כי ניתן לשלול בביטחון לא מלא?!  המומחה לא נשאל על חוות דעתו בשאלות הבהרה , ולא נחקר עליה בבית המשפט .