פסק-דין בתיק א 32529/03

א.        מהות התביעה ועיקר טענות בעלי הדין.

1.         בפני תביעה לפסיקת פיצויים בסך של 70,000 ש"ח בבחינת פיצוי קבוע ומוערך  מראש, שנקבע בהסכם המכר שנחתם בין בעלי הדין ביום 21.5.02 (להלן: "ההסכם") ולפיו מכרה התובעת לנתבעת דירה בבנין בקומת קרקע ברחוב אוסישקין 44 בתל אביב (להלן בהתאמה: "הדירה",  "הבניין").

2.         התובעת טוענת כי קודם לחתימת ההסכם וביום 23.1.02, שיגרה עיריית תל אביב (להלן: "העירייה") הודעה לדיירי הבניין בו מצויה הדירה, לפי סעיף 3 לחוק העזר לתל אביב (מבנים מסוכנים) (להלן: "ההודעה"), וכי בהודעה זו נאמר בין היתר:

 "בביקורת שנערכה ביום 3.12.01 נמצא כי הבניין מרחוב אוסישקין ... אשר הינך הבעלים בחלק ממנו, מהווה סכנה למחזיקים בו ו/או לציבור ו/או לנכסים הסמוכים...".

אין חולק בפני כי ההודעה האמורה נמסרה לנתבעת ביום 3.2.02 (עדות הנתבעת בעמ' 7 לפרוטוקול ישיבת יום 9.3.05).

3.         התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעת לא גילתה על אוזנה את העובדה כי הבניין הוכרז כמבנה מסוכן כבר ביום 3.12.98 ורק בעקבות עבודות שיפוץ הוסר מרשימת המבנים המסוכנים וכי כל שהצהירה בהסכם לעניין זה היה כי לאור גילו ומצבו של הבניין בוצעו בו בשנה האחרונה עבודות שיפוצים.

4.         עם זאת, נראה כי עיקר טרוניתה של התובעת גלום בטענה לפיה חרף מודעותה של הנתבעת לתוכן ומשמעות ההודעה הנ"ל, היא העלימה את דבר קיומה מידיעת התובעת ואף הצהירה במבוא להסכם כי לא קיבלה שום התראה על בנייה בלתי חוקית או חריגה או צו הריסה.

5.         לטעמה של התובעת, רבצה על הנתבעת חובת גילוי יזום כי הבניין במצבו מהווה סכנה למחזיקים ולציבור וכי הוא טעון עבודות שיפוץ וכי באי גילוי העובדות הנ"ל ניהלה הנתבעת עם התובעת מו"מ שלא בתום לב ואף ביצעה כלפיה הטעיה העולה כדי הפרת ההסכם ומזכה אותה בגביית סכום  הפיצויים.

6.         מנגד, טענה הנתבעת כי הבהירה לתובעת את מצב הבניין ואף הפנתה אותה בין היתר למחלקת ההנדסה של העירייה וכי התובעת הודיעה כי בדקה את תיקי העירייה וכי מצב הבניין ידוע לה לאשורו ובשל כך, אף הופחת מחיר המכר של הדירה.

7.         עוד טענה הנתבעת כי עותק ההודעה מצוי בתיקי העירייה וכי יש לתמוה שנציגה של התובעת לא איתר איתה.

8.         הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא הפרה תנאי יסודי כלשהו בהסכם וכי מכל מקום שומה  היה על התובעת להוכיח את נזקיה.

עד כאן עיקר טענות בעלי הדין.

ב.         המחלוקת

1.         האם עובדת היותו של הבניין "מהווה סכנה למחזיקים בו" הייתה ידועה לנתבעת.

2.         האם אמורים הדברים במידע מהותי המחייב גילוי יזום מצד הנתבעת.

3.         האם יצאה הנתבעת ידי חובת הגילוי.

4.         בהנחה שהופרה חובת הגילוי - האם יש בכך כדי הפרה יסודית המזכה בפיצוי ללא הוכחת נזק.

5.         האם יש לייחס לתובעת "אשם תורם".

ג.         דיון וממצאים.