פסק-דין בתיק א 32458/05

פסק הדין ניתן בהמשך לסיכומי הצדדים אשר הוגשו במסגרת תביעה בעילה שטרית שהגישה התובעת כנגד הנתבע בגין שיק בסך של 25,000 ₪ שמספרו  66800648 ואשר זמן פירעונו הינו בתאריך 10/12/04 (להלן:"השיק").

חברת פליי אול בע"מ, הינה חברה ישראלית בעלת זכויות לעיצוב, ייצור, פרסום, קידום, הפצה, ומכירה בישראל של מוצרים הנושאים את סימני המסחר של חב' "פלייבוי", קרי הלוגו PLAYBOY ותמונת ראש השפן אשר קיבלה מחברת פלייבוי העולמית על פי הסכם שבין הצדדים (להלן:"התובעת").

מר ג'וני אלבז, הנתבע, הינו מנהל ואחד מבעליה של חברת קפלה בע"מ, חברה העוסקת בייצור מוצרי הנעלה (להלן:"הנתבע").

ביום 1/4/04 חתמו התובעת וחב' קפלה בע"מ (להלן:"קפלה") על הסכם זיכיון משנה לפיו התובעת מעניקה לחב' קפלה זיכיון משנה לעיצוב,ייצור,הפצה,מכירה,פרסום וקידום מוצרי הנעלה אשר ישאו את הסימן המסחרי של חב' פלייבוי העולמית.

בסעיף 5 להסכם, סעיף התמורה, נקבע כי להבטחת התשלום חב' קפלה תשלם במועד חתימת ההסכם סך מינימלי מובטח בסכום של 100,000 ₪ עבור 12 החודשים הראשונים אשר ישולמו ב-4 המחאות דחויות לכל רבעון שכל אחת מהן על סך של 25,000 ₪ ואח"כ תשלם סך נוסף לשנים הבאות כקבוע בהסכם.
התמורה הראשונית לצורך קיום ההסכם, שולמה בשיקים אישיים של הנתבע, כאשר חתימתו מתנוססת על גבי השיק.
לאחר תשעה חודשי התקשרות, הוחלט על סיום ההתקשרות החוזית בין הצדדים. חברת קפלה הודיעה במכתב מיום 6/12/04 על ביטול ההסכם.
כאשר קיבלה התובעת את ההודעה בדבר הפסקת ההתקשרות, הודיעה לנתבע כי היא עומדת על כך שחברת קפלה תשלם לה את הסכום הרבעוני של חודש דצמבר 2004.
מיד עם דרישתה זו של התובעת, הנתבע פנה אל הבנק ונתן הוראת ביטול לשיק אשר נתן לתובעת במועד חתימת ההסכם. משניתנה הוראת ביטול השיק, התובעת נאלצה להגיש את השיק לביצוע במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 9-12415174-01.
ביום 2/2/05 הנתבע הגיש את התנגדותו לביצוע השיק הנ"ל ללשכת ההוצל"פ והתנגדות זו הועברה לבית משפט השלום ביום 7/2/05 במסגרת בש"א 154607/05.
ביום 30/3/05 התקיים דיון בבית המשפט בעניין ההתנגדות ובסופו נקבע כי על הצדדים להגיש סיכומים. ביום 4/5/05 הגישו הצדדים בקשה משותפת לאישור הסדר דיוני בו הם מסכימים כי תינתן לנתבע הרשות להתגונן מפני ביצועו של השיק בלשכת ההוצאה לפועל לפיכך, ביום 2/6/05 נתן בית המשפט תוקף של החלטה להסכמת הצדדים וניתנה לנתבע רשות להתגונן.

בבקשת הרשות להתגונן ובתצהיר עדותו הראשית של הנתבע נטען כדלקמן:

א. כחודשיים לאחר חתימת הצדדים על ההסכם, קפלה עיצבה וייצרה דגמים בודדים מסוגים שונים לקולקציית סתיו/חורף 2004. לאחר הגעת דגמי הקולקציה הראשונית מחו"ל קפלה פנתה לנציג של התובעת מר **** וביקשה ממנו לאשר לה את הקולקציה הראשונית. קפלה טוענת כי מר ****** הגיע למשרדיה של חב' קפלה ובאחת מהפגישות עם הנתבע, אישר בע"פ לקפלה 11 דגמים של נעלי ערב ומס' דגמים של נעלי בית ומסר כי אין לחכות לאישור של פלייבוי העולמית כיוון שהאישור הינו פורמלי בלבד ושהוא ידאג לקבלת האישור מהחברה, אלא שהתובעת חזרה בה מהסכמתה ללא כל נימוק ו/או הסבר והודיעה לקפלה שהיא מאשרת לה רק שני דגמים מתוך 11 הדגמים של נעלי הערב וקולקציית נעלי הבית אושרה ע"י התובעת בשנית.

ב. הנתבע טען כי החל ממועד חתימת ההסכם ועד לביטולו החליפה התובעת שלוש פעמים את הנציג שהיה אמור לטפל ביישומו של ההסכם מול קפלה דבר אשר מנע שיתוף פעולה ענייני בין הצדדים לקיום מטרות ההסכם.

ג. החל ממועד חתימת החוזה ועד לביטולו, התובעת לא מסרה לקפלה כל נימוק או הסבר בכתב ו/או בע"פ לסירוביה הגורפים לאי מתן האישור לייצור ו/או להפצת מרבית הקולקציה הראשונית והקולקציה השנייה.

ד. ההסכם של התובעת עם חב' פלייבוי העולמית לא הוצג עד היום וזאת חרף דרישותיה של קפלה לעשות כן.

ה. הנתבע טען כי מרבית לקוחותיה של קפלה קיבלו לידיהם את קטלוג הקולקציה הראשונה שכלל בתוכו דגמים שונים מקולקציה זו והיו אף לקוחות אשר התחילו להזמין מקטלוג זה אלא שלאור סירובה של התובעת לאשר את מרבית קולקציית נעלי הערב, נאלצה קפלה ליידע את לקוחותיה כי יש באפשרותה של קפלה למכור להם שני דגמים בלבד. הנתבע ציין כי  מרבית הלקוחות סירבו לקנות את הדגמים שאושרו ועל כן נגרם לקפלה נזק רב הן לאמינותה מול קהל לקוחותיה והן מבחינה כלכלית שכן השקיעה סכומים רבים.

ו. הנתבע טען כי מאז חתימת ההסכם ועד ליום 24/12/04 קפלה מכרה מוצרי הנעלה שונים שאושרו ע"י התובעת בסך כולל של 250,000 ₪ ודוחות בגין מכירות אלו נשלחו לתובעת ע"י קפלה.