פסק-דין בתיק א 32306/05

מבוא

1.         ביום 3.11.1993, בזמן שעבד באתר בנייה של חברת משכנות קלאש בע"מ ( להלן: "חברת קלאש"), בעיר רעננה, נפגע התובע בתאונת עבודה כתוצאה מנפילת גזעי עץ מתוך משאית. התובע הגיש תביעת נזיקין נגד חברת קלאש לתשלום פיצוי בגין נזקיו (ת.א. (ת"א) 16069/98) ( להלן: "תביעת הנזיקין"). תביעת הנזיקין התקבלה ביום 9.4.2003, ובית המשפט (כב' השופטת ד' גבע), חייב את חברת קלאש לשלם לתובע פיצוי בסך של 525,000 ש"ח בניכוי גמלאות המוסד לביטוח לאומי ששולמו לתובע. הסכום לתשלום לאחר ניכוי הגמלאות הינו 351,000 ש"ח נכון ליום מתן פסק הדין.

חברת קלאש לא שילמה לתובע את הסכום שנפסק לזכותו.

ביום 8.6.2005 הגיש התובע את התביעה הנוכחית, נגד הדר חברה לביטוח בע"מ, מי שביטחה את חברת קלאש בביטוח כל הסיכונים קבלנים ( להלן: "ביטוח כל הסיכונים"), וכן בביטוח אחריות מעבידים. התביעה הוגשה מכח ס' 68 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א- 1981, המקנה לצד שלישי עילת תביעה ישירה כלפי המבטח בביטוח אחריות. בתביעתו דורש התובע כי הנתבעת תשלם לו את מלוא הסכום אותו חוייבה חברת קלאש לשלם בתביעת הנזיקין.

2.         התביעה הנוכחית הוגשה בסדר דין מקוצר. בישיבת יום 7.5.2006 הסכימה הנתבעת לשלם לתובע סך של 60,900 ש"ח בתור סכום פיצויים שאינו שנוי במחלוקת, ולגבי יתרת סכום התביעה ניתנה לנתבעת רשות להתגונן.

            הצדדים ויתרו על הגשת תצהירים וחקירות. חלף זאת הוגשו תיקי מוצגים, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם.

3.         אין חולק כי חברת קלאש, שבוטחה על ידי הנתבעת, לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על שכרו האמיתי של התובע ולא שילמה את מלוא דמי הביטוח הלאומי שהיתה צריכה לשלם בהתאם לשכרו האמיתי. הדיווח היה על חלק קטן מההכנסה האמיתית, ובהתאם לכך שולמו דמי ביטוח לאומי בסכום נמוך מהנדרש. במילים אחרות, חלק משכרו החודשי של התובע שולם לו "בשחור", מבלי להצהיר על כך בפני המוסד לביטוח לאומי. אין גם חולק, כי עקב כך, לאחר קרות התאונה, שילם המוסד לביטוח לאומי לתובע גמלאות בשיעור מופחת, שחושבו על יסוד הסכום הנמוך יותר שבגינו שולמו דמי ביטוח לאומי. התוצאה היא שסכום הפיצויים אותו חוייבה חברת קלאש לשלם לתובע, היה גבוה יותר. לו היתה חברת קלאש מדווחת דיווחי אמת למוסד לביטוח לאומי, הרי שגמלאות הביטוח הלאומי שהיו משולמות לתובע בעקבות הפגיעה, היו גבוהות יותר, דבר שהיה מקטין את חבותם של חברת קלאש,  ושל הנתבעת בתור המבטחת של חברת קלאש.

4.         הנתבעת הסכימה לשלם לתובע בתור סכום פיצויים שאינו שנוי במחלוקת, את אותו חלק של הפיצויים שהיה על חברת קלאש לשלם לתובע בגין השכר עליו דווח למוסד לביטוח לאומי.

            הנתבעת טוענת כי על פי תנאי פוליסת אחריות המעבידים שרכשה חברת קלאש, קיים סייג, לפיו הנתבעת אינה אחראית בגין סכום כלשהו שהמוסד לביטוח לאומי חייב בו, אך לא שילמו לעובד שניזוק, מחמת אי קיום הוראה בחוק הביטוח הלאומי או בתקנות שהותקנו מכוחו.

5.         התובע חולק על טענת ההגנה של הנתבעת. לדידו, פרשנות נכונה של הפוליסות שהוציאה הנתבעת, מלמדת כי הסייג עליו מסתמכת הנתבעת, הוחרג הלכה למעשה, ועל כן הנתבעת קיבלה על עצמה לכסות גם את הסכומים שלא שולם בגינם ביטוח לאומי.

דיון

6.         השאלה הטעונה הכרעה היא האם אכן רשאית הנתבעת להתבסס על הסייג הקבוע בפוליסת אחריות המעבידים של חברת קלאש, או שמא צודק התובע בטענתו לפיה הסייג האמור הוחרג הלכה למעשה ועל כן אין הוא חל, וממילא צריכה הנתבעת לכסות גם סכומים שלא שולם בגינם ביטוח לאומי. על מנת להכריע בטענה זו, יש לבחון איזו מבין שתי הפוליסות שקנתה חברת קלאש מהנתבעת חלה על המקרה דנן: האם הפוליסה הרלבנטית היא פוליסת אחריות מעבידים, כפי שטוענת הנתבעת, או שמא חלה פוליסת כל הסיכונים, כטענת התובע.

7.         סייג ד(2) לפוליסת אחריות מעבידים קובע כי:

            " המבטח לא יהיה אחראי לפי פוליסה זו לסכום כלשהו ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין עילת התביעה, או שהמוסד חייב בו אך לא שילמו מחמת אי קיום הוראה או הוראות בחוק הבטוח הלאומי או בתקנותיו או מחמת שלא הוגשה לו התביעה כלל".

            סייג זה נועד להגן על האינטרס הלגיטימי של הנתבעת להקטין את הסיכון שהיא נחשפת לו, בכך שהיא תחוב אך ורק בתשלום מעבר לגמלאות שצריכות להיות משולמות על ידי המוסד לביטוח לאומי, כך שהתגמולים שהנתבעת תידרש לשלם לנפגע יהיו למעשה "שכבה שניה" המצטרפת לשכבת הבסיס הראשונה המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי. הנתבעת לא הסכימה ליטול על עצמה את האחריות לתשלום "השכבה הראשונה" שאמורה להשתלם על ידי המוסד לביטוח לאומי לטובתו של מי שמדווח דיווחי אמת אודות הכנסתו.

8.         הואיל ואין חולק כי חברת קלאש לא דיווחה למוסד לביטוח לאומי על מלוא שכרו האמיתי של התובע, מן הסתם כדי לחסוך לעצמה את הצורך בתשלום דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר, הרי שאם ייקבע כי הפוליסה הרלבנטית החלה בעניננו היא פוליסת אחריות המעבידים, דין התביעה יהיה להדחות.

9.         התובע מודע לכך שהחלת הפוליסה של אחריות מעבידים על עניינו, תסתום את הגולל על תביעתו. על כן הוא טוען כי הפוליסה החלה עליו היא פוליסת כל הסיכונים. טיעון זה מסתמך כל כולו על כך שבטופס ההצעה שקדם להפקת הפוליסה, נרשם בסעיף ההערות כי " עובדים זמניים שלא שולם עליהם ביטוח לאומי ייחשבו כצד ג' ". הערה דומה חזרה על עצמה ברשימה שהופקה ביחד עם הפוליסה: " מוצהר ומוסכם בזה כי עובדים זמניים שלא שולם עבורם בטוח לאומי ייחשבו כצד ג' ".

            התובע טוען כי עובדים תושבי השטחים כמוהו (התובע הוא תושב רצועת עזה), שמובאים לאתר העבודה על ידי קבלן משנה ומתחלפים מדי פעם לפי נחיצותם וזמינותם, נחשבים עובדים זמניים לצורך פוליסת ביטוח כל הסיכונים, ועל כן הם מכוסים על פיה.

10.        עיון בפוליסת ביטוח כל הסיכונים מגלה כי בפרק החריגים המיוחדים לחבות כלפי צד שלישי, נקבע בחריג 3(א) כי: