פסק-דין בתיק א 32240/05

רקע

1.         מונחת בפני תביעה כספית בסך 10,632 ש"ח.

2.         חברת לאפייט (זיניוק ושות') בע"מ (להלן: "התובעת") עוסקת בייבואם ושיווקם של צעצועים, מוצרי פופ ומתנות. לטענתה, במהלך שנת 2004, רכשה חברת ג.ל.י.פ. הפנינג חולון בע"מ (להלן: "הנתבעת") מוצרים שונים אשר סופקו לידיה במלואם ולשביעות רצונה. עם זאת, הנתבעת לא שילמה לתובעת את מלוא שכרה בגין הסחורה שסופקה ונותרה יתרת חוב בסך 10,398 ש"ח.

3.         הנתבעת המציאה לידי התובעת מספר המחאות אולם שמונה המחאות חוללו על ידי הבנק מחמת הוראת ביטול. לאחר שכל ניסיונותיה לגבות את החוב האמור לא צלחו,  נאלצה התובעת להגיש תביעה זו כאשר סכום החוב צמוד ומשוערך ליום הגשתה.

4.         התובעת הגישה תביעה זו גם כנגד מר אליהו ארז (להלן: "הנתבע"), מנהלה של הנתבעת ובעליה עקב שתי עילות נפרדות. ראשית, הנתבע חתם על כתב ערבות לכל חובותיה של הנתבעת. משכך, הרי שיש להשית את החוב האמור גם עליו. שנית, לשיטתה של התובעת עולה גם הצורך לבצע הרמת מסך כנגד הנתבע וזאת עקב פעולותיו בחוסר תום לב מולה כאשר הזמין סחורה בשמה של הנתבעת בעודו מודע  למצב של מימון דק. אף לאחר שהנתבעת חדלה מלפעול המשיך הנתבע להציג מצגי שווא בשמה של הנתבעת שמא עודנה יכולה לכסות את חובה באם יתפרס החוב ולשם כך אף ניהל עם ב"כ של התובעת משא ומתן.

5.         הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן וכן כתב הגנה מטעמו ומטעמו בלבד. לשיטתו אין כל מקום לחייבו בגין החוב הנתבע וזאת ממספר סיבות. ראשית לכל, טען הנתבע כי המסמך אשר הוצג על ידי התובעת ככתב ערבות הינו מזוייף. לשיטתו, הנתבע חתם על כתב הערבות האמור אולם לטובת חברה אחרת שאינה התובעת. בדרך לא דרך, שינתה התובעת את כותרת המסמך ללוגו שלה. ראייה לכך הינה העובדה כי התובעת לא הציגה בכתב תביעתה את כתב הערבות המקורי.

6.         הנתבע הכחיש גם את טענות התובעת למען הרמת מסך כנגדו. בכתב הגנתו ציין כי כל פעולותיו בוצעו בהרשאתה של הנתבעת בתום לב ובמהלך עסקיה הרגילים. הנתבע ניסה להסדיר את החוב במשא ומתן מול באי כוחה של התובעת בשמה של הנתבעת אולם משא ומתן זה כשל לאחר שהתובעת ניסתה בכל מאודה "לתפוס" את הנתבע כחייב בעצמו ולכך לא יכל הנתבע להסכים. משכך, הרי שאין לתובעת כל עילת תביעה כנגדו ויש למחקו מכתב התביעה.

7.         תביעה זו הועברה לפסים של 'סדר דין מהיר' לאחר שהתובעת הסכימה לכך עובר לקיום דיון בבקשת הרשות להתגונן. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

דיון

8.         לדידי, לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים, עברתי על הראיות והמסמכים המצויים בתיק, מצאתי לנכון לקבל את התביעה והכל כפי שיפורט להלן.

9.         ראשית, עלי לציין כי דיון ההוכחות שנערך בנוכחות הצדדים בתאריך ה - 28/06/07 לא תועד במלואו עקב תקלות במחשב הקלדנית. עם זאת, רוב חקירתו של הנתבע תועדה והתובעת הגישה שחזור פרוטוקול אשר לפי מיטב זכרוני, משקף נכונה את הדברים. לשם יעילות הדיון ראיתי לנכון לקבוע כי די בכך בכדי לרפא את הפגם שנפל ולא לקיים דיון הוכחות "חוזר" אשר יכול היה  לגרום להוצאות מרובות ובזבוז זמנים של הצדדים.

10.       מטעם התובעת הוגש תצהירו של מר ארז רול, מנהלה, אשר הבהיר כיצד לא קיים "מקור" לכתב הערבות שכן התובעת פועלת באמצעות סוכני שטח אשר הם אלו המחתימים את הערבים ושולחים את ההעתק לידי התובעת באמצעות מכשירי פקס. בנוסף, חזר מר רול על טענתו לעניין חוסר תום ליבו של הנתבע כאשר ניהל משא ומתן בשם הנתבעת בידיעה גמורה שאין היא פעילה. הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית  מטעמו. משכך, נחקר על תצהירו התומך בבקשת רשותו להתגונן.

11.       הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט נושא בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובע המבקש סעד, נושא בנטל  השכנוע  שנתקיימו כל העובדות המהוות  את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי  על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1005 - 1004 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי   פ"ד כ"א (2) 358, 364).

12.       אכן בתיק זה, כבכל הליך תביעה שיגרתי, התובעת הינה בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה" ולפיכך נטל ההוכחה להוכיח את טענותיה מוטל עליה.

13.       נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, אשר במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 נקבע:

"דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% "

14.       לשיטתי התובעת עמדה בנטלים אלו כדבעי. כתב התביעה רצוף בנספחים המוכיחים טענותיה. עדותו של מר רול לפני הייתה קוהרנטית, אמינה ואחידה עם הנאמר בכתב התביעה. מאידך עדותו של הנתבע סתרה עצמה בעניינים מהותיים אשר שמטו את הקרקע מתחת לטענותיו.

15.       טענתו העיקרית של הנתבע היה כי לא חתם על כתב הערבות אשר הוצג בפני בית המשפט, כנספח א' לכתב התביעה. לשיטתו אכן חתם על המסמך אולם בכותרתו נמחקה החברה האמיתית אליה התחייב באופן אישי, חברת "לאפייט בע"מ" ובמקומה נרשם שמה של התובעת.

16.       דא עקא, כי במהלך חקירתו מסר הנתבע גירסה שונה. במהלך החקירה טען כי איננו חתום על כתב הערבות שהוצג כלל. ראה עמ' 5 לפרוטוקול -

"ש. מפנה אותך לנספח א' לכתב התביעה, האם זו חתימתך?

ת. לא, זו לא חתימתי על המסמך המקורי, אני טוען שזו לא חתימתי.