פסק-דין בתיק א 32226/06

התובע, מתווך מורשה ובעל משרד לתיווך, הגיש תביעה זו בסך 21,997 ש"ח כנגד הנתבע בטענה שהנתבע מכר באמצעותו דירה שהייתה בבעלותו ברחוב החרמון 21 בבת ים, בסכום של 80,000$ ביום 25.9.05.

עוד טוען התובע, כי ביום 18.9.05 חתם הנתבע על הזמנת פעולת תיווך לדירה זו והתחייב לשלם דמי תיווך מוסכמים בסכום בו יעלה שווי המכירה על הסך של 75,000$ בצירוף מע"מ כחוק.

לגרסת התובע, הנתבע שילם לו רק 1,030$ ונותר חייב 21,997 ש"ח.

לטענת הנתבע, הוא דרש עבור הדירה כ- 82,000$ ולא הסכים ולא חתם על כך שכל סכום שישולם עבור הדירה למעלה מ- 75,000$ יועבר לתובע. לגרסתו, מדובר בשכר טרחה מעבר למקובל. עוד לגרסתו, כל מה שסומן על ידו בצבע צהוב בטופס הזמנת התיווך, הוסף לטופס לאחר שנחתם ומדובר בפרטי הסוכן, הוא התובע, ולהערות ולפיהן "כל סכום מעל 75,000$ ייחשב כדמי תיווך למשרד, כלומר, 75,000$ נטו למוכר לא כולל עו"ד בתוספת מע"מ לדמי התיווך".

כן לגרסת הנתבע, לא היו סימוני "X" בתחתית הטופס המעידים כביכול על הסכמתו לרשום בטופס. עוד לגרסתו הנתבע, כל התנהלות העניינים לגבי מכירת הדירה הייתה עם המתווך בשם בני ולא עם התובע ובני הוא שמילא את הטופס והחתימו על כך אך לא נתן לו עותק ממנו.

לגרסת הנתבע, התוספת שנעשתה בטופס הזמנת התיווך ללא הסכמתו, הופכת את התובע לשותף בבעלות הדירה. לטענת הנתבע, הוא שילם למתווך בני ולא לתובע 5,500 ש"ח מבלי שקיבל קבלה, אלא לאחר 3 חודשים ובנוסף 2,900 ש"ח במזומן שלגביהן לא קיבל קבלה ובכך מילא את חובו לתשלום דמי התיווך.

דיון

השאלה המצריכה הכרעה בתיק שבפני, הנה האם הנתבע התחייב לשלם לתובע כל סכום שבו תימכר הדירה מעל 75,000$ .

התובע, העיד בעצמו וטען כי לאחר דין ודברים שהיה בין הצדדים לאחר מכירת הדירה ניתנה לנתבע הנחה של 1,600$ אך הוא לא שילם את יתרת חובו.

בחקירתו הנגדית, טען התובע, כי בניגוד לנתבעת הנתבע שאינו מכיר כלל את התובע, כי פגש בעבר את הנתבע במשרד והנתבע התחייב לשלם כל סכום שבו תימכר הדירה מעל 75,000$ וגם אם הדירה הייתה נמכרת ב- 100,000$, היה על הנתבע לשלם לו 25,000$ אם כי לגרסתו, אין זה הגיוני שהדירה תימכר בסכום זה.

התובע אישר כי הנתבע חתם על הטופס בפני מתווך במשרדו בשם בני, אשר מכיר את הנתבע מזה שנים רבות ובני אף מילא את הטופס בכתב ידו וכן את פרטי התובע ותעודת הזהות שלו.

התובע השיב כי אכן השקים אשר נמשכו על ידי הנתבע, שולמו לבני, מחוץ למשרד ליד הדירה של הנתבע (עמוד 2 שורה 12 לפרוטוקול). בהמשך השיב כי, השקים שולמו על ידי הנתבע במשרדי התובע. (עמוד 3 שורה 9-10 לפרוטוקול).

הנתבע אישר כי הוא חתום על טופס הזמנת התיווך אך לא חתם שקיבל את כל ההסברים ומאשר את הכתוב בו וכן לא חתם כשעל הטופס היה רשום שישולם לתובע כל סכום מעל 75,000$ והוא לא היה מסכים להתחייבות שכזו.

לגרסתו, עותק מטופס זה לא נמסר לו.

מהעדויות והראיות אשר הובאו בפני עולה כי לנתבע טענה של הוספת התחייבויות שלו על גבי טופס הזמנת התיווך לאחר שזה נחתם על ידו ומשלא קיבל עותק מהטופס עליו חתם לא יכול להוכיח טענה זו במסמך.

עם זאת, עולה גם מעדות התובע כי לא התובע הוא זה שהחתים את הנתבע על טופס הזמנת התיווך ומילא את הפרטים בו אלא עובד במשרד אשר שימש כמתווך בשם בני.

בני הנ"ל, אשר אין חולק כי הוא "האורים והתומים" לפחות מבחינת התובע, בהיותו נציגו לעניין עסקה זו הוא זה שיכול היה להאיר את עינינו בעניין המחלוקת העובדתית נשוא התביעה שבפני, הוא זה שיכול היה להעיד בפני מה היה כתוב בטופס בעת שהנתבע חתם עליו, למה הנתבע התחייב והאם אכן בוצעו בו תוספות לאחר חתימתו.

וכבר נקבע כי "אי הבאת עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו מחשיפתו לחקירה שכנגד... ככלל,אי העדת עד רלוונטי "יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו...". (ע"א 641/87 קלוגר נ' החברה הישראלית לטרקטורים וציון בע"מ פד"י (1) 239 בע"מ 245.).

ככלל, נחה דעתי מגרסת הנתבע וסבורה אני שאין לקבל את גרסת התובע ממספר טעמים.

·        התובע סתר עצמו כאשר באחת טען כי הנתבע שילם באמצעות השקים ליד דירתו (עמוד 2 שורה 12 לפרוטוקול). ובשנייה טען כי שילם זאת במשרדי התובע. (עמוד 3 שורה 9-10 לפרוטוקול).