פסק-דין בתיק א 32138/03

מבוא:

1.         לפני, תביעת התובע, כנגד הנתבעים לתשלום תגמולי ביטוח בגין גניבת משאית מס' רישוי 15-580-13 (להלן: "המשאית") ונגרר מס' רישוי 15-389-84 (להלן: "הנגרר". (המשאית והנגרר יחדיו יקראו להלן: "הרכב").

2.            הנתבע מס' 1 - חתמי לוידס (בלתי מסוימים) (להלן: "לוידס").

3.            הנתבעת מס' 2 - סקוריטס בע"מ (להלן: " סקוריטס") היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו חברה פרטית. סקוריטס שימשה, בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו, חתמת של לוידס והיא הפיקה בשמה של האחרונה שתי פוליסות ביטוח לביטוח הרכב וזאת לתקופה מיום 1.8.02 ועד ליום 31.7.02 (להלן: " הפוליסות").

4.         הצד השלישי - חמדה גלט - פבריקנט (להלן: " הסוכנת"), היתה בזמנים הרלוונטיים לתביעה זו סוכנת ביטוח מורשית.

5.         הרכב נגנב בלילה שבין 17.12. 02 ל- 18.12.02.

6.         המשאית ניזוקה בתאונה שארעה ביום 12.1. 01 (להלן: "התאונה") בגינה נגרם למשאית נזק בסכום של 121,902 ש"ח כפי שעולה מחוות דעתו השמאי יגאל אנקורי שהוגשו בהסכמת הצדדים.

7.         הנתבעים דחו את דרישת התובע לתשלום תגמולי הביטוח בטענה כי " בדיקתנו העלתה כי בעת ההתקשרות בעסקת הביטוח הוסתר מאיתנו, בכוונת מרמה, מידע מהותי ( הכוונה לתאונה- ה.י ), אשר לו היה מובא לידיעתנו לא היינו מתקשרים בעסקת הביטוח וגם לא בדמי ביטוח מרובים יותר...". ( מכתב מנכ"ל סקוריטס מר גבריאל שפירא (להלן: "המנכ"ל") מיום 10.2.2003 (להלן: "מכתב הדחייה").

8.            התובע הגיש את תביעתו זו כנגד הנתבעים לקבלת תגמולי הביטוח. הנתבעים הגישו כתב הגנה וכן הודעה לצד שלישי כנגד הסוכנת.

בכתב הגנתם ובהודעה לצד שלישי, טענו הנתבעים כי התובע, בכוונת מרמה, הסתיר מהם את עברו הביטוחי, תוך שהוא מציע להם רכוש פגום לביטוח. הנתבעים הוסיפו וטענו כי לא היו מתקשרים עם התובע בעסקת הביטוח, לו ידעו על המצב לאשורו וגם לא בדמי ביטוח מרובים יותר.

            בהודעה לצד שלישי, טענו הנתבעים כנגד הסוכנת כי הפיקו את הפוליסות על סמך הצעה לביטוח הנגרר (להלן: " הצעת הנגרר") והצעה לביטוח המשאית (להלן: " הצעת המשאית"),(הצעת הנגרר והצעת המשאית יחדיו תקראנה להלן: " ההצעות"). ההצעות נשלחו לסקוריטס על ידי הסוכנת ובשתיהן הוצהר כי עברו הביטוחי של התובע נקי מכל רבב. 

            הסוכנת אשר מילאה את ההצעות, הציגה ביודעין ובכוונת מרמה, תוך קנוניה ביחד עם התובע, מצג שווא והסתירה מהנתבעים את דבר אירוע התאונה והנזק שנגרם למשאית.

 9.        מוסכם על הצדדים כי שווי הנגרר נכון ליום 18.12.02 היה 79,000 ש"ח וכי שווי המשאית נכון למועד זה היה 199,800 ש"ח וכי על כן שווי הרכב נכון למועד זה הסתכם בסך של 278,800 ש"ח. סכום זה חושב לאחר שהוסכם בין הצדדים על שיעור ירידת הערך שיש לנכות משווי המשאית בגין התאונה. הסכומים הנ"ל אינם כוללים מע"מ.

10.        פסק הדין ניתן לאחר ששמעתי את עדויותיהם של התובע, הגברת הגב' אילנה רקח - סמנכ"ל סקוריטס (להלן: " הגב' רקח") והסוכנת.

            כן הוגשו בפניי תצהירי עדויותיהם הראשיות של העדים הנ"ל, ותצהיר עדותו הראשית של מר אברהם נאתכו (להלן: "נאתכו") בו פירט את נסיבות החניית הרכב ונסיבות גילוי גניבתו. נאתכו לא נחקר על ידי הנתבעים בחקירה נגדית ותצהירו הוגש בהסכמה.

כן, קראתי את המסמכים שהוגשו על ידי הצדדים בין בתיקי המוצגים שהוגשו על ידם ובין במהלך שמיעת הראיות וכמו כן את סיכומיהם בכתב של ב"כ בעלי הדין.

            שמיעת הראיות התקיימה בפניי ביום 28.12.04 והיא השתרעה על פני למעלה מ- 10 שעות נטו ו - 86 עמודי פרוטוקול, במהלכן נשמעו חקירותיהם הנגדיות של העדים הנ"ל.

11.        כל ההדגשות להלן, אינן מופיעות במקור אלא אם  נאמר אחרת.

תמצית עיקר ראיות וגרסת התובע, לרבות תשובותיו בחקירתו הנגדית