פסק-דין בתיק א 32095/03

  1.        מבוא

            בפניי תביעת התובעת, ילידת 8.3.66, לתשלום פיצוי בגין נזקי גוף שאירעו לה עת החליקה במדרגות בריכת שחיה לפעוטות בתחומי בית המלון השייך להנתבעת 1, בתאריך 23.8.99.

            התובענה הוגשה, הן כנגד בית המלון והן נגד חברת הביטוח שביטחה את בית המלון.

            הצדדים נחלקו  הן לעניין חבות הנתבעות בפיצוי התובעת והן לעניין שיעור הנזק.

2.         החבות

א.         נסיבות האירוע והמקום

            לטענת התובעת, בתאריך 23.8.99, עת שהתה בחופשה בבית מלון השייך לנתבעת 1, בסמוך לשעה 11.00, היא ביקשה לרדת לעבר בריכת "הקטנים" על מנת להוציא קרובת משפחתה מהבריכה. במצב דברים זה, החליקה התובעת במדרגות הבריכה ונחבלה קשות בגבה, בידה השמאלית ובצווארה (להלן: "התאונה").

            עוד באותו יום ולאחר התאונה, הורתה הנהלת המלון לעובדיה להניח במדרגות הבריכה הקטנה שטיח מחוספס למניעת החלקות (סעיף 5 לכתב התביעה).

            התובעת ראתה בתוצאות התאונה רשלנות מטעם הנתבעת 1 ופירטה פרטי הרשלנות ובהם , בין היתר, טענה כי  זו לא פעלה כפי שבית מלון סביר היה פועל, לא הזהירה מפני החלקה בירידה לבריכה, לא התקינה מדרגות מחוספסות בבריכה למניעת החלקה, לא הניחה שטיח מחוספס למניעת החלקה, אלא לאחר התאונה, לא התקינה מסעד להנחת יד בירידה לבריכה  ולא הניחה מעקה בטיחות . כמו כן, טענה להפרת חובות חקוקות בהוראות תקנות רישוי עסקים, אך לא פירטה במפורט איזו תקנה, כאשר טענת הפרת חובה חקוקה נזנחה בסיכומי התובעת ולפיכך לא אתייחס אליה גם אני.

            הנתבעות מצידן, הכחישו טענות התובעת וציינו כי הבריכה תקנית וללא פגם, כי טבעי שסביבת הבריכה והמדרגות יהיו רטובות וחלקות ולפיכך על התובעת היה לנקוט במשנה זהירות. כן טענו לשיהוי בהגשת התביעה ולנזק ראייתי ובנוסף לרשלנות תורמת ובלעדית של התובעת.

            לצורך הוכחת תביעתה בכל הקשור עם נסיבות האירוע והמקום, צירפה התובעת תצהיר מטעמה (ת/2), תצהיר בעלה (ת/3) וכן תצהיר גיסתה, הגב' שררה חמדה (ת/1), כולם נכחו בעת התרחשות התאונה וחזו בה בעיניהם.

            בתצהירה, חזרה התובעת על גירסתה מכתב התביעה (סעיף 5 ל-ת/2) ובחקירתה הנגדית הוסיפה, כי באותו יום ישבה עם בני משפחתה והבחינה בבת של גיסתה, שהיתה בת 3 באותה עת,  בוכה כשהיא בבריכה, כשאז ניגשה אליה התובעת והחליקה במדרגות.

            התובעת אף הצביעה בתמונות (נ/1 ו-נ/2) שצולמו זמן מה לאחר התאונה, על מקום ישיבתה, שהינו כ-1 מ' עד 2 מ' מהמדרגות היורדות אל הבריכה,וכאן המקום לציין כי לאור תמונות הבריכה (נ/1 ו-נ/2) ניתן לתארה כבריכה בגודל של 6X10 מ' (ראה גם תצהיר מציל הנתבעת 1- נ/4 -  מר איציק כהן בסעיף 3), כאשר בצד אחד שלה, מותקנות שתי מדרגות לכל אורך אותו צד המיועדות לירידה אל המים, כשמעבר להן מצויה שפת הבריכה.שפת הבריכה באותו מקום וכל המשטח שלפני הבריכה עשוי אבן מחוספסת ובצבע חום, בעוד שתי המדרגות המיועדות כאמור לירידה לבריכה צבועות כחול,ואינן מחוספסות . בנוסף העידה התובעת כי היתה ללא נעליים, המקום היה רטוב, וכי הגיעה לשפת הבריכה ורגלה החליקה במדרגה הראשונה-הכחולה- שהיתה רטובה כשאז נפלה ונחבלה בגבה. לאחר מכן, היא ניגשה למציל ומסרה לו שהחליקה וזה רשם דו"ח.

            לפי דו"ח אירוע חריג, שנערך ע"י מי מטעם הנתבעת 1 (ת/6), ציינה הנתבעת 1 כי בתאריך 23.8.99 בשעה 12.00 בבריכת הפעוטות, אירע האירוע כדלקמן:

" לטענת האורחת, כשהיא ניגשה לבריכת פעוטות כדי להוציא את הילדה שלה, החליקה במדרגות וקיבלה מכה בגב תחתון ושפשוף ביד ימין וגם בכף יד ימין..."  

בתצהיר בעלה של התובעת,מר שררה עידן, (ת/3), מציין זה כי ראה את אשתו מחליקה במדרגות הבריכה (סעיף 3). בחקירתו הנגדית חוזר על גירסה זו. כך גם הגב' שררה חמדה מציינת בתצהירה (ת/1), כי ראתה את התאונה ולפי האמור בסעיף 5 לתצהיר, התובעת ביקשה לרדת לבריכת הקטנים על מנת להוציא את בתה של גיסתה והחליקה קשות במדרגות הבריכה, שהיו חלקות מאוד ללא כל אמצעי בטחון למניעת החלקה ונחתה על גבה.

בחקירה הראשית שנעשתה בהיתר, ציינה העדה ביחס לשאלה האם היו בבריכה ובמדרגות סרטים מודבקים כנגד החלקה, כי לא היו דברים מעולם ולא היו פסים או שום דבר אחר שמנע החלקה, והוסיפה בחקירה נגדית כי התובעת ביקשה לרדת במדרגה הראשונה והחליקה במדרגה זו, כאשר שפת הבריכה היתה רטובה.

לאור חומר ראיות זה, ניתן לקבוע, כי התובעת ביקשה לסייע לבת הקטנה של גיסתה. לפיכך ניגשה לבריכה וכשהניחה רגלה על המדרגה הראשונה (אותה מדרגה שאינה מחוספסת ואינה במשטח אחד עם המשטח שמחוץ לבריכה, אותה המדרגה שצבועה בצבע כחול והיא המדרגה העליונה מבין שתיים שיורדות אל בריכת הפעוטות), כשאז החליקה ונפגעה בגבה.

כמו כן, ניתן לקבוע, כי טענת הנתבעות  כפי שמופיעה בתצהיר מציל הבריכה, מר איציק כהן (נ/4) ולפיה על סף כל מדרגה ישנו סרט הדבקה מיוחד כנגד החלקה, הוכחה כלא נכונה, הן לאור התמונות שצולמו בסמוך לאירוע (נ/1 ו-נ/2) והן לפי דברי העדים, הגב' שררה חמדה (עמ' 4 לפרוטוקול), ואף לדברי מר איציק כהן מטעם הנתבעת 1 בחקירה נגדית, המציין כי ממה שרואה בתמונות אין פסי מניעת החלקה (עמ' 13 לפרוטוקול).