פסק-דין בתיק א 3207/04

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         בפניי תביעה שטרית בגין שלוש המחאות אשר נמשכו משני חשבונות בנק משותף לנתבע ולשותפו לשעבר בעסק, מר אלי סבן ( להלן: "סבן"), ופרטיהן להלן:

            שיק מס' 1915 ע"ס של 125,000 ש"ח, זמן פירעון 22.12.97 ( להלן: "השיק הראשון").

            שיק מס' 2258 ע"ס 70,000 ש"ח,        זמן פירעון 22.12.97  ( להלן: "השיק השני"). 

            שיק מס' 908   ע"ס 40,000 ש"ח,        זמן פירעון 22.12.97  ( להלן: "השיק השלישי"). 

            שלושת השיקים לעיל ייקראו להלן, ביחד, " השיקים".

2.         השיק הראשון והשני נמשכו מחשבון מס' 409471208 אשר התנהל על שם הנתבע וסבן בסניף הדר של הבנק הבינלאומי הראשון, ושני השיקים האחרים, השני והשלישי, נמשכו מחשבון מס' 9904040017 אשר התנהל על שם הנתבע וסבן בסניף קריית חיים של בנק לאומי.

3.         ההליך החל עם הגשת השיקים לביצוע בלשכת ההוצל"פ בחיפה ביום 14.10.03 במסגרת תיק הוצל"פ מס' 7-03-26152-02 נגד הנתבע ונגד מר סבן. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השיקים, בקשתו התקבלה, והדיון עבר להליך של סדר דין רגיל.

4.         במועדים הרלוונטיים לתביעה היה בעלה המנוח של התובעת, אברהם כהן ז"ל, בקשרי ידידות עם הנתבע ועם סבן ובין שלושתם היה אמון הדדי. תרמה למערכת היחסים הנ"ל העובדה כי למנוח הייתה מאפיה בשד' האיצטדיון 4 בקריית חיים, ולנתבע ולשותפו סבן היה איטליז משותף בקרבת מקום בשם "איטליזול".

5.         במועד כלשהו בסוף שנת 1992 תחילת שנת 1993, הלווה המנוח, אברהם כהן ז"ל, לסבן או לו ולנתבע במשותף (בעניין זה קיימת מחלוקת בין הצדדים, עליה יורחב הדיבור בהמשך) סך של 125,000 ש"ח, ולהבטחת החזר-ההלוואה, קיבל המנוח את השיק הראשון. בהמשך, בשנת 1993, קיבל המנוח את השיק השני והשלישי.

            יודגש, כי במועד מסירת השיקים למנוח לא נרשם בהם שם הנפרע ומועד הפירעון.

6.         כאמור, בהתאם למוסכם בין הצדדם, המנוח קיבל ריבית כנגד הכספים אשר הלווה והוא היה אמור לקבל חזרה את קרן ההלוואה תוך מספר חודשים ממועד העמדתה. לפחות חלק מהריבית בגין ההלוואה נפרע באמצעות רכישת מוצרים בהקפה מהעסק המשותף של הנתבע ושל סבן.

7.         לאחר העמדת ההלוואה על ידי המנוח, הוא רכש מסבן רכב מרצדס תמורת סך של 90,000 ש"ח, מבלי לקזז סכום זה כנגד כספי ההלוואה. 

8.         ביום 12.7.94 נפטר המנוח אברהם כהן ז"ל בעקבות מחלה קשה ממנה סבל.

9.         בשנת 2002 ניהלה המשטרה חקירה בחשד כי נעשה ניסיון לגבות את חוב השיקים באמצעות סחיטה ואיומים. בעקבות החקירה הוגש כתב אישום נגד מר קלאיי בן כרים חסונניאנו, אשר פעל לגביית אותו חוב, והוא הורשע בדין. במסגרת חקירת המשטרה נגבתה, בין היתר, עדותו של הנתבע.

טענות התובעת בתמצית :

10.        לטענת התובעת, בעלה המנוח עבד ב"אגד" ובתחילת שנות ה-90' הוא יצא לפנסיה וקיבל סכום נכבד של כסף עבור המניה שהייתה לו. הנתבע ושותפו, מר סבן, ידעו על כך ופנו אליו בבקשה לקבלת הלוואה לצורך שיקום העסק המשותף שלהם. המנוח אכן נעתר לאותה פנייה ובסוף שנת 1992 - תחילת שנת 1993 הוא נתן להם במזומן סך של 125,000 ש"ח, ( להלן: "ההלוואה הראשונה"). כביטחון להחזר ההלוואה הראשונה, משכו הנתבע ושותפו סבן את השיק הראשון בחתימת שניהם ומסרו אותו לידי המנוח.

            כעבור מס' חודשים, שוב פנו הנתבע ושותפו מר סבן למנוח בבקשה לקבלת הלוואה שנייה על סך של 70,000 ש"ח ( להלן: "ההלוואה השנייה"). המנוח נעתר לפנייה וכביטחון להחזר ההלוואה השנייה, משכו הנתבע ושותפו סבן את השיק השני ומסרוהו למנוח. 

            כעבור מס' חודשים, פנו הנתבע ושותפו סבן בשלישית למנוח בבקשה לקבלת הלוואה נוספת בסך של 40,000 ש"ח ( להלן: "ההלוואה השלישית"). אף הפעם נעתר המנוח לבקשה, הלווה את הסכום המבוקש, וכביטחון להחזרתו, משכו הנתבע ושותפו את השיק השלישי ומסרוהו למנוח.

11.        המנוח מסר לנתבע ולשותפו סבן את הכספים עבור שלוש ההלוואות לעיל במזומן ובנוכחות התובעת ובנה, מר ישראל כהן ( להלן: "ישראל").