פסק-דין בתיק א 31877/03

מבוא

יסודה של התביעה שבפניי בתאונה שאירעה ביום 22/5/00 במהלכה ניזוקו אופנוע ים ועגלה שנשאה אותו.

אופנוע הים מסוג ימאהה 1200 GP מ.ר. 82-234-20 (להלן: " האופנוע ") בוטח בביטוח כלי שייט אצל הנתבעת בפוליסה 23000487 מיום 2.3.2000 ועד ליום 1.3.2001 (להלן: " הפוליסה ").

העובדות, עליהן אין מחלוקת, הינן כי במהלך נסיעת התובע ביום 22/5/00  ניזוקו אופנוע הים והעגלה שנשאה אותו.

לאחר דין ודברים בין הצדדים אשר כלל הצעות לתשלום על חשבון התביעה, דחתה הנתבעת את תביעתו בשל הטענה כי לא עמד בחובת הגילוי החלה עליו דבר שבא לידי ביטוי בכך שבהצעת הביטוח שמילא, לא דיווח על כך שפוליסה קודמת בוטלה על ידי חברת ביטוח אחרת.

התובע טוען, כי ביטול הפוליסה על ידי ציון חברה לביטוח בע"מ לא היה קשור אליו כי אם לסוג האופנוע המבוטח ולעובדה כי קיימת בעיה לתקנו ולכן ממילא ידיעת הנתבעת על כך לא היתה משנה. בהמשך לכך טוען הוא, כי את המידע הזה מסר בעת שמילא את הצעת הביטוח למר אייל יצהרי, בעלי סוכנות לממכר אופנועי ים, המהווה שלוחה של הנתבעת ולכן ידיעתו את העובדות הללו נחשבת כידיעתה ומשום כך לא יכולה לעמוד לנתבעת הטענה כי התובע הפר את חובת הגילוי.

טענה נוספת של הנתבעת לדחיית התביעה הינה כי על הפוליסה חל הדין האנגלי על פי תנייה מפורשת בפוליסה, ואילו התובע טוען כי בנסיבות האירוע אין מקום להחיל את התנייה ויש לדון על פי הדין הישראלי.

מכאן, שהשאלות המשפטיות שבמחלוקת בין הצדדים הינן כדלקמן:

1.    מהו הדין החל במקרה דנן.

2.     האם עמד התובע בחובת הגילוי הנדרשת ממנו על פי הדין החל או שמא מעשיו מביאים לבטלות הפוליסה ושחרור הנתבעת מחבות לתשלום.

אדון איפה בשאלות שבפניי אחת לאחת -

1. הדין החל

התובע מסתמך בטענותיו לעניין חובת הגילוי, העובדה כי מר יצהרי היה שלוחה של הנתבעת והחובה של הנתבעת לפצותו על חוק חוזה ביטוח, התשמ"א - 1981 ובעיקר סעיף 33 לו.

דא עקא שסבורתני, כי יש לקבל את טענת הנתבעת, לפיה עצם תחולת הדין האנגלי מעולם לא היתה שנויה במחלוקת ומעולם לא היוותה פלוגתא. משהעלתה טענת הדין המוסכם בכתב הגנתה הרי שהימנעות התובע מלהגיש כתב תשובה בעניין זה מביאה לכך שהתייחסותו לכך בסיכומיו הינה הרחבת חזית אסורה על פי דין.

יחד עם זאת אציין כי אף שמקובלות עליי טענות הנתבעת ולא יכול להיות כל ספק כי על פי הפוליסה שבין הצדדים, הדין המוסכם הוא הדין האנגלי, הרי שנוסף לכוונת הצדדים המשתקפת בהסכמתם בפוליסה, סעיף 72 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981, הוציא את הביטוח הימי מפורשות מתחולתו.

בהמשך לכך, ברור כי התובע הפר את חובת הגילוי הנדרשת ממנו על פי הדין האנגלי אשר  לפיו סוכן הביטוח, מי שלא יהיה, משמש כשלוחו של המבוטח בלבד ולכן מעשיו לא יכולים לחייב את הנתבעת. לא זו אף זאת, שעל פי הדין חובת תום הלב מחייבת גילוי מלא של כל העובדות המהותיות הנוגעות לביטוח ועל המבוטח לגלות מיוזמתו, עוד לפני סיום המו"מ, את כל העובדות והנסיבות הידועות לו, וראה עוד, בספרו של המלומד כדורי-חכם אהרון, ביטוח ימי ותביעות, עמ' 262-272.

יחד עם זאת, ההכרעה בעניין זה למעשה מתייתרת מכיון שכפי שאפרט להלן,  התובע הפר את חובת הגילוי הנדרשת ממנו אף לו חל על העניין הדין הישראלי.

2. חובת הגילוי

כאמור, טענתו של התובע הינה כי עמד בחובת הגילוי הנדרשת ממנו. מהשתלשלות העניינים כפי שתוארה בפניי על ידי העדים השונים עולה כי התובע הגיע לחברת "סופר ג'ט", חברה אשר לו היתה היכרות קודמת עימה ומילא יחד עם בעלי החברה, מר אייל יצהרי את הצעת הביטוח של הנתבעת. על פי עדות התובע בפניי, משהגיעו לחלק בהצעת הביטוח העוסק בשאלה האם הצעת ביטוח של המציע לחברת פוליסה אחרת נדחתה, בחר שלא להשיב כלל על השאלה וזאת בהמלצת מר יצהרי.

לטענת התובע,  החלטה זו התקבלה לאחר שיחד עם מר יצהרי, בעת מילוי הצעת הביטוח, התקשרו למר דואן שהיה סוכן הביטוח הקודם של התובע ושאלו אותו האם הוא פסול ביטוח ואילו מר דואן השיב חד משמעית בשלילה והסביר כי הצעת הביטוח על ידי חברת הביטוח ציון נדחתה בשל סוג האופנוע ולא המבוטח, דהיינו התובע.

בהמשך לכך, טוען התובע, כי מר יצהרי אמר לו שיותירו את הסעיף ריק ויתכן שהנתבעת תחזיר את הפוליסה או תדרוש הבהרות. משקיבל את הפוליסה חתומה מבלי שנשאל שאלות הבהרה וזאת על פי הנחיית מר יצהרי, הניח כי הנתבעת יודעת את מצב העניינים לאשורו והסכימה לבטחו.

משכך, טוען התובע כי ברי ששלוחה של הנתבעת, דהיינו מר יצהרי ידע על הדברים ולכן לא היתה כאן הפרה של חובת הגילוי ויתרה מכך, עצם העובדה שהנתבעת ראתה כי לא ניתנה כל תשובה על השאלה הספיציפית, ובכל זאת הוציאה את הפוליסה, מעידה כי לא היתה כל מניעה לכך שהרי, כפי שעולה מדבריו של מר דואן, סוכן הביטוח הקודם, המניעה לביטוח על ידי חברת הביטוח הקודמת לא היתה בתובע כי אם בסוג האופנוע הספיציפי.