פסק-דין בתיק א 31836/06

התביעה שהוגשה ע"י התובע ^-משה בן עמי מנהל מוסך ( להלן: "התובע" ו/או "המוסך") כנגד שלושה נתבעים, מתייחסת לחשבוניות בסך של 9,603 ש"ח, שהוציא התובע לנתבעת 1 בגין תיקונים וטיפולים שנעשו במוסך עבור רכבי הנתבעות 1 ו 3. ( להלן:"חשבוניות המס"). בגין חשבוניות אלו לא שולמה התמורה הנדרשת, ומכאן התביעה. לגבי עובדות אלו אין מחלוקת בין הצדדים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע 2 עבד בחברה, אך המחלוקת שבין הצדדים היא האם יש לראותו כמנהל בעל אחריות אישית, כטענת התובע, או האם יש לראותו כעובד של חברה שלא ניתן להטיל עליו אחריות אישית בגין חובותיה של החברה, כטענתו.

חשבוניות המס

א)         חשבונית מס מס' 6936 מיום 9/8/04 ע"ס 2,489 ש"ח, רכב מ.ר. 17 ^-569-59 (להלן: "חשבונית א' לסיטרואן").

ב)         חשבונית מס מס' 7108 מיום 19/10/04 ע"ס 4,218 ש"ח, רכב מ.ר. 17 ^-569 ^-59 (חשבונית ב' לסיטרואן).

ג)         חשבונית מס מס' 7116 מיום 22/10/04 ע"ס 509 ש"ח, רכב מ.ר. 18 ^-524 ^-79 (חשבונית ג' לסיאט).

ד)         חשבונית מס מס' 7134 מיום 1/11/04 ע"ס 82 ש"ח, רכב מ.ר. 18 ^-524 ^-79 (חשבונית ד' לסיאט).

ה)         חשבונית מס מס' 7178 מיום 18/11/04 ע"ס 61 ש"ח, רכב מ.ר. 18 ^-524 ^-79 (חשבונית ה' לסיאט).

חשבוניות א' ו ^-ב' מתייחסות למכונית סיטרואן הרשומה על שם החברה נתבעת 1.

חשבוניות ג', ד' ו ^-ה' מתייחסות למכונית סיאט הרשומה על שם הנתבעת 3.

העיקרון המשפטי המייחד את דיני החברות הנו "הפרדת האישיות המשפטית". החלת אחריות אישית על אורגנים אחרים בחברה בין אלו בעלי המניות ובין אלו בעלי תפקידים אחרים,  הינה חריג החל רק בהתקיים התנאים המיוחדים כפי שנקבע בסעיפים 6 ו ^-54 לחוק החברות, התשנ"ט ^-1999.

החלת החריג הפוגע בעיקרון "הפרדת האישיות המשפטית" יעשה רק במקרים חריגים שהוגדרו בחוק ובפסיקה.

נמצאנו למדים כי הטלת אחריות אישית על אורגנים של החברה ופגיעה בעיקרון "הפרדת האישיות המשפטית", צריכה להיעשות במשנה זהירות כפי שנפסק בע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ ואבי פרבשטיין נ. חברת העובדים השותפות הכללית בא"י בע"מ , פד"י נ"ח (2) 36 :

" מי אשר מבקש להטיל אחריות אישית על בעל תפקיד בתאגיד נדרש להצביע על עילה ספציפית נגדו ולהניח תשתית ראייתית ממנה עולה כי בעל התפקיד קיים את יסודותיה. שאם לא יעשה כן, יוכל אולי להיפרע מן התאגיד אך לא מבעלי התפקיד בו "

בע"א 10582/02 ישראל בן אבו נ' דלתות חמדיה בע"מ , תק -על 2005(4) 270 ( להלן: "פס"ד חמדיה") מציין כב' השו' רובינשטיין במפורש כי "בהרמת מסך יש לנקוט זהירות". במקרה הנדון בפס"ד חמדיה נמצא כי יש לחייב את המערער בחובות החברה, אך שם היהמדובר במצב עובדתי שונה לחלוטין, כאשר בעלי המניות ניהלו עסקים עם התובעת במשך שנים עשר שנים, ויצרו אצלה מצג שווא, דבר שאינו דומה למקרה שבתיק שלפני.

הנשיא (כתוארו אז) כב' השו' א.ברק, מתייחס שם לסוגיה זו של הרמת המסך, וקובע :

" אין לי צורך לבחון את הסוגיה של הרמת המסך. סוגיה זו סבוכה היא, היקפה אינה נקי מספקות, הטעם המונח ביסודה הוא מורכב, היא שנויה במחלוקת ".

מהמקובץ עולה כי הטלת אחריות אישית לחובות החברה על בעלי מניות ו/או בעל תפקיד בחברה נעשית רק במקרים חריגים.