פסק-דין בתיק א 317/04

1.         תביעה זו הוגשה בידי סלים מחמוד ואכד כנגד מוחמד, סאלם וסמיח כיוואן.

בכתב התביעה טען התובע כי ויתר לנתבעים על חלקו בירושת אימו, ללא תמורה, אך כי הוחתם על שני הסכמי מכר בתמורה, תוך הטעייתו, ומכאן, ההסכמים בטלים. עוד טען, כי הנתבעים התחייבו בשני ההסכמים לשלם את כל המיסים החלים על העסקות, כולל מס שבח, אך לא שילמו דבר ועל כן דין העסקות להתבטל תוך חיובם בפיצוי הולם ותוך החזרת כל הוצאותיו והחזרת המצב לקדמותו. עוד טען, כי כתוצאה ממעשיהם נגרמו לו נזקים בסך כולל של 10,000 ש"ח. התובע ביקש כי בית המשפט יורה על ביטול שתי העסקות ויחייב את הנתבעים לשלם את נזקיו והוצאותיו בתוספת שכר טרחת עורך דין ומע"מ כחוק.

            בהגנתם, טענו הנתבעים כי טרם חתימת התובע על מסמכי העסקה הובהר לו כי מדובר בהסכם מכר, וכי הסדירו את נושא מס השבח.

            בקדם המשפט מסר בא כח התובע כי היה והתשלומים שיש לשלם למס שבח ישולמו, לא יעמוד התובע על ביטול ההסכמים ויסכים לקיומם תוך בקשת הסעד הכספי. בא כח הנתבעים מסר כי המיסים הוסדרו בדצמבר 04', כאשר שילמו את כל המגיע בגין חלקה 34 בגוש 19035 ואילו ביחס לחלקה 35 בגוש 19039 קיימת מחלוקת עם שלטונות המס, כאשר שווי המחלוקת הוא עד 8,000 ש"ח. בא כח הנתבעים מסר כי חברו, בא כח התובע, פנה למס שבח לקבל החזר מחמת גיל, למרות שהתובע לא שילם למעשה את מס השבח, ומסר כי הוא מסכים לכך שהתובע יהיה מי שיקבל את ההחזר, היה והוא זכאי לו, בכפוף לכך שמאותו החזר תשולם היתרה של 8,000 ש"ח. בא כח התובע כפר בכך שהוגשה בקשה להחזר מס (עמ' 3-1 לפרוט').

            בישיבה נוספת של קדם משפט, הודיע ב"כ הנתבעים כי הוא מסכים לשלם את הסכום הנותר לתשלום למס שבח בסך 8,000 ש"ח, אך ביקש כי ב"כ התובע ישיב לו את הסכומים ששילם, היה ויקבל החזר ממס שבח, ומסר כי ההחזר מגיע על פי חוק לתובע, אך מי שבפועל מבצע את התשלום הוא מרשו ולכן הוא סבור שהוא זכאי להחזר. ב"כ התובע טען באותה ישיבה כי המס ששילמו הנתבעים הוא חלק מהתמורה ואין באפשרותם לבקש החזר שלו.

בהמשך אותה ישיבה הובהר כי השאלה היחידה שנותרה להכרעה בתיק היא מי מהצדדים זכאי להחזר אם יתקבל (עמ' 5).

בהמשך, הסכימו הצדדים כי מלוא החיוב במס שבח בגין העסקה שולם. עוד הסכימו, כי חלק ההחזר שקיבל התובע בגובה 12,000 ש"ח, לא שולם לו בפועל, אלא קוזז מההחזר שקיבל ושימש לתשלום יתרת המס שהנתבעים חבו בה (עמ' 6).

2.         השאלה היחידה שנותרה לבירור היא, אם כן, מי מהצדדים זכאי להחזר סכום של כ- 12,000 ש"ח שבסופו של דבר קוזז מהתובע כנגד חוב מס השבח (עמ' 7).

הרשות שביצעה את ההחזר היא אגף מס הכנסה ומס רכוש. הצדדים גם הסכימו כי ההחזר בוצע על בסיס ס' 121 ב' לפקודת מס הכנסה וסעיף 91 (ה) בשילוב עם ס' 91 (ד)     (3א) לפקודות מס הכנסה. עוד הסכימו, כי תוגש תעודת עובד ציבור בענין זה     (עמ' 8).

            בהמשך, הסכימו הצדדים כי חומר הראיות שישמש לצורך מתן פסק הדין הוא החומר המצוי בתיק בשלב זה, וביקשו לסכם בשאלה שנותרה במחלוקת והיא מי מהם זכאי להחזר בגובה 12,028 ש"ח ממס הכנסה, הסכום שנזכר בתעודת עובד הציבור מ- 3.1.06 (עמ' 11). 

            הצדדים הגישו סיכום טענות בשאלה זו ועתה עליי לתת את פסק הדין.

3.         עובדות

            בתעודת עובד הציבור שנערכה ב- 3.1.06 על ידי יורם ערן, מרכז גביה במשרדי פקיד השומה עכו, מצוין כדלקמן:-

                        "מדובר בהחזר מס לשנת 2001 ע"ס 43,798 ש"ח ששולם בשני שלבים.

            החזר ע"ס 31,181 ש"ח הועבר ביום 18.8.05 לחשבון בנק מרכנתיל כפר ג'דידה ח"ן מס' 71821074 בשלב ב' קוזז ס"כ 12,028 ש"ח לטובת חוב מס שבח והיתרה בס"כ 605 ש"ח הועברה לח"ן שהוזכר לעיל. ההחזר בוצע עפ"י סעיף 159 א לפקודת מס הכנסה".    

            בתיק מצויים תצהיר עדות ראשית מטעם התובע ושני תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבעים. עוד מצויה בתיק, חוות דעת שערך רואה חשבון בשם עישאן יאסר ב- 10.7.05, חוות דעת שנערכה מטעם התובע התומכת בעמדתו.

4.         אין חולק כי על פי ההסכמים שנערכו בין הצדדים ביחס לשתי החלקות הנ"ל, הקונים, קרי, הנתבעים, הם שהתחייבו לשאת בכל ההיטלים והמיסים שיחולו על העסקה כולל מס שבח (ס' 8 ו- 10 להסכמים שצורפו לתצהיר התובע).

            הנתבעים לא כפרו בכך כי עליהם לשלם את מס השבח על העסקה.