פסק-דין בתיק א 317/02

א.       פתח דבר

1.         המנוח, מר חנא כרכבי ז"ל יליד 7.1.58 (להלן-"המנוח"), נהרג בתאונת דרכים מיום 14.6.00, שעה שהרכב שבו נהג התנגש חזיתית ברכב אחר (להלן-"התאונה"). המנוח הותיר אחריו אישה ילידת 17.11.60 היא התובעת מס' 2 (להלן-"האלמנה" או "התובעת") ושני ילדים: פאדי יליד 20.6.82 ושאדי יליד 5.7.84 הוא התובע מס' 3 (להלן-"התובע" או "הבן").  

2.         בתאונה נפגעו גם התובעת והתובע כאשר נסעו יחד עם המנוח ברכב.

3.         הנתבעת היא המבטחת כדין את השימוש ברכב במועד התאונה.

4.         התביעה כוללת ארבע עילות תביעה נפרדות כדלקמן:

(א)                          תביעת האלמנה בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה.

(ב)                           תביעת הבןשאדי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה.

(ג)                            תביעת האלמנה והבן שאדי, שהיה קטין בעת התאונה, כתלויים במנוח.

(ד)                           תביעת עיזבון המנוח להחזר הוצאות קבורה ולפיצוי בגין הנזק הבלתי ממוני. בהתאם להודעת בא כוח התובעים בישיבה מיום 26.12.04 (עמ' 9 לפרוטוקול), הוסף ראש נזק נוסף לתביעת העיזבון בנוגע לאובדן כושר השתכרותו של המנוח בשנים האבודות, זאת לאור ההלכה שניתנה  בע"א 140/00 - עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל ואח' נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ ואח', פ"ד נח(4), 486 (להלן- "הלכת אטינגר").

5.         אין מחלוקת באשר לחבות לאירוע התאונה ואחריות הנתבעת לפיצוי התובעים על נזקיהם כתוצאה מהתאונה. המחלוקת סבה על גובה הפיצויים.

6.         בטרם אגש לדון בתביעות האמורות, אציין כי בא כוח התובעים מבקש בסיכומיו להפריד את הדיון בתביעתו של הבן, כנפגע עצמאי, ולהעביר את הדיון בה לבית המשפט השלום וזאת "משום שלא נתנו לגביו כל חוות הדעת הנדרשות". בא כוח הנתבעת, בסיכומיו, מתנגד לבקשה. אין בידי להיעתר לבקשה זו; הבקשה מועלית לראשונה בשלב הסיכומים, לאחר שהוגשו כל הראיות בתיק וחקירת העדים הסתיימה. יתרה מכך, חלפו כששה חודשים מעת הגשת חוות דעת רפואית בעניין הבן ועד להגשת הסיכומים, ובא כוח התובעים לא הגיש, במהלך תקופה זו, בקשה בנדון או לחילופין בקשה למינוי מומחה נוסף בעניינו של הבן. אי לכך, תביעתו של הבן, כנפגע עצמאי בתאונה, תידון ותוכרע במסגרת פסק דין זה.

להלן אדון בכל אחת מהתביעות האמורות בנפרד.

ב.       תביעת האלמנה כנפגעת עצמאית בתאונה:

1.         התובעת, ילידת 17.11.60, נפגעה קשות בתאונה כאשר ישבה ברכב במושב הקדמי לצד בעלה המנוח.

2.         ממקום התאונה הובהלה התובעת יחד עם בנה למרכז הרפואי העמק בעפולה. בסיכום המחלה ממחלקה כירורגית א' (מיום 15.6.00) שצורף לתצהיר עדותה הראשית של התובעת, נרשם כי התובעת אובחנה כסובלת מחבלה רב מערכתית, שכללה, בין היתר, חבלה בראש וחשד לדימום תוך מוחי, שברים ופציעות בפנים, קונטוזיה ריאתית דו צדדית, חבלה כהה בבטן, שבר באגן, שבר פתוח בירך שמאלי. החבלה בבטן הצריכה אבחון באמצעות לפרוטומיה חוקרת ובניתוח נמצא קרע בטחול, שריטות בכבד, קרע במזנטריום של המעי הדק ושחלה ימנית מדממת. התובעת עברה כריתה של הטחול ותפירה של הפצעים במעי ובשחלה. לאחר מכן בוצע לתובעת קיבוע פנימי של השבר בירך השמאלי. בהדמיית המוח ב-CT נמצא חשד לדמם תוך מוחי. בהדמיית הריאות, נמצאה קונטוזיה קשה דו צדדית. התובעת אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ עד ליום 15.6.00 ומצבה לאחר הניתוח תואר כקשה, התובעת הונשמה וקיבלה טיפול תרופתי.  

3.         ביום 16.6.00, הועברה התובעת להמשך טיפול בבית החולים "איכילוב". שם אושפזה במחלקה לטיפול נמרץ. במהלך אשפוזה, עברה התובעת ניתוחים לקיבוע חיצוני ופנימי של האגן, קיבוע פנימי של השברים בפנים, קיבוע של הירך השמאלי עם מסמר תוך לשדי כמו כן עברה התובעת טרכאוסטומיה (פיום הקנה) והוכנס נקז בין צלעי. לאחר שהחלה לנשום באופן ספונטני ומצבה התייצב, הועברה התובעת למחלקה כירורגית ג'. במהלך אשפוזה שם נמצא בטומוגרפיה ממוחשבת של הבטן מורסה בזנב הלבלב שלא ניתנה לניקוז ולכן עברה התובעת כריתת זנב הלבלב וניקוז באמצעות ניתוח. לאחר ניתוח זה הופיעה אצל התובעת אי ספיקה נשימתית ותמונה של בצקת ריאות שהצריכה הנשמה במחלקה לטיפול נמרץ נשימתי. משחלפה בצקת הריאות, התובעת הוחזרה למחלקה הכירורגית שם נגמלה בהדרגתיות מההנשמה. לאחר הוצאת מקבע חיצוני לאגן, החלה התובעת ללכת בעזרת הליכון , ללא דריכה על רגל שמאל וביום 11.8.00 הועברה להמשך טיפול ולשיקום בבית החולים "אלישע", עם נקז מלעורי בזנב הלבלב. (ר' סיכום מחלה מהמחלקה לכירורגית ג' ומסמך שכותרתו "מידע סיעודי על החולה המשתחרר" במרכז הרפואי "סוראסקי" תל אביב, שצורפו לתצהיר עדותה הראשית של התובעת).

4.         מיום 10.9.00 ועד ליום 11.10.00 טופלה התובעת ואושפזה לסירוגין בבית החולים "איכילוב" ובבית החולים "אלישע". במהלך תקופה זו, סבלה התובעת מסינוס מפריש בירך שמאל ומחום גבוה. בגלל חוסר איחוי של השברים בפמור והאצטבולום משמאל, בוצע לתובעת, במחלקה האורטופדית בבית החולים "איכילוב", קיבוע פנימי של האצטבולום והחלפה של המסמר התוך לשדי בירך השמאלי. כמו -כן, במהלך אותה תקופה הועברה התובעת שוב למחלקה הכירורגית בשל תפליט שנמצא בריאה השמאלית אשר נחשד לדלקתי, הוכנס נקז לבית החזה וקיבלה טיפול אנטיביוטי. משם הועברה התובעת לאשפוז בבית החולים "אלישע" להמשך שיקום ולהשגחה. ביום 30.11.00 שוחררה התובעת עם המלצה לקבלת עזרה מאחרים לביצוע צרכים אישיים, פיזיותרפיה, חבישות וטיפול מקומי בפצעי הניתוח והמלצה לייעוץ פסיכולוגי.    

5.         עקב זיהומים והפרשות מהפצע הניתוחי בירך השמאלי, אושפזה התובעת מיום 13.4.01 ועד ליום 15.4.01 ומיום 27.4.01 עד ליום 14.6.01 במחלקה האורטופדית בבית החולים "רמב"ם" בחיפה, במחלקת שיקום ובמרפאה לכירורגיה פלסטית בבית החולים "איכילוב". במהלך תקופה זו, קיבלה התובעת טיפול אנטיביוטי ועברה ניתוחים נוספים לרבות התערבות כירורגית.

מיום 10.9.01 ועד ליום 16.9.01 התובעת אושפזה שוב בבית החולים "איכילוב" בשל זיהום של הפצע הניתוחי בירך השמאלי. לאחר מכן הועברה התובעת לבית החולים "אלישע" לצורך שיקום ובמהלך האשפוז אובחנו אצלה חולשה קשה של שרירי הירך השמאלי וצליעה קשה. התובעת שוחררה  ביום 17.10.01 עם המלצה להמשך חיזוק שרירים.  

מיום 30.11.01 עד ליום 5.12.01 התובעת אושפזה שוב בבית החולים "אלישע", שם עברה ניתוח לתיקון בקע גדול במותן.