פסק-דין בתיק א 31689/03

ביום 17/12/98 אירעה תאונת דרכים   בה היתה מעורבת מונית נהוגה בידי הנתבע מספר 1 , ובה נפגעו נוסעות במונית ונגרמו להן נזקי גוף .

הנפגעות פנו אל מבטחי המונית לתשלום פיצויים על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונת הדרכים, אך זו , חברת הביטוח  בה היתה מבוטחת המונית דחתה את התביעה של הנפגעות בטענה כי לנתבע 1 שעה שנהג ברכב לא היה כיסוי ביטוחי בחברת ביטוח , המכסה את המקרה . הנימוק לכך הוא כי בפוליסת הביטוח בה החזיק הנתבע 1 מצוינים כמורשים לנהוג במונית נהגים נקובים בשם אשר שמו של הנתבע 1 לא היה אחד מהם . הנפגעות פנו על כן אל התובעת בתביעה לפצותן על נזקיהן בהסתמך על הוראות סעיף 12  לחוק הפיצויים .

 התובעת בחנה את דרישת הנפגעות והכירה בחבותה לפצותן , ואכן שילמה לנפגעות סכומים והוציאה הוצאות, אותם היא תובעת בתיק זה מהנתבעים .

 עילת התביעה  כנגד הנתבע 1 היא בכך שהוא זה מי שנהג ברכב בשעת התאונה , ובהתאם לחוק זכאית התובעת לחזור עליו בכל סכום ששילמה . כנגד הנתבע מספר 2 בתור המחזיק ומתיר השימוש במונית לנתבע מספר 1 כאשר אין עליה ביטוח המכסה את המקרה , נגד הנתבע 3 מי שרשום כבעלים של המונית .

 הנתבע מספר 1 שלח הודעה לצד ג' אל הנתבע מספר 2 ואל  סוכן הביטוח  . וגם הנתבע מספר 2 שלח הודע לצד ג' ואל סוכן הביטוח .

 בהודעות לצד ג' טענו שולחי ההודעה כי הנתבע 2 מר שרנשי , עם מסירת המונית לידי הנתבע 1 עוזרי , פנה אל הסוכן ובקש ממנו לבטח את המונית לשימוש ע"י כל נהג וכי זה נמנע מעשות כן ברשלנותו .

 על פי התמונה המתקבלת מכל כתבי הטענות עולה כי  הנתבע 3 הינו הבעלים של הזכות הציבורית להפעלת מונית, אך אינו הבעלים של גוף המונית ( בודי ) . גוף המונית הנו בבעלותו של התבע 2 . מאחר ועל פי הדין אין להעביר זכות ציבורית להפעלת מונית לאחר , נוהג הוא כי בעלים של זכויות ציבוריות משכירים את הזכות לשימוש בזכות הציבורית לבעלי רכבים , אך מאחר ואין להעביר את הזכות הציבורית לאחר, מבוצע רישום של גוף המונית על שמו של בעל הזכות הציבורית. במקרה זה , גוף המונית היה בבעלותו של הנתבע 2 , הוא שכר זכות ציבורית להפעלת הרכב כמונית מאת הנתבע 3 , ועל כן ועל פי הדין, נרשמה המונית על שמו של הנתבע 3 . הבעלות בפועל על גוף הרכב היא של הנתבע 2 .

 הנתבע 2 השכיר או העביר לשימוש הנתבע 1 לצורך הפעלת המונית את הרכב ואת הזכות הציבורית אותה שכר מאת הנתבע 3 , על פי הסכם ביניהם .

 התובעת כאמור שילמה לנפגעות פיצוי והוציאה הוצאות , ואת אלה היא תובעת מן הנתבעים , והנתבעים בינם לבין עצמם שלחו הודעות צד ג' כאשר כל אחד מהם טוען כי האחרים חייבים לשלם לתובעת - אם בכלל- את הסכומים הנתבעים .

 בישיבת יום 2/11/06הודיעו באי כי כל בעלי הדין כדלקמן =

" הגענו ביננו לידי הסכמה לפיה , הנתבעים וצד ג' אינם חולקים על גובה הנזק , נבקש מבית המשפט לפסוק במחלוקת בין הצדדים על דרך הפשרה במסגרת סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט , וזאת לאחר שכל צד יגיש את טענותיו בקצרה בכתב , תוך תקופה שתיקבע ע"י בית המשפט "

באי כוח הצדדים הגישו סיכומיהם , וכל אחד מהם חוזר על טענותיו בכתבי הטענות שהוגשו , קרי בכתב התביעה , כתבי ההגנה , וההודעות לצד ג' .

  סכום התביעה , כולל ריבית והצמדה מיום תשלום הסכומים הנתבעים עד הגשת התביעה עומד על 53301 ש"ח . הנתבעים וצד ג' אינם חולקים , כאמור על גובה הסכום .

  לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, ובסיכומי הצדדים , ולאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים בישיבות שהתקיימו בפני, אני מחייב את הנתבעים מספר 1 ומספר 2 , לשלם לתובעת את סכום  התביעה בסך של 53301 ש"ח , בתוספת הפרשי הצמדה בלבד מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל ,אגרת המשפט ששולמה , וכן סכום של 5000 ש"ח בתוספת מע"מ בתור שכ"ט עו"ד .

  הסכום ישולם בחלקים שווים ע"י הנתבעים 1 ו-2 . חיובם של הנתבעים 1,ו-2 הינו חיוב נפרד וכל אחד מהם חייב לשלם לתובעת את מחצית הסכום .

 התביעה כנגד הנתבע מספר 3 תידחה ללא צו להוצאות.

ההודעות לצד ג' כלפי סוכן הביטוח מר טוקטלי, תידחנה ללא צו להוצאות..

ניתן היום כ"ז טבת תשס"ז17 ינואר 2007             ע.ג'.חג' יחיא, שופט

לצדדים בדואר